חומוס הנמר

הכל התחיל בסיור על אהבה וחושך שהובילה תמר עילם בירושלים בעקבות ספריו של עמוס עוז. כבר אז היה ברור שהמדריכה המוכשרת והמתוקה הזו חייבת להתארח במאכלי י-ם. השאלה הייתה רק לאן? התשובה של תמר, הייתה ברורה: החומוסייה החדשה במחנה יהודה - חומוס הנמר.

״לאסוף אותך?״ 
שלח לי עדי בווטסאפ.
״נראה לי שאגיע באופניים. נפגש שם!״ 
עניתי.

בא לשכונה חומוס חדש!

חוץ. רחובות ירושלים. צהרי היום.

מה חשבתי לעצמי? כך חשבתי לעצמי תוך כדי שאני מפדלת במעלה הרחובות המובילים לשוק כשהשמש קופחת עלי. עליתי את רחוב קרן היסוד בעודי מתנשפת בכבדות מתחת למסכה, חציתי את צומת כיכר פריז, המשכתי ברחוב קינג ג׳ורג׳ ההומה, משם פניתי לרחוב יפו לצד הרכבת הקלה ואז הגיעה הירידה המיוחלת של שוק מחניודה. פניתי בקלילות במורד רחוב האשכול שיורד מהרחוב הראשי של השוק והגעתי סוף-סוף למחוז חפצי: חומוס הנמר. 

המקום כמו גם השלט עוצבו על ידי יוצרים ירושלמים

גילוי נאות: את נדב יחיא, הבעלים של חומוס הנמר, אני מכירה מירושלים עוד לפני שביקרתי בחומוס הנמר שפתח לאחרונה. כשעדי הזמין אותי לכתוב על מסעדה כלשהי בעיר, עניתי לו מיד שאני רוצה לכתוב על המקום החדש של נדב.

החניתי את האופניים ונכנסתי לחמארה הנעימה. עדי כבר חיכה לי שם. המיזוג והריח המעולה של הבישולים השכיחו ממני מהר מאוד את ההתבשלות האישית שלי. שאלתי את עדי עד כמה הפנים שלי בצבע עגבנייה מ-1 עד 10. עדי השיב בנימוס- 8.5. 

חומוס גרגירים, חמוצי הבית, צלחת תוספות, עגבנייה (אני) ועדי

את ״חומוס הנמר״ פתח הקיץ (יוני 2020) נדב יחיא, פעיל בסצנה הירושלמית וממקימי מיזם מתחם ״הסאבלט״ בעיר, בקיץ שעבר. את המתכון לחומוס פיתח יחיא בחצי השנה האחרונה ביחד עם השף דן גרשונוביץ (גם הוא יליד ירושלים), והתוצאה טעימה לחך, נעימה ללב ויפה לעין. 

על השם חשבו אחותו של יחיא וחבר טוב, כל אחד בנפרד. כשהגיעו אליו ההצעות לשם משני הכיוונים, בלי תיאום בניהם, היה ברור שזהו השם שהמקום יקבל. 

פתיחת שולחן נמרית במיוחד

עדי ואני הזמנו שתי מנות של חומוס גרגירים ומנה של תוספות היום. החומוס הגיע כשמעליו גרגירי חומוס מתובלים, בצל סגול ופטרוזיליה קצוצים. מורגשים מאוד החשיבה והטאצ׳ שנעשו לגבי כל פרט בצלחת. כך גם צלחת החמוצים והזיתים שליוו את החומוס שגם הם מיוצרים במקום. לצד כל זה הגיעה צלחת עם תוספות שמעבר לפלאפל ולצ׳יפס כללה גם עג׳ה (לביבות ירק טריפולטאיות), סלט כרוב עם גרעינים ושקדים ושתי תוספות נוספות עבור החומוס. התוספות לחומוס, אחת עם קישואים צלויים ובצל מקורמל והשנייה עם ירקות קלויים פיקנטיים, השתלבו כל כך טוב עם החומוס ויצרו בפה חגיגת טעמים כיפית במיוחד. 

אחד הדברים המרגשים בעיניי בכל זה, הוא שהמנות המושקעות האלה מתומחרות במחיר שפוי ואפשרי לגמרי, גם לימי הקורונה שעוברים על כולנו. לא יודעת אם אלה יהיו המחירים גם כשנצא מתקופת הקורונה, אבל בכל מקרה, שילמנו על צלחת חומוס 26 ש״ח. 

אחרי שסיימנו לאכול הגישו לנו פרוסות תפוז טרי שהיה סגירה מרעננת וממלאת אנרגיה אחרי הארוחה המשביעה שאכלנו. 

מתי פעם אחרונה פגשתם תפוז במסעדה?

המקום מעוצב במינימליסטיות עם שלושה מרכיבים שהם עץ, מתכת וירק חי. השלט בכניסה מזמין ומשדר אווירה קלילה וכיפית שמאפיינת מאוד את המקום. המטבח פתוח בחלקו ואפשר לראות על גבי המדפים את החמוצים והזיתים שנכבשים להם בינתיים. 

פתיחת המקום בשוק מהווה עבור יחיא את המשך דרכם של שני הדורות לפניו. לאביו וסבו הייתה באסטה של ירקות בשוק בה מכרו את התוצרת החקלאית שהסבא גידל. 

הימים ימי קורונה, לעסקים לא קל בלשון המעטה, בעיקר בענף המסעדנות. אם חשקה נפשכם בחומוס ובתמיכה בעסק צעיר ורענן, אני ממליצה בחום על חומוס הנמר. 

חמוצי הבית בפעולה

ולסיום, טיפ חברי: אל תתנו לאשכנזים לרכב על אופניים בצוהרי היום בירושלים. למענם, למענכם, למען כולנו. 

האשכול 3, שוק מחניודה, ירושלים.
לדף הפייסבוק של חומוס הנמר