ההמבורגר של שגב

עורך הדין יאיר אריאלי הוא בחור בעל מוח חריף, לב זהב וטעם משובח שבימי שיגרה תורם מכישוריו למשרד האנרגיה ולמשק הגז הטבעי. השילוב הקטלני של התכונות הללו הביאו אותו להתארח במאכלי י-ם ולספר לכם על מה שלדעתו הוא ההמבורגר הכי שווה בירושלים.  

לפני זמן לא רב, מצאתי את עצמי בערב ירושלמי קריר בקצהו הרחוק של גן סאקר, נעלי ספורט לרגליי ומסכת קורונה מקומטת בכיס של הטריינינג. זאת, במסגרת אחד הפרויקטים האחרונים של עדי, לשלוף ("בהסכמה") חברים נאמנים מכורסתם הנוחה והחמימה, ולהצעידם, בשם הבריאות, ברחבי העיר ופרבריה, לרבות מעיינותיה. כן, גם בדצמבר.

בדרך חזרה הביתה, בצומת עמק המצלבה, חלפנו על פני דוכן "ההמבורגר של שגב", אחד מדוכני האוכל שנפתחו בשטחים פתוחים לאחרונה, בהסכמת העירייה, מתוך רצון לאפשר לתושבים לסעוד, ולמסעדות לשרוד. הייתה זו שעת כושר, תרתי משמע, שהובילה להצעה המפתה הבאה: ארוחה מפנקת משגב, לשם תיקון מאזן הקלוריות המופר. מה שנקרא, ירידה לצורך עלייה.

מבט על על הכתוב מטה

התמורה שנדרשה מצדי לכל הטוב הזה היא התחייבות לשיתוף ממצאי הסעודה אתכם, ק"ק נאמני "מאכלי י-ם". היה לא קל להחליט ובעיקר להתחייב, אבל כאשר על הכף עומדים מפגש קולינרי עם עדי בתוספת הזכות להתארח בבלוג מכובד זה, הרי שמדובר בהצעה שדי קשה לסרב לה (לא שמישהו פה מפחד ממעט קשיים).

המבורגר זה קציצה טעימה בניחוח אמריקאי, והמבורגר זה גם זיכרונות ילדות ירושלמיים. זיכרונות נסיעה באוטו עם אבא לסניף הירושלמי היחיד של בורגר ראנץ' בעמק רפאים, להזמין ספרדי כפול, צ'יפס זיגזג וקולה מעורבבת בסודה, בתקופה שעמק רפאים היה בעיקר הרחוב של בריכת ירושלים, טמבורייה או שתיים, וקולנוע סמדר המתחבא בפינה, עטוף בבתים הקסומים של המושבה. זיכרונות בית ספר, של ריצת חברים מאוטובוס קו 6 לבורגר קינג ע"ה, בתור הזהב שלו בקניון מלחה, לזלול בעונג ובחיפזון ארוחת וופר עם 2 צ'יפס, מהר לפני שיתחיל הסרט בקולנוע גיל שבקומה 2.

אוטו אוכל, כמעט אותו אוכל

מאז, עגלים רבים עברו בים הגדול בדרכם הנה מארגנטינה ושכנותיה, ואין צורך להרחיב על ההתפתחות המשמעותית של סצנת ההמבורגרים הישראלית, שקפצה מספר כיתות בשנים האחרונות, באיכות ובכמות. מגמה זו לא פסחה על ירושלים, כפי שמעידות המסעדות המקומיות הרבות, המתפארות במנת ההמבורגר שלהן.

מגבלות הקורונה מנעו מעדי וממני את אפשרות הארוחה במסעדה עצמה, ואם נודה על האמת, יש בכך כדי לפגוע בחוויה הכוללת של הסעודה, על אחת כמה וכמה כאשר עסקינן בביקורת מסעדות. אך לשמחתי, עם עדי קל יותר להפוך את החיסרון ליתרון, וכך זכיתי בארוחה ביתית וחמימה בדירתו של עדי, בערב ירושלמי גשום ומשמח. כמצופה מעדי, הביקור נכרך גם בסיור חווייתי מודרך בין חדרי הבית, ושיחות מפרות על החיים, מה שלמעלה ומה שלמטה. מומלץ בחום! (יש לתאם מראש...)

ברור שיש גם משלוחים, כאילו דא

עדי אסף עבורנו מבעוד מועד מבחר מייצג ממטעמי המסעדה, וכל מה שנותר לי לעשות היה לברך, לאכול ולהתרשם (ושוב לברך).

סיפור ההמבורגר של שגב מתחיל בניסים שגב, בעלי המקום. ניסים הוא קצב ותיק בעיר, עם ניסיון עשיר בטיפול בבשר, מומחה ביישון ועישון בשר שאת ניסיונו רכש, בין היתר, בקורסי קצבים באיטליה, ניו יורק ועוד. אחרי מספר שנים כשותף בבורגרייה שאת שמה אין להזכיר (מפאת אותה החיה שאינה מעלה גרה), נמאס לשגב לעבוד בשבתות וחגים, והוא החליט לשנות כיוון ולפנות לדרך עצמאית (וכשרה). לפני 8 שנים נפתחה הקצבייה שלו ברחוב סם שפיגל, ולפני 4 שנים נפתחה מסעדת שגב בורגר הכשרה, בצמוד לקצבייה (הכשרה למהדרין). סניף נוסף של המסעדה נפתח לפני כשנתיים במחנה יהודה.

בשר בקצב הנכון

היתרון הגדול בהחזקות הצולבות המתוארות, הוא שהבשר אצל שגב הוא מאד איכותי, ומאד טרי. לשם הכנת הקציצה, הבשר נטחן ונבדק בקפדנות יום יום על ידי שגב עצמו, ומהקצבייה מגיע ישירות לשתי המסעדות.

המנה הנמכרת ביותר במקום היא הבורגר הקלאסי של שגב (59 ₪ לארוחה), שנטחן מצלעות עגל ומכסה (קצוות) אנטריקוט, אליהם מתווסף שומן של ואגיו (פר שומני במיוחד שמקורו ביפן). אפשר גם לגוון את המנה עם תוספות בלחמנייה כמו בייקון בקר (אסאדו מפורק מהעצם אחרי כבישה של כמה ימים), כבד/חזה אווז מעושן (לא בשבילי), ביצת עין ועוד.

מנת הדגל עמדה בציפיות. הבורגר, שהגיע בלחמנייה חרוכה וטעימה עם ירקות יפים וטריים, היה עסיסי, שומני במידה הנכונה, ופשוט מעולה. הכנפיים בצ'ילי שהזמין עדי (29 ש"ח), שהפתיעו אותנו בחריפות עמוקה - תוצאה של השרייה ממושכת במרינדה, היו טעימות מאד. גם האנטריקוט (80 ₪ ל-200 גרם, ומגיע יחד עם צ'יפס וסלט קטן) היה רך וטוב. עם זאת, הייתי אומר שאנטריקוט שלא נאכל ישר מהגריל הצורב, מאבד לא מעט מהערך המוסף שלו ולכן לא הייתי ממליץ להזמינו במשלוח.

מנת הדגל

עדי, שפחות מתחבר להמבורגרים(??), הלך על קבב הבית בטורטייה (45 ₪), ועשה קולות של הנאה, ככל שהצלחתי לזהות. ככלל, אני את הקבב שלי מעדיף על גריל גחלים, בתוך פיתה עם טחינה, אבל לאחר רחרוחים קלים במטרה לוודא שהקבב אינו מכיל כבש (100% בקר עם שומן ואגיו), טעמתי ממנו גם אני, והטריות והאיכות בהחלט ניכרת גם כאן.

מעבר לבשר, שמגיע כולו מהקצבייה, גם הרטבים המשובחים של שגב נרקחים במקום (ראוי לציון במיוחד בעיניי הוא רוטב המיונז- שום הנפלא), וכך גם התוספות הקלאסיות המתלוות בצד. יוצא הדופן הוא הצ'יפס שמגיע למקום קפוא מחברת תפוגן ומבחינתי זה סבבה לגמרי, כי תכלס, זה הצ'יפס הכי טעים.

לא נעים לראות מסעדה ריקה. קורונה, לכי הביתה!

ועכשיו לנקודה חשובה ביותר. אני אמנם יודע ליהנות מבשר טוב, אבל גם שואף לרסן משמעותית את תאוות הבשרים שלי ולהפחית כמויות. זו הסיבה שבעיניי הבשורה המשמחת ביותר היוצאת משגב, באה דווקא מכיוון מפתיע ונטול בשר, הלוא הוא ה-sensational burger.

המדובר בקציצה טבעונית למהדרין שנכנסה לתפריט בעקבות דרישה מוגברת מצד השכנים של סניף תלפיות, הלוא הם הסטודנטים מבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סם שפיגל. שהרי כפי שאומר שגב: כיום, גם הטבעונים הם חבריו הטובים של הקצב. לשם יצירת הקציצה הזו, לקח שגב את הבורגר הטבעוני המפורסם של חברת נסטלה, המבוסס על חלבון חיטה וסויה בתוספת ירקות שעברו ייבוש קל, ושידרג אותו באמצעות הוספת צ'ילי אדום, בצל מטוגן ורכיבים סודיים נוספים שנטחנים כולם יחד. התוצאה היא בורגר טבעוני, עסיסי וטעים להפליא, שאינו כרוך בצער של שום עגל. לא לפספס!

עם סיום הארוחה ובהשראת קריאה בפרשה על יעקב אבינו הנודד, עוד הביע המארח רצון לטיול אפטר-דינר רגלי, לאתר כזה או אחר בעיר. באמת ששקלתי להיענות להצעה, אך הגשם הטוב שהלך והתגבר ככל שנקפו הדקות, הביא אותנו למסקנה שאת הערב הזה מוטב להשלים עם ספר טוב ודרינק חורפי מנחם.

במקום קינוח: סלפי

לסיכום, ההמבורגר של שגב הוא מקום אידיאלי לחובבי בורגרים שיודעים להעריך בשר טרי ומשובח. לא פחות חשוב, אצל שגב ניתן ליהנות גם ממנה עסיסית ונפלאה, נטולת כל בשר. אז אמנם זה לא עדיין הטעם של הדבר האמיתי, אך מותיר בהחלט מקום לאופטימיות גדולה, ביחס לטעמים שניתן להפיק מרכיבים טבעוניים, טעמים שמותר להעריך שעוד ילכו וישתבחו עם הזמן.

לאתר האינטרנט של ההמבורגר של שגב (את ההמבורגר של שגב תוכלו למצוא במבוא סם שפיגל 4 / רח' השקמה 6 / צומת עמק המצלבה).