יום שני, 19 ביולי 2021

המבורגר ברלין

את אורי עקביה, חוקר רגולציית מסעדות (באמת!) פגשתי לראשונה לפני 16 שנה במאבק נגד עקירת יהודי רצועת עזה מביתם. מאז למדתי שלאורי יש עולם עשיר שכולל מגוון תחביבים, כמו אכילת המבורגרים, שתיית בירה והיסטוריה גרמנית. כששמעתי על פתיחתה של מסעדת המבורגר ברלין, היה ברור לי את מי אזמין למשימה.   

כמה ימים לפני תשעה באב, הצום שנקבע לזכר חורבן הבית, הגלות והרדיפות, עדי אמר לי: 'אורי בוא נלך לבדוק מסעדה חדשה'. כמובן ששמחתי לשתף פעולה, והלכנו שנינו למקום הנושא את השם 'המבורגר ברלין' שנפתחה בחודש שעבר בקניון ממילא. אם כבר מתכוננים ליום צום, ראוי לעשות זאת עם המבורגר עסיסי, במסעדה הנקראת על שם בירת גרמניה, כשנושמים אויר הרים וצופים על חומות העיר העתיקה.

ברוכים הבאים והבאות!

הגישה למסעדה מלאת ניגודים: רחוב ממילא החדש בנוי בסגנון ירושלמי ישן, אך המסעדה נוצצת באורות צבעוניים כמו הייתה דיינר אמריקאי משנות החמישים. בבניין שבו שוכנת המסעדה, תמצאו גם את מסעדת ג'וי ובעבר שכנה בו גם מסעדת 'הרצל' ששמה מעיד על ההיסטוריה של המקום: כשביקר פה חוזה המדינה לפני למעלה ממאה שנה, הוא התארח וסעד כאן בבניין הזה ממש, שהפך בנין לשימור ולכן נשאר על תילו כשבנו את המתחם החדש והנוצץ. 

התפריט קצר וברור, כיאה למסעדת מזון מהיר: שבעה סוגי המבורגר וצ'יפס אחד. אך כאן מסתיימת הפשטות, כי ההמבורגרים מגוונים: המבורגר ברלין הוא קלאסי - קציצה, חסה ועגבנייה, האמריקאי מגוון ברטבים, המקסיקני בא עם סלופי ג'ו ורוטב חריף, הצרפתי מתהדר בבריסקט, ריבת בצל ופטריות כמהין והארגנטינאי מתוגבר באסאדו, צ'ימיצ'ורי ואיולי חלפיניו. יש גם המבורגר טבעוני והמבורגר עוף, אבל יסלח לי השף, לא אפרט לגביהם. אני פחות מבין בסלטים.

אורי עושה הרצל מהמרפסת של המקום. אפשר לשבת לאכול גם פה!

מעבר לאיכויות הקולינריות עליהן נדבר בהמשך, היתרון הגדול של המסעדה הוא היותה מסעדת המזון המהיר הבשרית היחידה בכל קניון ממילא. לכאן אשכרה אפשר להגיע ולאכול טוב ובזריזות בדרך לעיר העתיקה או בעיצומו של מסע שופינג, תודות למכונה מיוחדת בה מוכנים ההמבורגרים להגשה תוך דקות ספורות.

התפריט לא ענה על השאלה המתבקשת: מדוע המיתוג 'ברלין'? עד היום לא ברור מי המציא את ההמבורגר והאם היו אלה מהגרים גרמנים בארה"ב או שזה קרה עוד במולדת הישנה והקרה. אם כבר ממתגים המבורגר בשם של עיר, ניו-יורק או המבורג נשמעות לי בחירה טבעית יותר. בכלל, מי זה גאון השיווק שלקח את בירת הרייך השלישי לשעבר, שהייתה עיר אפורה, מחולקת ועניה במשך ארבעה עשורים, והפך אותה לאייקון אופנתי שמשאיל את שמו לבורגרייה ברחוב ממילא, לדוכן נקניקיות בשוק מחנה יהודה ולחנות משקפיים בקניון מלחה? לחומוסייה המפורסמת 'בין עזה לברלין' לפחות היה תירוץ, היא שכנה בפינת רחוב עזה ורחוב הרב ברלין. החומוס אגב היה משובח.

עוד שנייה האוכל מגיע, סבלנות...

המקרה הראשון שאני יודע עליו, של אמן ישראלי שהחליט להשאיר מאחור את תל אביב החמה והלחה ולעבור לגור בברלין, היה ש"י עגנון. ב-1912 הוא נסע לברלין והשתקע שם, בהתחלה בשכונת שרלוטנבורג. הוא דווקא הצליח: התחתן, התחמק מגיוס לצבא הגרמני במהלך המלחמה והפך לסופר ידוע ומוערך. עגנון טען שיום הולדתו חל בתשעה באב, אז אפשר לומר שגם חגגנו לו, התאריך קרוב. גרשם שלום סיפר פעם, שבאחד מביקוריו בספריית הקהילה היהודית בברלין, ראה שם את עגנון מעיין בקטלוג הספרייה. כששאל אותו למעשיו, השיב לו עגנון: "חיפשתי ספר, שאולי לא קראתיו עדיין". אפשר לומר שעדי ואני הלכנו בדרכיו של הסופר המוערך, רק שאנחנו חיפשנו המבורגרים שטרם אכלנו. 

הזמנו ביחד שני המבורגרים: צרפתי עם כמהין וארגנטינאי עם אסאדו. הבחירה הייתה קלה: צרפת וארגנטינה שתיהן ארצות שברלינאים רבים שאפו להגיע אליהן. אחת לפני המלחמה והשנייה לאחריה. פטריות הכמהין שבהמבורגר הצרפתי היו מפתיעות וטעימות ובהחלט מדובר בשילוב מנצח, אבל מאוד לא שגרתי. לשמרנים אמליץ על ההמבורגר הארגנטינאי: אסאדו בבישול ארוך, תיבול במידה הנכונה, וחריפות עדינה, שתתאים גם לבעלי חך רגיש. בשניהם קציצות הבשר טריות, איכותיות וגדולות מאוד. אין ספק שהמסעדה שייכת לשורה הראשונה של הבורגריות הירושלמיות, לפחות מבין הכשרות. יסלחו לי הקוראים שפחות מקפידים, אך צר כעולמי כעולם נמלה שומרת כשרות, שמקפידה גם לשתות בירה טובה לצד המבורגר משובח. הפעם הייתה זו בירת סטלה, תודה ששאלתם.

יותר טוב מקינוח: בירה!

עגנון עזב את ברלין בסופו של דבר, בעקבות שריפה שכילתה את ביתו, ספריו וכתבי היד שלו. אשתו וילדיו ניצלו ברגע האחרון, ממש בנס. אחרי שחזר ארצה, גר רוב חייו בירושלים, בשכונת תלפיות. אם עגנון היה עדין חי, האם היה חוגג איתנו את יום הולדתו ב'המבורגר ברלין'? כנראה שלא, כי היה צמחוני. אולי פחות קיצוני מבשביס זינגר שאחת הדמויות בספריו אמרה: "ביחס לבעלי החיים, כל בני האדם הם נאצים, וכל יום הוא טרבלינקה". נו שוין. 

איזה ציון אתן להמבורגר הזה מ-1 עד 10 כאשר 1 זה 'לא ראוי למאכל כלב' ו-10 זה 'מעין עולם הבא'? לדעתי אפשר במצפון שקט לתת לו 9 וכמובן להמליץ עליו לחברים. אמנם מבחינתנו הוא לא היה לגמרי 'עולם הבא', אבל מנקודת המבט של הפרה שחייה הוקרבו למען הארוחה שלנו, ההמבורגר היה בהחלט עולם הבא. כפשוטו. 


 לדף הפייסבוק של המסעדה

יום ראשון, 11 ביולי 2021

קָזֶה

שנים שאנחנו רוצים להזמין את רחל גור, מנהלת תחום ממשלה בלובי 99, למאכלי י-ם. כששמענו שהיא כבר לא בענייני הגלוטן, היה ברור לאן נלך: למסעדת kazze הירושלמית החדשה, שמתהדרת בתפריט נטול הגלוטן לטובת קהילת הצליאק וחבריהם, ושמה יצא למרחוק... הלכנו לבדוק! 

ביום קיץ חם נפגשנו במסעדת קָזֶה, מסעדה חלבית קטנה בתחילתו של רחוב בצלאל במרכז העיר. בימים אלה, הסביבה אינה אידיאלית, שכן המקום צמוד למספר אתרי בנייה שמייצרים הרבה רעש. תוסיפו את הצפירות של האוטובוסים מהרחוב הסואן וזה כבר לא פשוט לעיתים לנהל שיחה תוך כדי הארוחה. למזלנו לא באנו בשביל האווירה, אלא כדי לגלות אם יש הגיון במושג של מסעדת פיצה ופסטה נטולת גלוטן.

היכונו לביאת מלא אוכל בלי גלוטן

לפני שנתיים וחצי, הובחנתי כרגישה לגלוטן, ומאז רוב הפחמימות הכיפיות של החיים - לחם, פיצה, פסטה – אסורים לי. אז קפצתי על ההזמנה של עדי לגלות אם יש כאן בשורה לאנשים שכמותי. 

דאס איז נישט א קרוטון

פתחנו את הארוחה עם סלט "לבבות חסה" המורכב מחסה, קרוטונים של לחם (נטול גלוטן), שבבי פרמזן, "בייקון", דלעת מעושנת וויניגרט קיסר. ביום שהגענו במקרה הדלעת הייתה חסרה, אז קיבלנו חתיכות בטטה במקום. מצד אחד, הסלט קצת אכזב. הכול היה שטוח ולא מעורבב היטב – המרכיבים נזרקו אחד על השני עם רוטב כבד מעל כמו שעושים בבית כשממהרים. אבל הקרוטונים, עשויים מלחם "לבן" ו"שחור", הפתיעו לטובה. המרקם והטעם – של לחם רגיל, כזה עם המון, המון גלוטן. אפילו פניתי למלצרית לוודא שאכן מדובר במנה נטולת גלוטן.

לביבות יאמי


התקדמנו מהסלט לראשונות: לביבות תרד וזוקיני כולל עגבניות שרי ועשבי תיבול על מצע צזיקי. הלביבות היו הצלחה מסחררת, מתובלות היטב אך לא מטוגנות מדי, עם מרקם סמיך. פשוט טעים.

מסיבת גלוטן ללא גלוטן

עכשיו הגענו לעיקרית. בעיקריות תיבחן מסעדה נטולת גלוטן. האם זה אפשרי לייצר מנה של פטוצ'יני פורטובלו עם תרד, שום ורוטב שמנת שהוא טעים ועסיסי? התשובה הפשוטה: בהחלט כן. הפסטה הייתה טרייה, קלילה ומטובלת היטב. פשוט כיף.

נראה עם גלוטן, אבל מרגיש בלי...

אחרי העיקרית המשכנו לקינוח. פה הבחירה הייתה די דלה, בעיקר קרואסונים בטעמים שונים. פה גילינו את מגבלות האפייה נטולת הגלוטן. הפסטה אולי מדהימה, אבל עולם המאפים הצרפתיים עדיין מחוץ לתחום. כפיצוי חזרנו אחורה ובחרנו סלט פירותי ומתוק לקינוח – סלט עשבים וגבינות עזים, בצל, יין אדום ופקאנים. הרוטב היה קצת כבד לטעמי, אבל המנה הכוללת הייתה טרייה מרעננת.

כשבתור פיצוי על הקינוח לוקחים עוד סלט... דווקא בריא!

לסיכום, מסעדה חמודה וטעימה, ומומלצת במיוחד למי מאיתנו שמחפשים מגוון רחב של מנות נטולות גלוטן אך עשירות בפחמימות טעימות... נצטרך לחזור לפה שוב לבדוק גם את הפיצות, הברוסקטות, ושאר המנות עתירות הבצק-ללא-בצק שלא הספקנו להגיע אליהן.


לאתר המסעדה