את מי ניקח לכתוב על חאנל'ה, מקום ששם לו למטרה לקדם מוזיקאים מוכשרים, אם לא את מעיין שוייצר, מתופפת בחסד עליון שיודעת להעריך אוכל טוב ממרחק של שתי שולחנות?
במוצ"ש האחרון של תשע"ז, זכיתי להתארח בבלוג האקסקלוסיבי של עדי ארבל 'מאכלי י-ם'. אמנם יש לי כלל שאומר שאחרי שאוכלים כל השבת (בשביל הנשמה היתרה, לא בשבילי כמובן...) אסור לאכול במוצ"ש, אבל להצעה המפתה של הצגה פלוס ארוחה טעימה אחריה לא יכולתי לסרב (מסתבר שקל לקנות אותי עם תרבות וקצת אוכל).
הערב התחיל בהצגה בתיאטרון החאן, הצגה מעט מוזרה בשם 'נפוליאון חי או מת'. תלבושות מיוחדות, מוזיקה טובה, ועלילה... טוב, זה כבר נושא לפוסט אחר. אחרי ההצגה התיישבנו לאכול בחאנל'ה, שזו בעצם המסעדה של תיאטרון החאן. זה השלב לספר שחאנל'ה היא לא רק מסעדה. היא גם מה שקרוי במחוזותינו עסק חברתי, ששם לו למטרה לקדם אמנות ותרבות בירושלים. כמעט מדי ערב ניתן ליהנות מהופעה בחינם של אמנים צעירים ומוכשרים.
בחזרה אליי: גילוי נאות- לפני כמה שנים הופעתי פה עם הרכב מגניב, וגם הייתי כאן פעם עם איזה בחור בדייט, ובשתי הפעמים לא הסכמתי לאכול, כי אין במקום תעודת כשרות רגילה, אלא 'השגחה פרטית'. "ארגון השגחה פרטית מציע מודל כשרות חלופי. משגיחי הכשרות של הארגון מפקחים על המסעדות ובתי העסק תוך מעורבות מתמשכת ויצירת שותפות מקצועית וערכית על פי ההלכה" (מתוך האתר של הארגון, כדאי לעיין שם שם...). פעם זה היה נשמע לי חתרני מדי, בועט במסורת, במסגרת ובהלכה, אבל עם השנים זאת דווקא נשמעת לי אלטרנטיבה לא רעה למערך הכשרות הרגיל. אבולוציה חיובית במחשבותיה של מעיין? או שמא הידרדרות רוחנית שאחריתה מי ישורנה? עוד נושא לפוסט אחר...
אז לראשונה בחיי אכלתי בחאנל'ה, ושרדתי כדי לספר: המקום עצמו נעים ומזמין. יש מקומות ישיבה בפנים ובחוץ. מכיוון שהסתיו הירושלמי כבר התחיל, החלטנו לשבת בתוך המסעדה. לאחר רפרוף קל בתפריט המגוון החלטנו ללכת על ניוקי ערמונים ותרד, סלט רוקפור ואגסים, ולקינוח - סופלה שוקולד.
הניוקי היה הצלחה מסחררת. נתחיל מהעובדה שהניוקי שחה בתוך ים של שמנת... תענוג! ובתוך ים השמנת שחו להם גם עלי תרד, ערמונים, גבינה מעושנת, בצל ואגוז מוסקט שגרמו לניוקי להיות המנה העיקרית המנצחת של הערב. הצלחת חוסלה כליל והוחזרה נקייה אחרי ניגוב יסודי של המשתתפים. ציון: 10
סלט הרוקפור והאגסים היה טעים. היו בו גבינת רוקפור, אגסים טריים, פקאן מסוכר, עלי בייבי, רוקט ווינגרט הדרים. הצד הגברי שלקח חלק בערב לא הביע התעניינות יתרה בעודף העלים הירוקים שנחו להם על הצלחת, והצד הנשי התמרמר קלות על הפקאנים שאיבדו מעט מטריותם. אך בכל זאת הצלחת התרוקנה. ציון: 8
סופלה השוקולד היה מצוין! מה יכול להיות לא טוב בעוגת שוקולד חמה? אך ייאמר לזכות המקום שהסופלה היה עשוי ומחומם בדיוק במידה הנכונה. הייתה חסרה רק כוס קפה (או שוקו לחלשים) ליד, אבל מה לעשות שהשעה הייתה מאוחרת והמטבח כבר היה סגור. ציון: 9
לסיכום הערב: הצגה מעניינת, אוכל טעים מאוד, שירות מעולה ואווירה טובה. מסעדה מומלצת ביותר!
לדף הפייסבוק של החאנל'ה
במוצ"ש האחרון של תשע"ז, זכיתי להתארח בבלוג האקסקלוסיבי של עדי ארבל 'מאכלי י-ם'. אמנם יש לי כלל שאומר שאחרי שאוכלים כל השבת (בשביל הנשמה היתרה, לא בשבילי כמובן...) אסור לאכול במוצ"ש, אבל להצעה המפתה של הצגה פלוס ארוחה טעימה אחריה לא יכולתי לסרב (מסתבר שקל לקנות אותי עם תרבות וקצת אוכל).
שילוב של אוכל ומוזיקה. מה יכול להיות רע? |
בחזרה אליי: גילוי נאות- לפני כמה שנים הופעתי פה עם הרכב מגניב, וגם הייתי כאן פעם עם איזה בחור בדייט, ובשתי הפעמים לא הסכמתי לאכול, כי אין במקום תעודת כשרות רגילה, אלא 'השגחה פרטית'. "ארגון השגחה פרטית מציע מודל כשרות חלופי. משגיחי הכשרות של הארגון מפקחים על המסעדות ובתי העסק תוך מעורבות מתמשכת ויצירת שותפות מקצועית וערכית על פי ההלכה" (מתוך האתר של הארגון, כדאי לעיין שם שם...). פעם זה היה נשמע לי חתרני מדי, בועט במסורת, במסגרת ובהלכה, אבל עם השנים זאת דווקא נשמעת לי אלטרנטיבה לא רעה למערך הכשרות הרגיל. אבולוציה חיובית במחשבותיה של מעיין? או שמא הידרדרות רוחנית שאחריתה מי ישורנה? עוד נושא לפוסט אחר...
וכך המקום נראה באור יום |
הניוקי היה הצלחה מסחררת. נתחיל מהעובדה שהניוקי שחה בתוך ים של שמנת... תענוג! ובתוך ים השמנת שחו להם גם עלי תרד, ערמונים, גבינה מעושנת, בצל ואגוז מוסקט שגרמו לניוקי להיות המנה העיקרית המנצחת של הערב. הצלחת חוסלה כליל והוחזרה נקייה אחרי ניגוב יסודי של המשתתפים. ציון: 10
סלט הרוקפור והאגסים היה טעים. היו בו גבינת רוקפור, אגסים טריים, פקאן מסוכר, עלי בייבי, רוקט ווינגרט הדרים. הצד הגברי שלקח חלק בערב לא הביע התעניינות יתרה בעודף העלים הירוקים שנחו להם על הצלחת, והצד הנשי התמרמר קלות על הפקאנים שאיבדו מעט מטריותם. אך בכל זאת הצלחת התרוקנה. ציון: 8
כשקצת קר, תמיד אפשר להיכנס פנימה |
לסיכום הערב: הצגה מעניינת, אוכל טעים מאוד, שירות מעולה ואווירה טובה. מסעדה מומלצת ביותר!
שתהיה שנה טובה כמו הניוקי, מעניינת כמו סלט רוקפור והאגסים, ומתוקה כמו סופלה השוקולד!
לדף הפייסבוק של החאנל'ה