קרוסלה

תני פרנק גויס לאחרונה כדי להקים את המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן. זו הייתה הזדמנות נהדרת להזמין אותו לארוחה לא עסקית בכלל בקפה קרוסלה, שנמצא זה עשור בחוד החנית של המאבק להובלת חופש הבחירה בכשרות. גילינו שלקפה הצנוע יש הרבה מה למכור מעבר לקפה ומאבקי דת ומדינה...

"מרוב דיבורים על כשרות נפתח לי התיאבון." 

זה מה שחשבתי כשעדי הציע לי להצטרף אליו לשיחה וארוחה על כשרות ואקטיביזם. הגעתי עם בטן מלאה, אבל לא מלאה מדי, מדיוני הוועדה לשירותי דת יהודיים ומיזמים לאומיים (כן, יש דבר כזה בכנסת הנוכחית) שהייתה כבר בדיון החמישי על חוק הכשרות המורכב שהציע השר לשירותי דת מתן כהנא. התפאורה הייתה מתאימה: מסעדת קרוסלה, היושבת בפינת הרחובות מטודלה ועזה, מסעדה אשר התפרסמה כאחד המוקדים הראשונים למאבק חופש הבחירה בכשרות של העשור האחרון.

סלפי לפתיחת התיאבון

יונתן ודעי, הבעלים, היה בין שני העותרים בבג"ץ הכשרות הידוע "בג"ץ גיני" שבמסגרתו ביקשו מוריס גיני ויונתן מיודענו להציג עצמם ככשרים גם ללא תעודה מטעם הרבנות. זו הייתה יריית הפתיחה במאבק שטרם הסתיים, אבל בינתיים נגמר בפסק דין של בג"ץ שמאפשר כשרות אלטרנטיבית לרבנות – בתחילה לארגון 'השגחה פרטית' ולאחר מכן לארגון הכשרות של רבני צהר – וכן בהצעת החוק המדוברת שצפויה לפתוח את שוק הכשרות לתחרות.

אבל חוץ מדיבורי כשרות היה גם אוכל והוא היה טעים. על רקע התעודה של כשרות צהר, שבעצם לא נקראת יותר "תעודה" כי זה נחשב מצג כשרותי אסור אז היא פשוט נקראת "הודעה", ישבנו וטעמנו ממספר מנות לא רעות בכלל. האמת שהציפיות שלי לא היו מאוד גבוהות. אני מעריך את רמת האקטיביזם והאווירה המיוחדת של המקום, אבל אף פעם לא צללתי לעומק התפריט החלבי, שמציע מגוון מעניין של מנות טבעוניות.

תני, שתייה ורקע עם "הודעה"

למדתי מזמן שהתנסות קולינרית דורשת קורטוב של אומץ והתנסות עם אוכל פחות מוכר. לכן כשבחנו את התפריט העין קלטה ישר את הכותרת "מיוחדים". רק מה, המיוחדים כללו את המנות הכי פחות מיוחדות בתפריט: פסטה ביתית בצורת פטוצ'יני ברוטב שמנת עגבניות או פטריות. מה שנקרא תפריט בית קפה קלאסי. הצעתי לעדי שאולי יש כאן אירוניה - המיוחדים הם היוצאים מן הכלל מתוך שאר המנות בתפריט שנראו מעניינות, כך שהבנאלי הפך להיות הייחודי. וכך ויתרנו על המיוחדים והלכנו על מנות אחרות: האוריינטליסט – תבשיל טופו מטוגן עם אורז, פטריות, פלפלים, תרד, שרי, בצל, כוסברה, צ'ילי מתוק ואגוזי מלך. מנה טבעונית שנשמעת בהתחלה כמו "טופו עם כל התוספות" אבל הפתיעה מאוד לטובה. הרוטב היה טעים והתאים למרקם של האורז שהיה מבושל היטב. גם הטופו הוסיף מרקם משלו ובסך הכל מנה מוצלחת ומשביעה.

לצדה הגיעה מנה של סלט בשם "סינדרום ירושלים" שלמרות השם הבומבסטי היה סלט טעים מאוד אבל לא נתן תחושת קדושה מעבר לרגיל. הסלט כלל חסה, עלי בייבי, קינואה, תפוחים, צימוקים, קצת חמוציות ופקאנים, עם ריבועי גבינת פטה ורוטב תפוזים עדין. נשמע עמוס אבל איכשהו איזון הטעמים הסתדר והסלט סיפק את הסחורה: רעננות ומתיקות קלה לצד המנות האחרות.

הזמנת מנות ללא פרופורציה, תמונת אילוסטרציה

בנוסף הזמנו את "המנה של חביב". בדרך כלל אני לא מחובבי מנות שנקראות על שם מישהו, כי בואו, קשה להתנתק רגשית ברגע שמנה מסוימת הופכת להיות מזוהה עם אדם ואז גם קשה להתאים את הטעמים או לקלוע לטעם רחב מספיק. המנה היא מסבחה של חצילים, יוגורט וטחינה סלק, אשר מוגשת עם לחם פרנה בגודל מתאים. מבחינתי זו הייתה ההפתעה הגדולה ביותר. מסבחה לא כבדה בכלל, היוגורט הקליל אותה וטחינת הסלק נתנה את הערך המוסף. אותו חביב כנראה ידע על הוא מדבר.

חביב, אנחנו לא יודעים מי אתה, אבל תודה על זה!

קינחנו בטארט דאבל שוקולד וקצפת לצד מלבי עם קוקוס ובוטנים. הטארט היה נחמד מאוד, חתיכה יפה ומכובדת. המלבי גם עשה את העבודה שלו. כנראה שהיה אפשר להסתפק באחת מהמנות, אבל בכל זאת באנו לטעום. בסך הכל הקינוחים עשו עיניים מהוויטרינה, אבל נראה שהמקום מתבסס על מנות אחרות, ומזיכרון של ביקורים קודמים אני ממליץ גם על כריכים מעניינים וסוגים שונים של ארוחות בוקר, חלקן מוגשות כל היום ואחת מהן עד השעה 14:00.

לקינוח: קינוחים!

החוויה הקולינרית השלימה יפה את האווירה הסתווית הירושלמית עם הניחוח המזרחי בעיצוב הידוע של המסעדה. מקום שמאפשר במספר מטרים רבועים לא גדול גם ארוחה נחמדה וגם סתם קפה טוב של אחר צהריים. וכל זה במבצע אחד פלוס אחד עם ביקור במקום המשלב יותר מכל את הנינוחות הירושלמית עם האקטיביזם והחתירה לחופש דת וחופש בחירה בכשרות. תודה לעדי על ההזמנה וליונתן על עצם קיומה של קרוסלה. 

לדף הפייסבוק של קרוסלה