הבשורות הרעות: מסעדת המזנון לא שרדה את הקורונה. הבשורות הטובות: מסעדת המסילה נפתחה במקומה. ביקשנו מנחמה לזוביק, ירושלמית ותיקה שמתאוששת בימים אלה מתפקיד אינטנסיבי של דגימת וחיסוני קורונה, לספר לנו על עדכון הגרסה.
נתחיל בווידוי – אני קוראת נאמנה של הבלוג. עדי יעיד שניסיתי לפלס את דרכי לבלוג יותר מפעם אחת ובסוף בעקשנות גם הצלחתי. כשעדי הזמין אותי להתארח בבלוג התרגשתי מאוד וניגשתי ישר למשימה שעדי הטיל עליי: לבחור מסעדה.
האמת שלא רציתי להתבלבל וגם שריר היציאה למסעדות שלי עדיין לא לגמרי חזר לעצמו מאז פרצה לחיינו הקורונה. לכן, מבלי לבצע מחקר מעמיק וללמוד ולהכיר מחדש את עולם המסעדות בירושלים (זה שקיים מחוץ לוולט ולתן ביס) בחרתי את המסעדה הראשונה שעלתה לי ושאני זוכרת, פשוט כי היא נמצאת במסלול ההליכות שלי.
פעם המזנון, היום המסילה. פרטים בהמשך... |
מסעדת המסילה ממוקמת כפי שמרמז שמה במתחם התחנה הראשונה. היא נפתחה לפני שנה (כמעט בדיוק) בתקופה שבה חשבנו וקיווינו שהקורונה מאחורינו ואחרי שמסעדות רבות נסגרו. רק על האומץ הזה מגיע לבעליה כל הכבוד ואני מקווה שהמזל יאיר לה פנים כמו המהירות שבה עדי מצא חניה. אם יש צורך להסביר, אז מסתבר שעדי הוא סוג של יקה והגיע בדיוק בזמן – בעצם דקותיים לפני.
המסילה מגדירה את עצמה כמסעדה ים תיכונית חלבית. העיצוב של המסעדה גם הוא בעל מאפיינים ים תיכוניים (למרות שאין לי באמת מושג מה זה עיצוב ים תיכוני והאם ים אמור להיות כלול בו). כן אפשר להגיד שהעיצוב נעים מאוד ורחב. יש הרבה מקומות ישיבה, השולחנות גדולים ויש מרחק גדול בין השולחנות, מה שמאפשר לשבת בנוח ולקיים שיחה מבלי ששומעים את השכנים בשולחן הסמוך.
עתידות: בקרוב יגיע סיגר. |
ועכשיו לתפריט: ההגדרה של מטבח ים תיכוני היא – מטבח של אזורים מסביב לים התיכון, הכוללים השתייכות ל-3 יבשות (אירופה, אפריקה, ואסיה). עם זאת, מחצית מהתפריט לפחות הוא... איטלקי. פיצות פסטות ומנות איטלקיות נוספות המזוהות עם המטבח האיטלקי כגון קרפצ'ו סלקים, מוסקה וסלט בוראטה. מבלי להתכוון יצא כך שבחרנו במנות שאינן איטלקיות בעיקרן.
למנה ראשונה בחרנו ב-2 מנות: סיגר דגים וברבוניות מטוגנות. סיגר הדגים ממולא ב-2 סוגי דגים, סלמון ומוסר, והוא מגיע לצד סלט גדול ורענן וכן רוטב ייעודי לסיגר. המילוי מספיק עשיר כך שהרוטב לא הכרחי אבל בהחלט נחמד.
איך אומרים כנפיים בשפת הדגים? ברבוניות! |
הברבוניות המטוגנות התגלו כמנה נדיבה ומכובדת מאוד (אנחנו עדיין בראשונות, כן?). ערימה של דגי ברבוניה שלמים מטוגנים בבלילה שמוגשת עם סלט עגבניות כוסברה שום חריף רענן למדי ולא חריף כלל. חשבתי איך אפשר להגדיר מנה כזו והגעתי למסקנה שזו למעשה מנת הכנפיים של הדגים. כמו במנת כנפיים, גם כאן יש הרבה עצמות ומעט בשר (יחסית), אלא אם אתם אוכלים גם את הראש והזנב. כמו כנפיים זו מנה שאפשר לאכול ממנה עוד ועוד.
למנות עיקריות הזמנו את סלט המסילה וריזוטו קייצי. כן כן מנה איטלקית. כאן המקום לעצור לרגע ולספר שהזמנו את כל המנות יחד בהתחלה. אילו היינו יודעים כמה נדיבות תוספות הסלט במנות הראשונות כנראה שהיינו מזמינים סלט למנה העיקרית.
אחרי שני סלטים בראשונות, הגיע הסלט של העיקרית |
סלט המסילה הוא סלט ירקות בתוספת פטריות מוקפצות וכדורי גבינת עיזים פריכים עם צ'יפס בטטה מטוגן. לא סלט מקורי במיוחד, אבל השילוב של כל המרכיבים (שהיו טריים!) וכדורי הגבינה שהיו מדויקים יצרו מנה טובה מאוד. הסלט היה גדול מאוד ולגמרי מתאים לכמה אנשים יחד.
נחזור למנה האיטלקית שלנו – ריזוטו קייצי. התיאור הקייצי מרמז על קלילות ואכן המנה הייתה קלילה יותר, שילוב של ירקות ירוקים – ברוקולי, אפונה, קישואים (זוקיני), שמנת (בכמות נדיבה אבל לא מוגזמת) ופרמזן יצרו מנה מאוזנת וטעימה, כמה טעימה? סיימנו אותה עד הגרגר האחרון למרות גודל המנות 😊
לשם שינוי: מנה בלי סלט! |
הגענו לפרק הקינוח. בתחילת הארוחה עדי הבהיר לי שחייבים לאכול גם קינוח. לא משנה שבאמת הייתי מלאה, אבל התחייבות זו התחייבות. שינסתי מותניים וניגשתי לוויטרינה ממנה בוחרים את הקינוחים. אני אדם די סולידי ולכן הלכתי על מנה קלאסית של עוגת פאדג' שוקולד שמוגשת עם כדור גלידת וניל וכמובן סירופים שבוזקים מעל. המנה הייתה בדיוק מה שציפיתי שתהיה – קלאסית, עוגת שוקולד עשירה אבל לא מתוקה מידי והאמת שגם לא גדולה מידי (איזה מזל!) שהייתה סיום מצוין לארוחה.
השקיעו (מדי?) בעיצוב... |
לסיכום: המסילה היא מסעדה אידיאלית למפגשים חברתיים או משפחתיים – כאלה שאוהבים להזמין מנות ולחלוק. המנות מאוד גדולות ונדיבות. אנחנו שקלנו ברצינות לצאת לרחוב לחפש איזו פלוגה שתצטרף אלינו... המסעדה ממוקמת במקום מאוד נגיש גם בתחבורה ציבורית וגם למגיעים ברכב. אני לעומת זאת, בדרכי חזרה הביתה שמחתי שהגעתי ברגל. מזג האוויר היה מושלם לצעידה אחרי ארוחה כה דשנה.