בל ווד בר

פורמלית רינה נקונצ'ני היא עורכת גרפית במקור ראשון. לא פורמלית, רינה היא חובבת אלכוהול, צילום וירושלים. הנהלת הבלוג החליטה שאין מתאימה ממנה בכדי לבקר את אחד הברים האהובים עלינו בעיר. 

לא יודעת מאיפה להתחיל… כשאני קובעת עם חברים לצאת ועולה השאלה הקבועה: "לאיפה?" התשובה שלי תמיד אחת: הבל. או בשמו המלא: הבל ווד בר (Bell Wood Bar).

עד לפני כמה שנים המקום לא היה כשר, אבל יבורך מי שקיבל את ההחלטה לשנות זאת, כי פשוט כיף שם. הייתי מגיעה לשם עם המיתולוגי, והמשכתי להגיע עם חברות, עם חברים, עם אחים - בעצם עם כל מי שהסכים לבוא איתי. לכן כשעדי הציע לי לכתוב ביקורת על המקום, אמרתי כן עוד לפני שהוא סיים לשאול :)

בתור חובבת אלכוהול, עם צורך באוכל כשר לצד הבירה, האופציות המוצעות בעיר לא רבות (כן, ואני עדיין אוהבת את העיר הזאת. מתה עליה). בעקבות סגירתו של הפאב שאהבתי, היה לי צורך קיומי בחלופה, ומהפעם הראשונה שנכנסתי לבל - התאהבתי.

ברוכים הבאים

יעידו החברים שהלו"ז שלי טיפה צפוף ושאני מנסה לדחוס מלא דברים בכלום זמן, ולקח זמן עד שזה יצא לפועל (ייאמר לזכותי שעומס העבודה בתקופת החגים לא ממש עזר לי...) אבל לכבוד הגשם הראשון שהפציע לא מזמן, פיניתי ערב והלכנו לבלות כמה שעות כיפיות במקום שמרגיש לי כמו בית.

עד לפני כמה חודשים האלכוהול שלי ביציאות היה לרוב בירה, אבל אז החלטתי קצת לגוון ולנסות גם את מגוון הקוקטיילים שיש למקום להציע. אני אמנם בחורה שאוהבת להישאר במקום הבטוח ולהזמין את מה שכבר מוכר לי, אבל מדי פעם אני צריכה לשבור את השגרה, להיות קצת הרפתקנית, ולהזמין משהו שאין לי מושג מהו. בהתחלה דבקתי במוחיטו וקוסמופוליטן (בכל זאת, ללכת על בטוח) אבל כשהתחלתי למצות גם את זה, התחלתי לבקש את עזרת הצוות, וייאמר לזכותם שלא התאכזבתי אפילו פעם אחת.

ולענייננו: נכנסנו באותו ערב גשום לבל, אחרי יום עבודה ארוך, וקוקטייל טוב היה בדיוק מה שנזקקתי לו. אחרי התלבטות קצרה הזמנו אלקטרה (בשבילי), אייריש קומפורט (לעדי), פאי רועים ואת מנת הצוות הבכיר.

אלקטרה ואייריש הלכו לבר

כצפוי המשקאות הגיעו ראשונים כך שיצא לנו ליהנות מהם בלי שהאוכל יעיב על הטעם. השילוב באלקטרה משחק על ערבוב הטעמים של חמוץ-מתוק בלי להיות מוטה לשום צד, ועם צבעים שעושים טוב בעיניים- אין מה לעשות, נראות זה חלק מהמשחק, ועם אלכוהול שאמנם לא מורגש בטעם אבל בהחלט מורגש בראש. באייריש קומפורט האלכוהול לוקח, ובגדול. עם שם כזה אי אפשר אחרת… אבל שוב, גם פה אין תלונות כי יש ימים שצריך משקה כזה.

לא הרבה אחרי המשקאות הגיע החלק הראשון של האוכל: מנת הצוות הבכיר. מנה מצוינת לאנשים שלא מצליחים להחליט מה בא להם (כמוני) או לאנשים שמגיעים בחבורות ובא להם קצת מכל דבר. על מגש עץ מסודרים יפה צ'יפס (הכי טעים שתמצאו), שניצלונים, טבעות בצל (פחות בשבילי, אבל לא שופטת מי שאוהב ;)) ורול עוף חתוך למנות־ביס.

הצוות הבכיר: מנת הכל כלול

תוך עשר דקות סיימנו הכל ומזל שתוך כדי הגיעה המנה הבאה שהזמנו: פאי רועים. (אנקדוטה קטנה: זו מנה שאני תמיד רוצה להזמין, אבל איכשהו בסוף מזמינה שוב שניצלונים וצ'יפס (מקובעת, כבר אמרנו?) אז הייתי חייבת להזמין הפעם). המנה מגיעה בתוך קערה לא־קטנה, עם סלט קטן בצד ובהחלט מהווה ארוחת ערב ראויה. במילה אחת: טעים. במשפט: תעשו פו לפני שאתם מכניסים לפה, כי זה מגיע חם־חם ישר מהתנור ואחרי הביס הראשון קצת קשה להתאפק…

פאי לא רואים

איפשהו באמצע כל הכיף הזה הברמן החליט לפנק אותנו בצ'ייסר על חשבון הבית וכדי להשוות את רמת האלכוהול בין שנינו לקחתי אני וויסקי ועדי לקח את צ'ייסר הבית- קוקטייל, אבל בקטן.

במקום קינוח

למרות היום הארוך, הקור המפתיע והחשק לזחול פשוט למיטה- היה לי כיף, טעים, משביע, מרגיע ואפילו טיפ־טיפונת מבסם… אז עדי, תודה!


לדף הפייסבוק של הבל ווד בר