אל הבלוג הגיעה אורטל קורן, יועצת
חינוכית ואחת שיודעת. לאכול. לייעץ. לחנך. ועוד. לא תקראו את מה שיש לה לומר?
בלב שכונת קטמון, צמוד לבית הקפה
השכונתי המוכר (שושקפה, למה לא לפרגן גם להם על הדרך?), החליט מי שהחליט לפתוח מסעדה
נחמדה, שכונתית ו... איטלקית. גוסטו איטליאנו. זה השם. כבר התחלה טובה לתושבת שכונת
קטמון הישנה והאהובה. המקום מעוצב בסגנון קלאסי ונותן אוירה חמימה ואת פנינו קיבלה
מלצרית חייכנית ומקסימה.
התחלנו את הארוחה במיטב הקלאסה יין לבן
חצי יבש (עד כאן מגיעה הבנתי ביין) ולמנות פתיחה הזמנו שתיים: הראשונה, מיני קפרזה.
שזה אומר שיפודים של מיני מוצרלה ועגבניות שרי בשמן זית ואורגנו, המוגשות עם פוקצ'ה
משובחת ופסטו.
למנת פתיחה שנייה הגיעה ברוסקטה פטריות.
פטריות שמפיניון ופורטובלו בשמן זית, חמאה, קונפי שום ופטרוזיליה. ההגשה מיוחדת ושילוב הטעמים היה מעניין. אולי הייתי מוסיפה מטבל או גבינה
נוזלית לצד הפטריות כדי לרכך את הטעמים, אבל בהחלט התחלה טובה.
 |
| פסטה נורדיקה. יחי הסלמון! |
אחרי שפתחנו את התיאבון הגיע הזמן שנזמין
את המנות העיקריות. הלכנו על פסטה וסלט. שילוב בין שחיתות לבריאות. בגזרת הסלט נבחר
הפרוטי: חסה, רוקט, פרי העונה, חמוציות, גורגונזולה ושקדים, ברוטב שמן זית, דבש וחומץ
תפוחים (אם תרצו, סלט ממתקים שבארוחה של ספרדים היה יכול להשתלב עם הקינוח). בכדי למלא
הקיבה הזמנו גם פסטה נורדיקה: סלמון, אספרגוס, שמנת ושום. טעם עדין של סלמון בשילוב
טעמים משלימים נתן לפסטה נוכחות חשובה שלא ביישה את היומרה של המסעדה האיטלקית.
רוקנו את הצלחות ולא השארנו פירור אבל היינו
חייבים לא להזניח את הקינוח והחלטנו להזמין טירימיסו. מנה קלאסית לאוהבי קפה. באמת
לא טעינו והקינוח, שהגיע בחתיכה נדיבה, היה בחירה מצויינת לסיום ארוחה מפנקת.
 |
| תודו שזו חתיכה נדיבה |
לסיכום: באה לשכונה מסעדה חדשה, והיא כאן כדי להישאר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה