ביקב

רשמית ישי פליישר הוא דובר היישוב היהודי בחברון לתקשורת הזרה. בתכל'ס ישי הוא מפעל הסברה וקירוב לבבות של איש אחד שמוביל מגוון יוזמות המחברות בין יהודים וכן בין לא יהודים לישראל, והכל מביתו אשר באפרת. כשהזדמנה האפשרות לבקר במסעדת ביקב של גוש עציון, היה ברור מי יהיה האורח המקומי שיהפוך למבקר לרגע. 

לאחרונה זכיתי לשבת לארוחה עם עדי ארבל. כבר אפשר לנחש שהשיחה הייתה יותר מעניינת מהאוכל ובאמת גלשנו לנושאים תיאולוגיים ושאלת הבחירות הנכונות בחיים, מעבר לרכילות התדירה על פוליטיקאים. אבל בכל זאת זה בלוג על מסעדות... אז עדי ואני נהנינו לשבת יחד בלב ארץ יהודה, לא רחוק ממקום קבורתה של רחל אמנו בבית לחם, ומקום לידתו של דוד המלך ע"ה - ביקב גוש עציון על יד צומת גוש עציון.  

אז מה היה לנו שם? #הטיזר

האווירה הייתה בהחלט גוש עציונית. המקום תוסס, חיילים מחטמ"ר עציון הסמוך יושבים לאכול משהו מפנק (ואפילו פגשתי שני חברים במדים), גם תיירים, גם סטודנטים, וגם סבים וסבתות עם מבטא אמריקאי מוציאים את הנכדים לערב כיף. אבל שלא תטעו, יקב הגוש זה לא פיצרייה שכונתית - זה מקום יוקרתי יותר. על הקיר שעל יד השולחן תלויים אוסף של פותחני בקבוקי יין לדורותיהם, ומאחורינו קיר שלם של יינות המיוצרים ביקב ממש פה.  

קיר הפותחנים

המלצרים והמלצריות נחמדים ובאים לעזור. אמנם עדי טוען שבגלל הקורונה היו מלצרים שפרשו ולא חזרו לעבוד ולא גידלו דור מלצרים חדש - ולכן המלצרים של היום הם דור יתום ואינם בקיאים בכל מעשה אומנותם. בכל זאת, אנו מקבלים תפריטים עשירים ומתקדמים להזמנה. לעדי יש קופון שווה מאתר 'גרופון' אז יש לנו אופציה למנת פתיחה אחת, שני עיקריות, שתי כוסות יין, וקינוח. עדי גם מפציר בי להוסיף מעבר למגבלות הקופון - עדי מפנק! 

שלל מנות נדיבות, תמונת אילוסטרציה

אז אני מזמין דג - כי זה ה"בשר" של המקום. גם הזמנתי מרק כרובית, סיגרים ממולאים בתפוחי אדמה, סלט חלומי, וירקות בטמפורה. הרוב היה מוצלח. לשתי כוסות היין הלבן היה טעם מקומי מרענן ומרגיע בו זמנית. אני אוהב מרק וזללתי את מרק הכרובית. הרבה זמן לא אכלתי ירקות בטמפורה, והשילוב בין הירק בפנים והטיגון הקראנצ'י בחוץ שימח אותי. לעומתם, הדג קצת איכזב, כי היה חסר לו טעם אותנטי של ים.

עדי נראה מבסוט, מעניין למה

לבסוף הוציאו את הקינוחים - עם מבחר גדול של דברים המזיקים לקו המותניים אבל משמחים את הנפש לכמה רגעים של גן עדן. עשיתי עצמי מתלבט, אבל בליבי ידעתי (וגם המלצרית המליצה) על עוגת הגבינה. וכן המנה לא אכזבה, במיוחד כשהיא הייתה עטורה בקצפת אוורירית. זה היה כל כך טעים עד שעדי הזמין, ברגע רומנטי, עוד עוגה כזאת לקחת עבור אשתו - איזה מותק! 

סוף טוב הכל טוב!

דיברנו, אכלנו, ואפילו יצאנו ידי חובת דברי תורה. עדי עזב עם בטן מלא ועם העוגה. אשרי האיש שמגיע הביתה ומוסר לאשתו עוגה שכזאת. אני נשארתי במקום לעוד פגישה מה שנתן לי זמן לעכל את האוכל ונהנות מהאווירה. אשמח לחזור ליקב גוש עציון שוב, במיוחד עם תיירים או אוהבי יין. מקווה שגם אז יהיה לי בר שיח כמו עדי!

לאתר המסעדה