עינבר בלוזר-שלם היא מנהלת רשות הרבים, הפורום הירושלמי לארגוני התחדשות יהודית. בשנה האחרונה הובילה עינבר מהלך ירושלמי מרתק של הקמת בית רשות הרבים דווקא בקריית היובל. תהליך התחדשות מקביל המתרחש בקריית היובל הוא הקמת פאב המפלצת. אם כך, מה יותר מתבקש מאשר להזמין את עינבר לכתוב לנו על המפלצת? לא גן השעשועים, הפאב.
מיקום: קריית היובל. חניה חינמית ברחובות הסובבים.
אווירה: תמהיל של פאב וסלון ביתי, גדול ומלא גם ספרים וריהוט שתרמו חברי הקואופרטיב. מוזיקה נעימה ברקע.
שירות: עצמי. הצוות כולו מתנדב ואנחנו ניגשים בשמחה להזמין, האוכל מגיע אלינו, וקמים בסיום לשלם.
בירושלים אנחנו יכולים לאכול את הערכים שלנו. כלומר, לאכול במקומות שמבטאים את הדברים שאנחנו תומכים ומאמינים בהם. כזה בשבילי הוא פאב המפלצת. פאב המפלצת הוא לא עוד פאב. מדובר מיזם ללא כוונת רווח שהוקם לפני כשלוש שנים כדי ליצור מקום בילוי בשכונת קריית היובל, נגיש במחירים הוגנים, ומטרותיו הן לקדם פעילות חברתית, קהילתית ותרבותית בשכונה.
זהו פאב קהילתי, המשמש גם כמרחב חברתי ושיתופי, שהוקם על ידי האגודה השיתופית 'המפלצת' הפועלת בקריית היובל משנת 2013. זוהי יוזמה של תושבים עבור עצמם ועבור השכנים שלהם, תושבים שלוקחים אחריות על המקום בו הם גרים ויוצרים את חיי היום יום שלהם סביב מקום קהילתי, על כוס בירה או מיץ, בנעלי בית.
הפאב הוא קואופרטיב הנמצא בבעלות משותפת של כל חברי האגודה השיתופית, שהם אלו שמנהלים ומתפעלים את המקום, קובעים את החזון ואת התוכן. החברים בקואופרטיב יכולים לרכוש מנייה בעלות שנתית של 1,000 ₪ שלא מחייבת התנדבות, ומנייה ב-300 ₪, שכוללת התנדבות. חברי הקואופרטיב זוכים למחיר מוזל על כל התפריט בזכות השקעתם, ובצדק.
אנחנו נכנסים לפאב. למרות שלא תיאמנו את הביקור במקום מראש, נראה שהגענו בזמן טוב. בין היתר משום שבמקום נמצאת מעיין מור, יו"ר הקואופרטיב. בהתנדבות כמובן. מעיין, שעל אף שהיא מסיימת את תפקידה בשבוע הבא, לא נחה לרגע לאורך כל הערב כאילו זה היה יומה הראשון בתפקיד. מעיין שמחה לקבל אותנו, וחוזרת לעזור לצוות בתפעול המקום.
בהמשך הערב, כשמעיין תרצה ללכת הביתה, היא תבוא להיפרד, ותשב איתנו לחצי שעה בה תספר על החלומות והאתגרים של הפאב. על איך שלמרות שהוא פאב הוא גם סלון ציבורי, אינטימי ומזמין: "רצינו שיהיה לנו מקום מפגש חברתי ותרבותי בשכונה אז פתחנו מקום פשוט וביתי. מקום קהילתי בו מכירים את השכנים והשכנות, עם מוזיקה ותרבות, שפתוח לכולם".
במקום יושבים מי שנראים כמו תלמידי מכינה מקומית, בסוג של אפטר-פארטי. אולי יומולדת למישהו. בהמשך הערב, אחד מהם ייכנס עם שלל מגשי פיצה שהביא מבחוץ. ללמדך על המדיניות הפתוחה של המקום, שלא מתיימר להיות עשיר מבחינה קולינרית.
הזמנו לפתיחה חצי ליטר של בירת שנדי וקוקטייל מוחיטו יחד עם פוקצ'ה עם רטבים וזיתים. המשקאות הגיעו קרים, גדולים וטעימים. הפוקצ'ה הגיעה חמה, טעימה מאוד ומפנקת. המטבלים והזיתים ליד היו שילוב מעולה שהשאיר את הצלחת ריקה עד הפירור האחרון.
הוספנו יין חם, שהיה טעים ומפנק לערב חורף ירושלמי קריר וגם נאצ'וס על רוטב סלסה חריף כדי לגוון את התפריט. הכל פשוט, נקי, טעים. וכן, יש בתפריט גם קפה, תה ושוקו. ממש כמו בבית.
בעיר הזו אני יכולה לחיות את הזהויות והערכים שלי בצורה הכי מלאה שאפשר, ולכן, למרות הכל אני כאן כדי להישאר.
לאתר של פאב המפלצת
מיקום: קריית היובל. חניה חינמית ברחובות הסובבים.
אווירה: תמהיל של פאב וסלון ביתי, גדול ומלא גם ספרים וריהוט שתרמו חברי הקואופרטיב. מוזיקה נעימה ברקע.
שירות: עצמי. הצוות כולו מתנדב ואנחנו ניגשים בשמחה להזמין, האוכל מגיע אלינו, וקמים בסיום לשלם.
 |
| תמונת אווירה שמספרת הרבה... |
בירושלים אנחנו יכולים לאכול את הערכים שלנו. כלומר, לאכול במקומות שמבטאים את הדברים שאנחנו תומכים ומאמינים בהם. כזה בשבילי הוא פאב המפלצת. פאב המפלצת הוא לא עוד פאב. מדובר מיזם ללא כוונת רווח שהוקם לפני כשלוש שנים כדי ליצור מקום בילוי בשכונת קריית היובל, נגיש במחירים הוגנים, ומטרותיו הן לקדם פעילות חברתית, קהילתית ותרבותית בשכונה.
זהו פאב קהילתי, המשמש גם כמרחב חברתי ושיתופי, שהוקם על ידי האגודה השיתופית 'המפלצת' הפועלת בקריית היובל משנת 2013. זוהי יוזמה של תושבים עבור עצמם ועבור השכנים שלהם, תושבים שלוקחים אחריות על המקום בו הם גרים ויוצרים את חיי היום יום שלהם סביב מקום קהילתי, על כוס בירה או מיץ, בנעלי בית.
 |
| הצצה לתפריט |
הפאב הוא קואופרטיב הנמצא בבעלות משותפת של כל חברי האגודה השיתופית, שהם אלו שמנהלים ומתפעלים את המקום, קובעים את החזון ואת התוכן. החברים בקואופרטיב יכולים לרכוש מנייה בעלות שנתית של 1,000 ₪ שלא מחייבת התנדבות, ומנייה ב-300 ₪, שכוללת התנדבות. חברי הקואופרטיב זוכים למחיר מוזל על כל התפריט בזכות השקעתם, ובצדק.
אנחנו נכנסים לפאב. למרות שלא תיאמנו את הביקור במקום מראש, נראה שהגענו בזמן טוב. בין היתר משום שבמקום נמצאת מעיין מור, יו"ר הקואופרטיב. בהתנדבות כמובן. מעיין, שעל אף שהיא מסיימת את תפקידה בשבוע הבא, לא נחה לרגע לאורך כל הערב כאילו זה היה יומה הראשון בתפקיד. מעיין שמחה לקבל אותנו, וחוזרת לעזור לצוות בתפעול המקום.
 |
| תכירו: זאת עינבר והיא נראית די מבסוטה ממה שקורה פה |
בהמשך הערב, כשמעיין תרצה ללכת הביתה, היא תבוא להיפרד, ותשב איתנו לחצי שעה בה תספר על החלומות והאתגרים של הפאב. על איך שלמרות שהוא פאב הוא גם סלון ציבורי, אינטימי ומזמין: "רצינו שיהיה לנו מקום מפגש חברתי ותרבותי בשכונה אז פתחנו מקום פשוט וביתי. מקום קהילתי בו מכירים את השכנים והשכנות, עם מוזיקה ותרבות, שפתוח לכולם".
במקום יושבים מי שנראים כמו תלמידי מכינה מקומית, בסוג של אפטר-פארטי. אולי יומולדת למישהו. בהמשך הערב, אחד מהם ייכנס עם שלל מגשי פיצה שהביא מבחוץ. ללמדך על המדיניות הפתוחה של המקום, שלא מתיימר להיות עשיר מבחינה קולינרית.
 |
| תמונת סיכום של (כמעט) כל מה שהזמנו |
הזמנו לפתיחה חצי ליטר של בירת שנדי וקוקטייל מוחיטו יחד עם פוקצ'ה עם רטבים וזיתים. המשקאות הגיעו קרים, גדולים וטעימים. הפוקצ'ה הגיעה חמה, טעימה מאוד ומפנקת. המטבלים והזיתים ליד היו שילוב מעולה שהשאיר את הצלחת ריקה עד הפירור האחרון.
הוספנו יין חם, שהיה טעים ומפנק לערב חורף ירושלמי קריר וגם נאצ'וס על רוטב סלסה חריף כדי לגוון את התפריט. הכל פשוט, נקי, טעים. וכן, יש בתפריט גם קפה, תה ושוקו. ממש כמו בבית.
 |
| כמעט כמו בבית. עד מדיניות האלכוהול... |
בעיר הזו אני יכולה לחיות את הזהויות והערכים שלי בצורה הכי מלאה שאפשר, ולכן, למרות הכל אני כאן כדי להישאר.
לאתר של פאב המפלצת
