האם מסעדה דרום אמריקאית נחשבת למאכלי עדות? הבאנו את יעל (יולה)
גנדמן, לבדוק ולחוות את דעתה על כמה מנות לא רגילות במסעדת לה-בוקה המשובחת.
לה בוקה, שוכנת לה גבוה במעלה המדרגות, משקיפה לה על עמק רפאים,
בליווי אחלה חימום לערב חורף קררר... עושה רושם שהולך להיות לנו בילוי מהנה במסעדה
איכותית בסגנון דרום אמריקאי.
דבר ראשון כוס יין! גם פותח תיאבון וגם מחמם את האווירה. יין אדום -
שיראז - בהחלט עשה את העבודה - עם טעם עמוק שליווה מצויין את האוכל לאורך כול
הסעודה.
בכול מנה פגשנו הפתעה נעימה ובלתי צפויה. התחלנו עם לחם עם עגבניות
מיובשות, חצילים וטחינה שקיבלנו על חשבון הבית - כיף להרגיש שמפרגנים לך J... בלטו לטובה החצילים החמצמצים
הקלויים, אבל כפי שיסתבר לנו בהמשך, שווה לשמור מקום לאוכל עצמו.
 |
| האקווריום המקומי האהוב על עורך הבלוג אשר מצדו השני יופי של פינת נטילת ידיים |
למנות ראשונות הלכנו על טאפאס וכבד אווז. כשאומרים לי
טאפאס, אני חושבת על סלטים מרוקאים מקופסא וזה גורם אוטומטית לפחות בתת מודע
ל"אני האשכנזיה" שלי להתכווץ ברתיעה קלה. בלה בוקה, קיבלנו מנות בשר קטנות
וטעימות שהוגשו חמות והוסיפו לגיוון. הכי יאמי היה הצ'וריסו - לא חריף מידי
(שוב האשכנזיה זוקפת ראש...) עם טעם קצת חמצמץ מתקתק, אליו התלוו גם שני קבבונים
חביבים. כפי שאמרתי, יאמי!
השלימו את הטאפאס גם חזה עוף בירקות מוקפצים שטעמו קצת אבד
בהקפצה, (בכול זאת מדובר בחזה עוף, אז כנראה לא היה הרבה מלכתחילה...) ושעועית
אדומה עם בשר טחון. פה היתה באמת הפתעה. המראה, לא לגמרי מלבלב, אבל הטעם..! וואו!
חמוץ מתוק פיקנטי, אבל לא מדי! שילוב מושלם.
הכבד אווז היה מעודן - לא שמן מידי, על מצע של לחם המזכיר עצם
קדמונית בצורתו, שספג את ניחוחות וטעמי הכבד ותמך בהם באופן פחממתי שכזה – פשוט תענוג.
אה כן, היה גם סלט חסה עם חמוציות בצד ברוטב וינגרט - אכן מרענן את החייך
בין ביס לביס, ומשאיר מקום למנה הבאה.
לאור גודלן של המנות הראשונות, הסתפקנו במנה עיקרית אחת והלכנו על מדליוני
בקר. מנה שווה לרוב בכול מסעדה, וגם לה בוקה לא איכזבה. הזמנו מידת עשייה
מדיום והמדליונים שהגיעו היו בהחלט רכים ונימוכים בפה בשילוב הפירה הקצת שגרתי. הרוטב
שליווה אותם היה מאוד טבעי ויחסית נוזלי ככל הנראה על בסיס יין.
חבל רק שלא הגישו את האוכל על מחבת חמה, כי הוא התקרר מהר. או שאולי
זו אני שמדברת הרבה? כנראה מומלץ להתרכז באוכל לקבלת אפקט מקסימלי... אבל יותר כיף
לדבר עם עדי אז זה היה שווה את זה (הערת העורך: אני די מבסוט מפינת החנפנות שמופיע
בכל פוסט).
לסיכום, לה בוקה - 4 כוכבים פלוס, הצליחו להפתיע אותי, אם כי לא בטוח
שהייתי מעזה לטעום אם הייתי הולכת רק על המראה. המסקנה - אל תסתכל בקנקן. לפחות לא
רק...
לאתר המסעדה ולדף הפייסבוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה