יום חמישי, 23 בינואר 2014

אל דנטה

לאכול במסעדה זה זכויות אדם. בדיוק מהסיבה הזו הוזמנה להתארח בבלוג נוה דרומי, רכזת פעילות זכויות אדם כחולבן במכון לאסטרטגיה ציונית.

אל-דנטה. נשמע תחילה כמו מסעדה איטלקית בפרברי חיפה שאבד עליה הכלח. שם לא מקורי לעוד מסעדה איטלקית לא מקורית. ואם נוסיף על זה את העובדה שהוזמנתי למסעדה על ידי הבוס שלי.... נו. תבינו לבד.

כרגיל הוא איחר. הגנים הפולניים שלי ואני כבר מכירים את התחושה ונערכים לה בשלל משפטים מעוררי מצפון. כדאי גם לפתוח את המחשב ולהוציא מחברת כדי להמחיש את סך הזמן הרב שחיכיתי. מתנצל ונושף הוא הגיע. לא סלחתי.

כלפי חוץ חייכתי ובפנים בערתי. מרעב, לא מכעס. סתם, שיקרתי. מכעס. הדרך לליבה ולמצב רוחה של אישה מתחילה ונגמרת בבטן ובינתיים ההתחלה מתהמהת נורא.

ככה נראית אל-דנטה
בזמן שהוא קשקש ופטפט, אני התנחמתי בציורים הקסומים ובאווירה האיטלקית הרומנטית השוררת בכל פינה. אם האוכל יהיה ברמה של העיצוב אז אני עומדת בפני הרפתקה קולינרית טעימה במיוחד, וכמו כל הרפתקה טובה, הכיף מתחיל טיפין טיפין. ניחוחות של אוכל החלו להגיע מכיוון המטבח. אם זה היה סרט מצויר היו רואים ענן לבן של ניחוח יוצא מהתנור החם היישר אל תוך מחילות האף שלי ומיד אחריו הגיעו המנות הראשונות – הברוסקטה והאנטיפסטי. יש משהו לא אנושי בלהגיש לאדם מורעב צלחת מלאה כל טוב בכמות מוגבלת – כביכול הרעב אמור להרגע, אבל בפועל התאבון מתגבר.

ואז הן הגיעו. כשהן מוקפות בהילה בוהקת ויפה - שתי צלחות שהופיעו על השולחן במלוא הדרן - פסטה מעולם לא נראתה טעימה יותר.

וכך, עמדו לפני שתי צלחות עם פסטה בצורה שמעולם לא ראיתי, עם טעם שמיימי שלא ציפיתי לו ושמות איטלקים נהדרים (פפרדלה פטריות ופרויארבו) שיכולים לגרום לאישה רומנטית לחשוב כי המאהב האיטלקי נמצא ממש מעבר לפינה. לצערי הייתי צריכה לחלוק אותן. ולא עם המאהב האיטלקי.

ככה נראית פפרדלה
 כשהגענו לקינוח עמדה בפניי דילמה. כחובבת קינוחים מוכרת, המחשבה שיגיע קינוח לא מוצלח, יכולה להדיר שינה מעייני. לאחר שהעברתי את המלצר חקירת שב"כ מיומנת וביררתי את מידת הנימוחות והמתיקות של כל אחד מהקינוחים, החלטתי ללכת על עוגת השוקולד שהוא המליץ עליה. לא אהבתי. בהתחלה. המלצר המסכן לא ידע שיושבת לפניו מרי אנטואנט של ימינו, אבל למזלו הבחור הקשקשן לידי אהב את העוגה וכך ניצל המלצר החביב מאכילת ראש קיצונית. לקראת סוף העוגה, משהו גרם לי לנסות ולתת צ'אנס שני לעוגה ממנה האיש מתמוגג כל כך. פתאום זה הרגיש לי יותר טעים. סוף העוגה. סוף.

יום ראשון, 5 בינואר 2014

טורו

הבלוג הוזמן להתארח לסעודת טעימות במסעדת טורו המתחדשת, וזו סיבה נהדרת לספר לכם על אחת המסעדות עם הלוקיישנים הכי שווים בעיר! אה כן, וגם האוכל נהדר.

הקדמה קצרה: מסעדת טורו היא מסעדת שף (בני אשכנזי שמו) ים תיכונית הממוקמת בלב ליבה של משכנות שאננים מול נופיה המרהיבים של חומות העיר העתיקה. טורו, שנפתחה מחדש בחודש מאי האחרון, מציעה תפריט בשרי כשר, הכולל גם מגוון דגים.

מתוקף תפקידנו החשוב, זכינו לטעום מ-12 מנות שונות מתוך המגוון הרחב המוצע במסעדה (התפריט כולל לא פחות מ-33 פריטים!) שהיו באמת טעימות אחת אחת. זה עוול לא קטן להזכיר רק חלק מהן, אבל מישהו פה צריך לקבל החלטות קשות ולספק לכם הקוראים הצצה לכמה מהמנות היותר מיוחדת של טורו.

מבין המנות הראשונות, מומלץ מאד לנסות את קציצות הפראסה ותפוחי אדמה שפשוט נימוחות בפה ופותחות את התיאבון. לחובבי הכבד, מומלץ לנסות את הכבד הקצוץ שמוגש ברוב עם והדרת מלך. למי שאוהבים לפתוח את הארוחה עם סלט, אזי סלט האנדיב מהווה בהחלט תשובה הולמת: לבבות חסה, סלק, פילה תפוז, בצל סגול, בזיליקום, רוקט, אגוזים, שקדים סלרי, צנונית וויניגרט דבש לימון.

כבד. מרחיב את הלב ואת הבטן.
מבין המנות העיקריות, שלשמן התכנסנו, בולטות מעל כולן שלוש מנות שוות במיוחד ומיוחדות בשונותן: השפונדרה, הסינייה והניוקי פילה בקר (הסדר לא משנה). מנת השפונדרה (נתח מספר 9, למקרה שתהיתם) מגיעה לאחר בישול ארוך (7 שעות, לא טעיתם) ובליווי שעועית לבנה, פטריות, דלעת, בצל ושעועית ירוקה. הסינייה, לעומת זאת, היא בשר טלה טחון מלווה בטחינה, תפו"א, לימון כבוש, בצל, עגבניות צלויות וכוסברה. הניוקי מגיע עם פילה בקר, וכל מסיבת הטעמים הזו עשויה בציר פורצ'יני, אליהם מתלווים ערמונים מעודנים. 

שפונדרה. שווה כל דקה משבע שעות הבישול.
לקינוח, אמליץ בקלות על הטרטפו שוקולטה, המווה בעצמו חגיגה של טעמים: שטורייזל שוקולד, מקרון קפה, פטיסייר, פירות יער וגלידת רום – הכל באחד!

טרטפו. All in One
כשתגיעו למסעדה, תיווכחו בעוד שלל מטעמים אותם מציע התפריט. מתסכל משהו. לפתרון הבעיה, או לפחות לצמצומה, ניתן להציע שתי אפשרויות:
·         נצלו כל סיבה למסיבה, והגיעו למסעדה עם מספר חברים או בני משפחה, כך שתוכלו לטעום גם מהמנות שלהם. אם לא תגמרו להם את כל האוכל, אז בסוף החבר'ה גם יודו לכם.
·         הגיעו למסעדה בין 12:00 ל-16:00 ובקשו לנסות את המנות העסקיות שמחירן נע בין 79 ל-99 שקלים, וכוללות מנה ראשונה, עיקרית ולחם שאור עם מטבלי הבית.

ואם כבר הגעתם עד הלום, אל תשכחו לבקר גם בשירותים המעוצבים של המקום.



לאתר ודף הפייסבוק של טורו (צילום: דניאל לילה)