יום רביעי, 29 בנובמבר 2017

מוריס

תכירו את אהוד אמיתון, מנהל דסק ישראל בסוכנות הידיעות TPS, סטודנט לתואר שני בלימודי דיפלומטיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, נשוי טרי ובאושר לחלי, מתגורר בפסגת זאב, אבל הכי הכי חשוב: חובב בשר טוב, אלכוהול משובח וחריף ששורף. עכשיו כשהכרתם, אהוד רוצה להכיר לכם את מוריס. הבמה כולו שלו.

כשמדובר בלנסות ולתאם פגישה בין שני אנשים עסוקים, רצות המון הודעות בין הצדדים, ולבסוף מגיע המועד שנקבע, ואז ברגע האחרון אני נאלץ לבטל, ושוב תיאום מחדש של התאריך, ואז נשאר רק עניין השעה שנקבעה, אבל בסוף הצלחנו להיפגש עדי ואני, ואיכשהו הפעם זה לא היה במזנון הח"כים או במזנון החלבי בכנסת.

בחרתי לקחת את עדי, למסעדת "מוריס" בשוק מחנה יהודה. מסעדה ותיקה, שההמלצות אליה עוברות מפה לאוזן ליודעי ח"ן. ממבט חטוף על האורחים בה ניכר להבחין בנקל מי הוא לקוח חוזר שכבר יודע את קיסמו של המקום, ומי הגיע בעקבות ריחות הבשר שעל מנגל הפחמים, ונשאר בגלל קבלת הפנים המלווה בין היתר בצ'ייסר עראק ירושלמי להכנת הקיבה לקראת הבשר, והחיוך הרחב של עמית, מנהל ההזמנות המקומי.

הקדמה
הקדמה, מוריס הוא מוריס ביטון. קצב ומסעדן מוכר בשוק בזכות עצמו. המקום מתופעל ומתוחזק כיום על ידי הבן ויורש העצר דודו ביטון, שגדל לצד נתחי הבשר ואומנות עשייתו נטועה בו מגיל אפס. המקום, שקרוי על שם אבא מוריס, נמצא בפאתי רחוב החרוב, פינת תות, אבל ת'כלס מי מחפש בשוק לפי הרחוב? אז פשוט תשאלו איפה זה מוריס (הערת העורך: ליד הפסטה בסטה), ותגיעו. בשעות הצהריים והערב המוקדמות המקום פועל כמסעדת בשרים איכותית וככל שהלילה מתקרב אט אט הופכת המסעדה לטברנה ירושלמית עם מוסיקה טובה שלא מציקה לאוזניים (תודו שמסעדה שאפשר לנהל בה שיחה זה בונוס בפני עצמו). תוסיפו לכל הטוב הזה גם אלכוהול משובח מבחר גדול של בשרים ובעיקר אווירה ירושלמית קסומה עד לשעות הלילה הקטנות.

למוריס, לא הולכים בשביל סטייק אנטריקוט או שניצל. זו ההקדמה שפתחתי בפני עדי בעת שהערימו בפנינו מגוון רחב של סלטים טריים ומגוונים לצד פיתות חמות, ולקראת הזמנת מנות הבשר. מבין הסלטים יש לציין, את הצ'ימיצ'ורי הנעשה במקום, ואת העגבניות בעמבה שעדי חיסל, בנוסף כיאה לשוק ולירושלים, כובדנו לסיפתח בזוג פלפלים חריפים, אדום וירוק. עדי השתאה למראה האשכנזי שיונק חריף, ולי היה שמח בבטן.

אהוד יוצא למשימת ריגול ומגלה סוד מקצועי: פן במקום נפנף!
ולעניין לשמו התכנסנו, הבשר.

כמסעדה היושבת בשוק, עם גישה צמודה לבשרים טריים ואיכותיים, מוריס מתמחים בעיקר בחלקי פנים המוכנים על האש. נכון שגם בסטייק האנטריקוט או בפרגית, הם ישקיעו את הנשמה. אבל כשמגוון רחב של שיפודים ונתחים מונח בפניך, צריך ללכת עם האמת שלך ולקחת משהו שלא ניתן להשיג במקום אחר. אגב, למי שפחות בעניין של בשר ניתן להזמין גם מגוון דגי ים שלמים העשויים בצורה נימוחה וטובה, הכל טרי לפי מה שהיה בשוק היום. כל נתחי הבשר מדורגים לפי מחיר (צנוע יחסית), וניתן לשלב בין מספר מסלולי תפריט בכדי לשלב כמה סוגי בשר.

הבחירה הראשונה שלי במוריס היא ברורה. חייבים לאכול מהטחול הממולא שלהם. השילוב הזה של מסעדת בשרים עם מעדן ביתי שכזה, מעלה חיוך על השפתיים, וממלא את הפה במגוון טעמים של חריפות עדינה ובשר משובח עשוי בצורה מדויקת. בנוסף, טעמנו גם משיפוד אנטריקוט עשוי היטב (והכוונה היא - ממש לא שרוף), שיפוד שקדי עגל שהתפוצצו לנו מאושר בתוך הפה, ושיפוד ביצי שור.

כשהטחול הממולא ונתח הקצבים נפגשו. אהבה ממבט ראשון.


כמה מילים על ביצי שור: לא כולם מתחברים לטעם ולמרקם, אבל כפי שציינתי למוריס לא באים בשביל השניצל. זו מנה מיוחדת מאוד שכדאי מאוד לנסות, ודווקא שם עם מיומנות הגריל-מנים של מוריס של הוצאה מהאש בתזמון מושלם, עם מעט מלח גס, תגיעו לגבהים חדשים בקולינרית הבשר. אם אתם מגיעים מספר אנשים שלא מכירים את המנה וקצת חוששים, שווה להזמין ולהתחלק בכדי להכיר לפעם הבאה את הפלא הזה.

מבין המנות ה"רגילות" עבור מי שפחות מתחבר לתפריט המיוחד שבמקום, ניתן למנות כבכל מסעדת בשרים המכבדת עצמה, את לבבות העוף, פרגיות, כבדי עוף, קציצות קבב (תערובת מיוחדת וטעימה), נקניקיות מרגז (המתפצחות בפה בעסיסיות), צלעות כבש, סטייק אנטריקוט וסטייק פילה. כולם עשויים בצורה נהדרת.

היכונו לביאת הקינוח
ואיך אפשר לסגור את הארוחה בלי קינוח? כשמתכוונים במוריס לקינוח, מתכוונים לכבד אווז. גם כאן, כבכל הנתחים, הבשר מוגש בצורה מדויקת על סף האומנות. נתחים יפים ומכובדים, מוגשים על פני טוסט-פיתה קלוי על האש, ללא תיבול נוסף מלבד ניחוח המדורה. נימוח בפה בצורה שתשכיח ממך כל רצון להעביר את הטעם הנפלא הזה, ולכן ויתרנו על תה עם נענע או קפה שחור שבד"כ סוגרים את ארוחות הבשר.

לסיכום, מוריס היא מסעדה שנותנת ללקוח תחושה של בית עם יחס אישי ודואג לכל שולחן סועדים. מסעדה שאין בה צ'יפס כי הוא פשוט מפריע לבשר, מסעדת שוק נקייה ומתוחזקת היטב. יש בה תא שרותים נקי, והמקום נגיש גם לכיסאות גלגלים. מקום בו כולם יהיו מרוצים, גם מי שירצה לאכול את כבד העוף או הפרגית המוכרת, גם מי שיחליט ללכת על הנתחים הפחות מוכרים, וגם הארנק שיוצא מרוצה מהתמורה.

תודה רבה לעדי, שהצליח לקחת אותי אל המקום המוכר לי, ולהכיר בו עוד כמה קפלים של קסם וטעמים ירושלמים.


לדף הפייסבוק של מוריס

יום ראשון, 5 בנובמבר 2017

ברטה

אי שם לפני יותר מעשור, קובי פריג', בן של בעל דוכן בשוק מחנה יהודה, הבין את הפוטנציאל התיירותי של השוק, יזם את מסיבת הרחוב הראשונה במקום, המשיך עם פסטיבל באלבסטה, והשאר היסטריה. לאור ההצלחה, לקחתי אותו לעוד לוקיישן ירושלמי עם פוטנציאל לא ממומש – רחוב הלל. ואם כבר אנחנו שם, לא נשב לאכול בברטה, המסעדה מעוררת הסקרנות, שחולשת על המדרחוב?  

עדי הזמין אותי לארוחת צהריים ולהתארח בבלוג. אני כמובן לא סירבתי וצמתי מאז. כעבור יומיים הגענו למסעדת ברטה ברחוב הלל.

הייתה זו שעת צהריים חמימה אז בחרנו להתיישב ברחוב. לברטה יש אופציות ישיבה לכל מזג אויר, אפשר בפנים, בחוץ ואפשר בקירוי חורף המושקע שלהם. בכל מקום שתשבו רחוב הלל ידבר אליכם. השיפוץ שהרחוב עבר מאוד יפה וברטה משתרעת על המדרכה הרחבה המחודשת שלו. הוותיקים בעיר ייזכרו במשחקי צמרת ובקולנועים אורנה, אור ורון. הפחות ותיקים יזכירו את התו השמיני וקפה הלל והחדשים יכולים לדבר על הגטסבי, הסניף הראשון של ארומה, ולאחרונה גם על הברטה.

האקווריום של ברטה. פתרון אידאלי לחורף במדרחוב הירושלמי
הבעלים של קפה ברטה הם יזמים בלב ובנשמה. בעל הבית הוא ירושלמי במקור שפעם היה בעלים של עסקים רבים בעיר, וגם כמה מועדונים, ביניהם בר הטריו שהיה ברחוב לונץ והיה הצלחה גדולה לפני 20 שנה. כיום מנהל את המקום אלי מחולון, שמנהל עוד כמה עסקים בגוש דן. השניים לקחו את הברטה לפני מספר חודשים אחרי פגרה ארוכה מחוץ לירושלים. כיף לראות יזמים נכנסים זה מעודד. נאחל להם הצלחה!

אז יאללה לעסק: אין כמו מקום שיש בו בירת גולדסטאר מהחבית בארוחת צהרים חמה. אני הזמנתי בירה ועדי הלך על שייק מרענן (כך הוא נקרא בתפריט) עם תפוז, מנגו, אננס, מלון ונענע. שניהם היו מאוד מרעננים. כדאי לדעת שלברטה יש תנור פיצות והרבה מהמנות הן לחובבי הגלוטן.

לחמא בעג'ון - הכי מזרח העיר במערב העיר
בגזרת המנות הלכנו על לחמא בעג'ון, פוקצ'ה ירושלמית וחציל בלאדי. הכול היה מאוד טעים. הלחמא בעג'ון, מאפה בשר אותנטי עם בצל מקורמל, פרוסות עגבנייה, טחינה, סומאק ופטרוזיליה, היה בסגנון העיר העתיקה, שזה טוב. הפוקצ'ה הייתה גם טעימה והגיעה עם הרבה זעתר ולאבנה. החציל, שהוגש עם סלט גרגירי חומוס, פלפלים וטחינה סלק היה אחלה. כל המנות היו בסגנון ירושלמי, והייתי אפילו אומר מזרח ירושלמי.

השארתי מקום לאיזה נשנוש אז הזמנתי צלחת קבב... הקבב הפתיע אותי לטובה הוא היה טעים מתובל טוב ועשוי טוב. שמו לי אותו על סלט אז הרגשתי איתו טוב ונשנשתי איזה חמישה. היה מעולה! בקינוחים קבלנו איזה עוגת שוקולד טעימה מאוד שדי מהר נטרפה, יחד עם האספרסו הארוך.

שילוב קטלני של חציל בלאדי, גרגירי חומוס וסלק טחינה
המקום לא כשר ופתוח בשבת, שזה יתרון ליוצאים בשבת. אמנם אין פה פירות ים ולא חזיר, אבל חלק מהמנות כוללות גדי בחלב אמו... בקפה ברטה מכוונים לסטודנטים שגרים באזור, ויש מבצעים אטרקטיביים עבורם. בוקר צהרים וערב כמעט תמיד תמצאו את המקום פתוח! בגזרת המחירים לא מאוד זול אבל המנות גדולות וטובות.

בקיצור, הייתה אחלה ארוחת צהריים. תודה עדי!