סילו קפה

שרונה שיר זבלודובסקי היא מנהלת פרויקטים במרכז לחקר מדיניות מזה"ת ע"ש בדין. לרגל סיום הקורונה (כוכבית ורייאנט הודי) הזמנו אותה לנהל את פרויקט חקר הקפה ע"ש סילו שבלב המזרח התיכון. התוצאה לפניכם.

מבחינתי ירושלים היא גיחה לחו"ל מבלי לעבור בנתב"ג ולכן כל ביקור נושא בחובו במרבית המקרים הפתעות. אפשר להוציא את הבחורה מתל אביב (AKA אנוכי) אך לא את תל אביב מהבחורה. נעניתי לאתגר שניצב בפניי בחיפוש מקום שיזכיר לי את הנוף האורבני המוכר ושיהיה בו היצע של מנות נטולות גלוטן ונטולות לקטוז. לשמחתי גיליתי את סילו קפה ברשימת המסעדות שעדיין לא הגיעו למאכלי י-ם. בתיאום ציפיות מראש עם המקום, הובהר לי שאין הרבה מנות אך ישנו היצע ואוכל למצוא את עצמי בסבך הרגישויות.

קוף אחרי בן-אדם וכמה מנות אוכל...

בית קפה סילו נחבא אל הכלים וממוקם בסמוך למתחם התחנה. על פי הסושיאל מדיה שלו, ניכר בתמונות שהוא משלב ניחוח תל אביבי יחד עם חוף שליו בסיני. ההזמנה מתבצעת בדלפק, את פנינו קידמה מלצרית יפה, נעימה, שירותית ומתוקה להפליא. בהמשך יסתבר שהיא גם זו שמכינה את רוב העוגות והמאפים שנמכרים במקום. הזמנו כמעט את כל המנות שאני יכולה לאכול על פי הפרמטרים הקודמים: ללא גלוטן וללא חלב (זוכרים?). "אנחנו זללנים... אל תראי אותנו ככה", זרקנו לחלל האוויר בעוד אנחנו מזמינים מנה ועוד מנה.

עם סיום ההזמנה צוידנו בפסל קוף מוזהב קסום שנועד לזהות את השולחן אליו להגיש את המנות שלנו. עדי החליט ובצדק שהקוף יככב בכל התמונות של הפוסט. בינינו? אני חושבת שהוא גם הקמע של המקום, אבל היי אולי אני עכשיו הופכת להיפית, היפסטרית או שילוב של השניים? האם אני עוברת טרנספורמציה? ימים יגידו...

המנה המנצחת של היום!

המנות התחילו להגיע לשולחן: קציצות עדשים ברוטב קארי חריף על מצע של אורז, שקשוקה שהגיעה עם טחינה גולמית ולחם רגיל עם שומשום, סלט עדשים עם גזר וסלק חתוך בפרוסות גדולות, דקות ומושלמות בצורתן יחד עם טחינה גולמית מעל. המנה הכי מוצלחת בעיני הייתה קציצות העדשים שהפתיעו בטעמם הפיקנטי והחריף (בצורה מתונה!) עם נגיעות מדויקות של קארי. כל ביס היה טעים מקודמו.

במעבר חד לשקשוקה, שהייתה בגודל של מנה אישית אציין שטעמה היה טוב. כוח ההרגל הוא שאני אוכלת את השקשוקה של אמי והיא מתובלת בפלפלים חריפים אז כאן ההשוואה הייתה אוטומטית אבל אפשר לסכם את המנה כחוויה נעימה. מנה עיקרית נוספת הייתה סלט העדשים עם השורשים שהפתיע לטובה והכניס רעננות למנות המבושלות, אי אפשר לומר שהייתה כאן חדשנות אבל בהחלט אפשר לומר שטעים פה. מחירי המנות העיקריות נעים בין 46 ₪ ל-52 ₪.

בגזרת השתייה, הזמנו תה קר ואת משקה הבית המתוק שהוא שילוב של אפרול עם מיץ (יש גם ורסיה מרירה אבל לא הגענו אליה). התה הקר שהזמנתי היה נחמד אבל חסר מעוף, בהזמנה ביקשתי שיגיע עם עשבים, נענע, לימונית או אחד מחבריהם אך ההסבר היה שהם נמצאים בתערובת ופה הרגשתי שהתה לא קיבל את מקומו הראוי לו ומבחינתי הוא מדורג הכי נמוך מבחינת כל ההיצע של הארוחה הזו. משקה הבית המתוק הוא פינוק של שעות אחה"צ, משקה אלכוהולי קליל ביותר. אפרול שהוא קרוב משפחה של קמפרי שרוצה להיות קמפרי כשהוא יהיה גדול עם מיץ. עבורי המשקה היה מתוק מדי, אני אישית שייכת לז'אנר של המריר ומלוח בארוחה. מחירי השתייה נעים בין 14 ₪ ל-36 ₪.

מה היינו עושים בלי קוף הזהב?

חיש מהר זללנו את כל המנות והשתייה והחלטנו להזמין את סלט הכוח! מיהו סלט הכוח? אתם שואלים ובצדק. זהו סלט עגבניות שרי עם בצל סגול פרוס דק דק על טחינה גולמית מושלמת. כי מי יכול לעצור אותנו בארוחה הזו? אז כן גם סלט כוח היה כאן וחשתי את עצמי מינימום וונדר וומן כולל הגובה של גל גדות אחרי שאכלנו אותו.

מהי ארוחה ללא קינוחים אני שואלת אתכם? איפה שמחת החיים? ולכן החלטנו לנקוט בגישה פרו אקטיבית ולהזמין גם קינוחים. ניגשנו לדפלק כשאנחנו זוכרים שגם כאן נשארים בגזרת ללא לקטוז וללא גלוטן, ומזמינים קרטיבי PALETAS בטעמי מלבי טבעוני ופיסטוק.

קרטיב המלבי היה מושלם, כל ביס נימוח בפה אומנם לא חשתי בשום דמיון למלבי אורגינל בתצורה המוכרת אבל היי, היה טעים ומבחינתי זה מה שחשוב. לא נהיה קטנוניים, בכל זאת אנחנו בווייב של סיני ודאון טאון איפשהו אז לא נהרוס את המסיבה.

לקינוח: שכחנו את הקוף!

כאילו כל זה לא מספיק, הזמנו גם כדורי תמרים שהגיעו מעט קטנים אך טעימים להפליא ובמתיקות מדויקת כזו שעושה חשק לעוד כדור. בלב רציתי להזמין המון כדורי תמרים, אבל אנחנו יותר משנה בתוך הקורונה ועוד לא חזרתי לכושר שיא... קיבלתי החלטה שלא לקפוץ מעל הפופיק והסתפקנו בשלושה כדורים. אם הייתי מרגישה שאפשר לפרגן לעצמי עוד אוכל, אז בהחלט הייתי אוכלת חמישה כדורי תמרים ושני ארטיקים בלי להניד עפעף...

לדף הפייסבוק של סילו קפה