יום שבת, 29 בפברואר 2020

צמח

כדי לבדוק את צמח, מסעדה בהרצה, צריך להביא מקצוענית שהובילה תהליך או שניים בחייה. למשימה נבחרה נעמה הולצמן, שביומיום מעיפה פרויקטים לצד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ועד לא מזמן הייתה אחראית להעיף גם פרויקטים בלילות, דוגמת ליין האירועים של 30 וכמעט

גדלתי בבית שהאוכל העיקרי בו היה בעיקר סלט. אם רצינו לגוון, או שהיה יום חג, הוספנו גם אבוקדו וגביע קוטג'. אולי בגלל זה, חוויות חיים שזכורות לי במיוחד מלוות כמעט תמיד גם בזיכרון של טעם ושל ביס שמביא אחריו תחושת הפתעה.

ברוכים הבאים למסעדת צמח, הדבר האמיתי.

כזו המסעדה החדשה מבית היוצר של מחניודה. צמח היא מסעדה צמחונית, ואפילו צמחונית למהדרין. לא תמצאו כאן לא בשר ולא דגים, אבל כן הרבה מנות שיוכיחו שירק בטיפול נכון יכול להיות לא פחות ואף יותר טוב מ"הדבר האמיתי". בתור חובבת בשר מושבעת, שגזרה על עצמה לפני שלוש שנים דין של צמחונות, צהלתי משמחה כשעדי ארבל הציע לי להצטרף אליו לטעימה.

הגענו בערב יום חמישי לרחוב בית יעקב, שנמצא באחת הסמטאות שסובבות את השוק. צמח נושקת במיקום שלה למסעדת מחניודה שאיתה התחילה הקבוצה, וגם ליודל'ה ולדקל 3 שנפתחו אחריה. אוכל ירושלמי איכותי מביט אלינו מכל פינה, ואנחנו נכנסים פנימה.

נפתח בחידה: מה זה?

המסעדה בתקופת הרצה ואת החלונות הגדולים מכסים דפי נייר עיתון. המלצרים רצים בלחץ שמאפיין תקופת פתיחה ועל תפריטי הנייר הפשוטים מופיעה הכותרת "ערב טוב וחמישי שמח לך!". מתחת לכותרת מעט בכתב קטן יותר, נכתב - "כשזה זה, זה זה". משפט שמאפיין בדר"כ זוגות אחרי דייט ראשון, שמנסים להסביר לחבריהם ולעצמם למה לא יהיה דייט שני. צמח עם זאת, היא דווקא מקום מצוין לדייט שני, וגם לשלישי ורביעי.

התפריט מציע רשימה מכובדת של מנות ראשונות המכונות 'אחדים', ואח"כ מנות טאבון, פס קר ופס חם. המנות מתהדרות בשמות אקזוטים, שמזמינים את הסועד למסע בלשי בעקבות הרכיבים והטעמים שמסתתרים מאחוריהם. שושקה וטולום טולום; אללה בוריקה; מנקיש זעתר לבנוני; פפרדלה מקולרבי, הן רק חלק משמות המנות שתמצאו שם. שלא נדבר על מנות עם שמות בשריים לחלוטין כמו אסאדו דלעת או קובה חמוסטה, שמשאירים את הקורא עם סקרנות וגבה מורמת.

אסאדו דלעת - השם: בשרי. הביצוע: צמחוני.

שמנו נפשנו בצלחתנו, ואחרי התלבטויות מעטות וקבלת המלצות מהמלצרית, הזמנו 2 מנות ראשונת: ברולה חציל קלוי וטחינה גולמית, ולצידו סקורדיליה ועגבניה פומפיה (השמות במקור). הברולה חציל היה מצוין. שילוב טעמים של חציל מעושן, עם עדינות מתקתקה של קרם שנצרב כברולה. הסקורדיליה היתה מעולה גם היא, ממרח שום עם שקדים בתוספת עגבנייה מגורדת שמשתלבים כמו כפתור ופרח אחד בשני.

מהפס הקר בחרנו את הטרטר חציל שעלה על כולם, עם איירן מלפפון, פיסטוק, וחתיכות פיתה צרובה. שילוב הטעמים של חציל מעושן קלות, עם הקראנ'ציות של הפיתה הצרובה, בתוספת הרעננות של המלפפון, יצר שילוב טעמים מפתיע, שבו כל ביס הוא חוויה חדשה. מהפס החם הלכנו על ריזוטו שעריה (זוכרים את החידה מהתמונה הראשונה?). הריזוטו היה עשוי מאטריות ולא מאורז, ולווה במגוון עלים ירוקים עם טעם עשיר עמוק.

היכונו לביאת היהלום שבכתר: השפכטל

מהטאבון לא עמדנו בפיתוי והזמנו שניים: אסאדו דלעת ושפכטל קממבר. הדלעת הוגשה לשולחן כשהיא בוערת עם גחלים לוהטות עליה, מביאה ניחוח מעשן כאילו שוגרנו למסעדת בשרים אמריקאית. עם זאת, היא הוגשה לצד קרם פרש וקרמבל פיסטוק, והטעם שלה היה עדין כמעט כאילו הייתה תחת תפריט הקינוחים. גם בקטגוריית העיקריות הייתה מנה אחת שזכתה ברוב קולות כמנת הכתר – שפכטל הקממבר התגלה כמנה לא פחות ממעולה. מוגשת עם ריבת שומר, ג'יין, ואורגנו, שילוב הטעמים בין הגבינה החמה לבין התוספות שעטפו אותה היה ייחודי וגם הצליח 'להקליל' את טעמה של הגבינה הכבדה.

לקינוח הזמנו טארט שוקולד בלגי, עם שברי שוקולד לבן ומלח בלסמי. שברי השוקולד הלבן היו מעולים, אך הטארט עצמו היה מעט מאכזב. הבצק היה אפוי מידי, והמילוי אמנם טעים, אך לא עם טעמים עמוקים או ייחודיים. בנוסף הזמנו עוגת גבינה וקונסומה תות – מעין רוטב סמיך מתותים, שנמזג מפינג'אן ע"י המלצרית על גבי העוגה. עוגת הגבינה הצליחה להיות עשירה בטעמים, אך לא דחוסה וכבדה מדי. מהעוגות שמזמינות עוד ביס.

הקינוח. עוד נשוב!

החוויה הכללית בצמח היא תחושה של סקרנות והפתעה. כל מנה היא משהו שלא אכלתם קודם, וכל ירק קיבל טיפול עשרת אלפים, שהפך אותו לשונה ממה שאתם מכירים ומצפים. אחרי כל זה, אולי גם ההורים שלי, חסידי הסלט והירקות, יסכימו לבוא ולנסות. לסיכום, מומלץ, ולא רק ל'פודים'.


לאתר קבוצת מסעדות מחניודה

יום שישי, 7 בפברואר 2020

לה סטורי

למרות שהגעתם לבלוג מסעדות, הבלוג מעריץ גם בעלי כישרונות אחרים, כמו עידו שפיטלניק, המנצח והמייסד של תזמורת הרחוב הירושלמית. אז בזמן שאתם קוראים את מה שיש לעידו לספר לכם על מסעדת 'לה סטורי' החדשה והמשובחת שנפתחה לאחרונה בשכונת מלחה, תפעילו את הסרטון ביוטיוב, כדי ליהנות גם מהיצירה של עידו והתזמורת. 


בבוקר גשום נפגשנו אני ועדי במסעדה חדשה שנפתחה במלחה - 'לה סטורי'. השם של המסעדה, הסביר המנהל, הוא בגלל שיש מאחוריה סיפור, שבכנות לא ממש הצלחתי להבין מהו, אבל הוא גם רפרנס לסטורי באינסטגרם (והיום כבר גם בשאר הרשתות החברתיות), דבר שאכן נראה רלוונטי יותר ונתייחס אליו בהמשך.

המיקום נחמד בסוג של מרכז מסחרי קטן במלחה, ולמרות שהיה יום גשום מצאנו חניה קרובה בלי בעיה. בפנים היה חמים ונעים. המסעדה שוכנת במבנה זכוכית עגול, שיוצר מצד אחד תחושה של פרטיות, גם מהרחוב וגם מסועדים אחרים, ומצד שני, תרתי משמע, יש נוף פנורמי פתוח לרחוב עם תחושה של מרחב בכל חלקי המסעדה.

תמונה אחת שווה אלף מילים... בקרוב ההסברים!

השירות היה מצוין, המלצריות היו נחמדות מאוד וגם הטבח עזר לנו לבחור. כל כמה זמן עברו לראות שהכל בסדר. אין טענות. יש בתפריט כל מיני מנות מעניינות, אבל בגלל השעה המוקדמת החלטנו לחלוק ארוחת בוקר ליחיד ולקחת בצד שתי מנות ראשונות - פלאפל חציל ופסטייה יוונית קריספית.

ארוחת הבוקר הייתה גולת הכותרת. הארוחה מגיעה עם פוקצ'ה חמה שהם מכינים במקום בתנור אבן מיוחד. בדרך כלל כשחושבים על פוקצ'ה חושבים על משהו עגול, אבל פה הפוקצ'ה היא צרה, ארוכה ומרשימה - וזה הרגע הראשון שבו אינסטינקטיבית שולפים טלפונים ומצלמים. אם רק היה לי אינסטגרם בטח הייתי מצלם ומעלה איזה סטורי. הפוקצ'ה מגיעה מרוחה בשמן זית ומלח גס, וזה סופר טעים. ליד הפוקצ'ה יש כל מיני מטבלים. מטבל אחד מוצלח במיוחד היה האיולי חצילים. ממש נדבקתי אליו כדי לוודא שאני סופג את הטעמים עד הסוף. חוץ מזה היו גם זיתים, טחינה, גבינת שמנת, גבינה בולגרית, לבנה, ריבה וסלט שאישית טיפה פחות התחברתי אליו כי היה מבוסס בעיקר על עגבניות והיו חסרים לי עלים בסלט. עדי לעומת זאת, התחבר מאד לסלט... למי שפחות בקטע של הפוקצ'ה היה גם לחם טלר. לא מיותר לציין שהארוחה מגיעה גם עם חביתה, שתייה קלה וקפה, שהיה מעולה.

תדמיינו שזה סטורי באינסטגרם. עכשיו תפסיקו לדמיין וצאו לדרך.

זוכרים שהזמנו עוד מנות? אז הפלאפל חציל היה נחמד וטעים. זה טוויסט מעניין שכדורי הפלאפל הם על בסיס חצילים, אבל לצד זה הם הצליחו לשמור על המרקם הבסיסי של פלאפל. המנה הגיעה עם טחינת יוגורט ואריסה טעימה ומוצלחת. מנה שמתאימה מאוד לארוחת צהריים-ערב.

לגבי הפסטייה אני חייב להודות שמטעמי רגישות לחלב לקחתי רק טעימה קטנה מהמנה. בעיניי היה טיפה כבד, המון גבינה בתוך המאפה עם רוטב מתוק מאוד. מצד שני נראה שעדי מאוד נהנה מהמנה, וגם טבל ברוטב שנותר מהמנה גם את המאפים שהגיעו עם ארוחת הבוקר.

בשלב ההזמנה חששתי שארוחת בוקר ליחיד ושתי מנות ראשונות לא יספיקו לנו, אבל בסופו של דבר בכלל לא הצלחנו לסיים הכל, שזו אינדיקציה לגודל מנות יחסית מפרגן.

בתמונה: שני אנשים שלא היו בטוחים אם מה שהזמינו יספיק להם...

לסיכום, מקום נחמד מאוד עם תחושה מקצועית, אבל גם עם חמימות שכונתית. המנות טעימות ומצטלמות יפה. ארוחת בוקר עם פוקצ'ה מדהימה שכבר הופכת את זה לכדאי.

מה אכלנו?
ארוחת בוקר "הבוקר שלנו" - מחיר: 65 ש"ח, כולל שתיה קלה וחמה.
פלאפל חציל - על טחינת יוגורט ואריסה - מחיר: 28 ש"ח
פסטייה יוונית קריספית - תערובת גבינה ודבש, סילאן וגרידת לימון - מחיר: 28 ש"ח

אהבתם את תזמורת הרחוב הירושלמית? סידרנו לכם עוד סרטון, הפעם מהופעה בבניין כלל




לאתר של לה סטורי