אורית להב שמורה לי בנייד בתור 'אורית העוזרת הפרלמנטרית של עליזה לביא', למרות שהיא כבר מזמן עורכת דין ברשות ההון. כשסיפרה לי שיש פופ-אפ חדש בעיר שמגיש מדי שבוע אוכל הודי - התלהבתי. כשהסתבר שהפופ-אפ הקרוב הוא דווקא ערב פיצות, נמסתי. קבלו את הדהאבה הירושלמית של ארי אייכלר, עם ביקורת שהיא חצי הודית וחצי פיצתית, בדיוק כמו שמשפחתית צריכה להיות.
בפאתי שכונת טלביה, ברחוב מלא ירק ושקט, שוכנת טירה קסומה ומסתורית. בטירה גרים שני שותפים, אוהבי אדם, בעלי חיים ואוכל טוב. אמתי – עובד סוציאלי קליני שכותב בימים אלו את הדוקטורט שלו, וארי, שלקח פסק זמן מעבודה כאנליסט עסקי כדי להקדיש תקופה לאהבה שלו לאוכל.
לפני מספר חודשים החליט ארי לנצל את החלל המרווח ומסביר הפנים בטירה כדי לארח, פעם בשבוע, ארוחות הודיות עם מאכלים הודים נוסטלגיים ופתח את הדהאבה - ארוחות הודיות אותנטיות במרכז ירושלים.
כל מי שטייל אי פעם בהודו זוכר את התבשילים המגוונים שמוגשים שם בדהאבות או משתרבבים לעמודה של ה"אוכל ההודי" בתפריטי המסעדות המערביות. מלאי כופתה, פאלק פאניר, צ'אנה מסאלה ועוד. מסעדות על טהרת המטבח ההודי שנפתחו בעיר הקודש לא החזיקו מעמד הרבה זמן, באופן מפתיע בהתחשב בכמות המטיילים להודו שירושלים מוציאה מתוכה כל שנה ושחוזרים אליה עם געגועים עזים להודו ומאכליה. מי שחשקה נפשו באוכל הודי אמיתי בעיר נמצא בבעיה לא קטנה ונגזר עליו להרחיק אל מחוץ לעיר או לבשל בעצמו. למרבה המזל, ארי הרים את הכפפה וכך נפתחה ה"דהאבה".
המטבח ההודי עשיר בטעמים, צבעים וריחות וארי המארח מפליא לשחזר את הטעמים החזקים החריפים מעוררי החשק והתיאבון מהמאכלים הזכורים לטוב מהטיול להודו, ומצליח להעביר את החוויה במלואה כשהוא מסדר את סלון הטירה באווירה הודית אותנטית עם שולחנות נמוכים, נרות, קטורת, מזרונים פזורים על הרצפה וכלים שיובאו במיוחד מהודו.
מדי פעם הדהאבה מארחת ערבי פיצה. אז האווירה שונה לגמרי. את המזרנים והשולחנות הנמוכים מחליף שולחן ענק ומלכותי שיכול להכיל 30 סועדים, מפה איטלקית משובצת נפרסת על השולחן הארוך, היין זורם כמו מים ולשולחן מוגשות בזו אחר זו פיצות ממיטב מוחו הקודח והיצירתי של המארח.
בתור חובבת פיצות שהרחיקה פעם עד נאפולי בשביל לנסות את הפיצה של הפיצריה הכי טובה בעולם, (לפי הספר "לאכול, להתפלל לאהוב", Pizzeria da Michele למי שמתעניין), אני לא יכולה להגיד לא לערב כזה. אז יצאנו בלילה ירושלמי גשום וקר לבדוק את ערב הפיצות של הדהאבה.
הגענו למקום והתיישבנו בשולחן בדיוק כשהגיעה לשולחן פיצה ירקרקה וריחנית. "פיצת שמנת פסטוזיליה קישואים ורוקט" הכריז המארח, והמוני ידיים רעבות נשלחו לנסות את הירוק הירוק הזה. בצק עדין, מרוח בשכבה נדיבה של ממרח פטרוזיליה מוקרם, פרוסות דקיקות של קישואים צלויים ועלי רוקט טריים. לא היינו בטוחים שזה עונה על ההגדרה של פיצה אבל החלטנו לא להיות קטנוניים בשלב הזה של הערב.
אחריה הגיעה לשולחן פיצת סביח. רוטב על בסיס פטרוזיליה, חצילים מטוגנים, עגבניות טריות, ביצת עין, טבעות פלפל חריף (ראו הוזהרתם), וגבינת לַבַּנֶה חמצמצה. אחריה יצאה פיצת רוקט, סלק ורוקפור. ללא ספק הפיצה הכי יפה ולא שגרתית שהגיעה לשולחן, (לפחות עד שלב הקינוחים..). מי שלא חובב גבינות כחולות או גבינות עם טעמים חזקים מומלץ שידלג על הפיצה הזאת ושיחכה לפיצות הבאות כי הגבינה בהחלט מורגשת.
למרות שהתעקשתי לאכול רק חצאי משולשים כי רציתי לטעום מהכל, בשלב הזה כבר הייתי די מלאה, קצת בפיצות והרבה ביין, ועדיין חשקה נפשי בפיצה "מרגריטה", פיצה פשוטה ומנחמת, כמו שהאיטלקים יודעים להכין.
אחת התיאוריות שלי על פיצות, וכצמחונית חובבת פיצות יש לי לא מעט תיאוריות על פיצות, היא שפיצה אמיתית לא צריכה תוספות. האיכות של פיצה טובה באמת היא בפשטות שבה, והיא לא צריכה יותר מבצק מוצלח, רוטב עגבניות עדין, גבינת מוצרלה טובה וכמה עלי בזיליקום. הרבה פעמים תוספות על פיצה באות כדי להסוות איכות ירודה. ממש כמו בשר טרי וטוב, שלא צריך תיבול מלבד מלח ופלפל, גם פיצה טובה לא צריכה תוספות כדי להיות מוצלחת וכל המוסיף גורע בעניין זה.
התוספות בפיצה של הדהאבה אמנם לא היו מהסוג המטשטש, לא תמצאו שם שימורי תירס, זיתים או אננס, אלא נבחרו בקפידה והשתלבו היטב בטעמים, אבל עדיין רציתי לטעום פיצה "נקייה". עדי ביקש מהמארח שידאג לנו לפיצה כזאת (אגב, הזמנות לפיצות מתקבלות שם בברכה) ותוך כמה דקות יצאה אלינו פיצה מרגריטה חמה ומעוררת תיאבון, עם שכבה נדיבה של רוטב עגבניות, גבינה. על חצי מהפיצה פוזרו גם פטריות טריות וזיתים. זה היה מרענן לטעום פתאום פיצה קלאסית, בלי התוספות שגונבות את ההצגה. הפיצה הייתה טובה בכל קנה מידה – הבצק הדק, הרוטב העדין, והגבינה המוצלחת.
ההפתעה הגדולה של הערב מבחינתי היתה דווקא בגזרת הקינוחים. אחרי שכבר כולנו חשבנו שמיצינו את יכולות האכילה שלנו, וארי המארח וידא שאין אף אחד שחושק בעוד קצת בצק מלוח, הגיע שלב הקינוחים. כיאה לערב פיצות, הקינוח היה מורכב מפיצות מתוקות. כלומר הבצק העדין והמצוין של הפיצות, עליו נמרח בנדיבות גנאש שוקולד, ומעל כל הטוב הזה פוזרו אגסים ומרשמלו, עם כדורי גלידת וניל להשלמת החוויה.
אח"כ יצאה פיצת גנאש שוקולד חמאת בוטנים – הייתי כבר שבעה לחלוטין אבל לא יכולתי למעול בתפקידי ולהשאיר פיצות שלא ניסיתי, אז טעמתי גם אותה. הטעם היה ממכר, גם ללא חובבי חמאת בוטנים – כמוני, ומצאתי את עצמי מחסלת את כל המשולש.
הדהאבה נותנת אווירה היא ביתית וחמימה, ומאפשרת לאנשים ליהנות מערב עם אוכל טוב, יין וחברה נעימה. לא תמצאו פה מלצרים זעופים קופות אשראי נפתחות ונסגרות, רעשים של קפה נטחן במכונה ומוזיקה בקולי קולות. כן תמצאו פה אנשים טובים, אוכל בסטנדרט גבוה ואירוח למופת והחוויה הזו בהחלט מצדיקה את המאמץ של יציאה בחורף הירושלמי הקר.
לקבלת עדכונים דרך קבוצת הפייסבוק של הדהאבה
בפאתי שכונת טלביה, ברחוב מלא ירק ושקט, שוכנת טירה קסומה ומסתורית. בטירה גרים שני שותפים, אוהבי אדם, בעלי חיים ואוכל טוב. אמתי – עובד סוציאלי קליני שכותב בימים אלו את הדוקטורט שלו, וארי, שלקח פסק זמן מעבודה כאנליסט עסקי כדי להקדיש תקופה לאהבה שלו לאוכל.
לפני מספר חודשים החליט ארי לנצל את החלל המרווח ומסביר הפנים בטירה כדי לארח, פעם בשבוע, ארוחות הודיות עם מאכלים הודים נוסטלגיים ופתח את הדהאבה - ארוחות הודיות אותנטיות במרכז ירושלים.
 |
| עד שנגיע לדבר על הפיצות, קבלו תמונת חימום של השף והסו-שף, מירב לביא. |
כל מי שטייל אי פעם בהודו זוכר את התבשילים המגוונים שמוגשים שם בדהאבות או משתרבבים לעמודה של ה"אוכל ההודי" בתפריטי המסעדות המערביות. מלאי כופתה, פאלק פאניר, צ'אנה מסאלה ועוד. מסעדות על טהרת המטבח ההודי שנפתחו בעיר הקודש לא החזיקו מעמד הרבה זמן, באופן מפתיע בהתחשב בכמות המטיילים להודו שירושלים מוציאה מתוכה כל שנה ושחוזרים אליה עם געגועים עזים להודו ומאכליה. מי שחשקה נפשו באוכל הודי אמיתי בעיר נמצא בבעיה לא קטנה ונגזר עליו להרחיק אל מחוץ לעיר או לבשל בעצמו. למרבה המזל, ארי הרים את הכפפה וכך נפתחה ה"דהאבה".
המטבח ההודי עשיר בטעמים, צבעים וריחות וארי המארח מפליא לשחזר את הטעמים החזקים החריפים מעוררי החשק והתיאבון מהמאכלים הזכורים לטוב מהטיול להודו, ומצליח להעביר את החוויה במלואה כשהוא מסדר את סלון הטירה באווירה הודית אותנטית עם שולחנות נמוכים, נרות, קטורת, מזרונים פזורים על הרצפה וכלים שיובאו במיוחד מהודו.
מדי פעם הדהאבה מארחת ערבי פיצה. אז האווירה שונה לגמרי. את המזרנים והשולחנות הנמוכים מחליף שולחן ענק ומלכותי שיכול להכיל 30 סועדים, מפה איטלקית משובצת נפרסת על השולחן הארוך, היין זורם כמו מים ולשולחן מוגשות בזו אחר זו פיצות ממיטב מוחו הקודח והיצירתי של המארח.
 |
| השולחן. לפני שפתחו אותו. |
בתור חובבת פיצות שהרחיקה פעם עד נאפולי בשביל לנסות את הפיצה של הפיצריה הכי טובה בעולם, (לפי הספר "לאכול, להתפלל לאהוב", Pizzeria da Michele למי שמתעניין), אני לא יכולה להגיד לא לערב כזה. אז יצאנו בלילה ירושלמי גשום וקר לבדוק את ערב הפיצות של הדהאבה.
הגענו למקום והתיישבנו בשולחן בדיוק כשהגיעה לשולחן פיצה ירקרקה וריחנית. "פיצת שמנת פסטוזיליה קישואים ורוקט" הכריז המארח, והמוני ידיים רעבות נשלחו לנסות את הירוק הירוק הזה. בצק עדין, מרוח בשכבה נדיבה של ממרח פטרוזיליה מוקרם, פרוסות דקיקות של קישואים צלויים ועלי רוקט טריים. לא היינו בטוחים שזה עונה על ההגדרה של פיצה אבל החלטנו לא להיות קטנוניים בשלב הזה של הערב.
אחריה הגיעה לשולחן פיצת סביח. רוטב על בסיס פטרוזיליה, חצילים מטוגנים, עגבניות טריות, ביצת עין, טבעות פלפל חריף (ראו הוזהרתם), וגבינת לַבַּנֶה חמצמצה. אחריה יצאה פיצת רוקט, סלק ורוקפור. ללא ספק הפיצה הכי יפה ולא שגרתית שהגיעה לשולחן, (לפחות עד שלב הקינוחים..). מי שלא חובב גבינות כחולות או גבינות עם טעמים חזקים מומלץ שידלג על הפיצה הזאת ושיחכה לפיצות הבאות כי הגבינה בהחלט מורגשת.
 |
| כמו סביח אמיתי, רק בלי העמבה והטחינה, עם תוספת פיצה |
למרות שהתעקשתי לאכול רק חצאי משולשים כי רציתי לטעום מהכל, בשלב הזה כבר הייתי די מלאה, קצת בפיצות והרבה ביין, ועדיין חשקה נפשי בפיצה "מרגריטה", פיצה פשוטה ומנחמת, כמו שהאיטלקים יודעים להכין.
אחת התיאוריות שלי על פיצות, וכצמחונית חובבת פיצות יש לי לא מעט תיאוריות על פיצות, היא שפיצה אמיתית לא צריכה תוספות. האיכות של פיצה טובה באמת היא בפשטות שבה, והיא לא צריכה יותר מבצק מוצלח, רוטב עגבניות עדין, גבינת מוצרלה טובה וכמה עלי בזיליקום. הרבה פעמים תוספות על פיצה באות כדי להסוות איכות ירודה. ממש כמו בשר טרי וטוב, שלא צריך תיבול מלבד מלח ופלפל, גם פיצה טובה לא צריכה תוספות כדי להיות מוצלחת וכל המוסיף גורע בעניין זה.
התוספות בפיצה של הדהאבה אמנם לא היו מהסוג המטשטש, לא תמצאו שם שימורי תירס, זיתים או אננס, אלא נבחרו בקפידה והשתלבו היטב בטעמים, אבל עדיין רציתי לטעום פיצה "נקייה". עדי ביקש מהמארח שידאג לנו לפיצה כזאת (אגב, הזמנות לפיצות מתקבלות שם בברכה) ותוך כמה דקות יצאה אלינו פיצה מרגריטה חמה ומעוררת תיאבון, עם שכבה נדיבה של רוטב עגבניות, גבינה. על חצי מהפיצה פוזרו גם פטריות טריות וזיתים. זה היה מרענן לטעום פתאום פיצה קלאסית, בלי התוספות שגונבות את ההצגה. הפיצה הייתה טובה בכל קנה מידה – הבצק הדק, הרוטב העדין, והגבינה המוצלחת.
 |
| הערת העורך: אני לעומת זאת, מעדיף את הפיצה שלי עם תוספות. בדיוק כאלה! |
ההפתעה הגדולה של הערב מבחינתי היתה דווקא בגזרת הקינוחים. אחרי שכבר כולנו חשבנו שמיצינו את יכולות האכילה שלנו, וארי המארח וידא שאין אף אחד שחושק בעוד קצת בצק מלוח, הגיע שלב הקינוחים. כיאה לערב פיצות, הקינוח היה מורכב מפיצות מתוקות. כלומר הבצק העדין והמצוין של הפיצות, עליו נמרח בנדיבות גנאש שוקולד, ומעל כל הטוב הזה פוזרו אגסים ומרשמלו, עם כדורי גלידת וניל להשלמת החוויה.
אח"כ יצאה פיצת גנאש שוקולד חמאת בוטנים – הייתי כבר שבעה לחלוטין אבל לא יכולתי למעול בתפקידי ולהשאיר פיצות שלא ניסיתי, אז טעמתי גם אותה. הטעם היה ממכר, גם ללא חובבי חמאת בוטנים – כמוני, ומצאתי את עצמי מחסלת את כל המשולש.
 |
| היכונו לביאת הקינוח |
הדהאבה נותנת אווירה היא ביתית וחמימה, ומאפשרת לאנשים ליהנות מערב עם אוכל טוב, יין וחברה נעימה. לא תמצאו פה מלצרים זעופים קופות אשראי נפתחות ונסגרות, רעשים של קפה נטחן במכונה ומוזיקה בקולי קולות. כן תמצאו פה אנשים טובים, אוכל בסטנדרט גבוה ואירוח למופת והחוויה הזו בהחלט מצדיקה את המאמץ של יציאה בחורף הירושלמי הקר.
לקבלת עדכונים דרך קבוצת הפייסבוק של הדהאבה
איך החזרתי את בעלי הגרוש בעזרת כישוף האהבה של ד"ר אלאבה... שמי איזבלה איתן. כשקראתי את העדות באינטרנט על איך ד"ר אלאבה, זורק הכישוף הבהיר והחזק ביותר עוזר להחזיר בעל מתגרש, מאהב. תהיתי איך זה יכול להיות נכון, כי רבים איכזבו אותי בעבר ללא כל תוצאה. פשוט שחררתי את הפוסט והסתובבתי בפורום. בהודעתי שוב תחת, מישהו פרסם ואמר זורק כישוף מאומת. אחרי שהיא קראה את הדואר, זה היה אותו אדם ד"ר. אלאבה שהיא דיברה עליה. אז אין לי ברירה אלא לבדוק באמת איך הוא עובד. הייתי הרוסה לגמרי כשבעלי האהוב עזב אותי. זה היה כאילו כל העולם שלי נעלם ביגון ובכאב. אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל מבין כל מטילי הקסמים שיצרתי קשר, הוא היחיד שהשאיר בי את הרושם שאני כל כך נכון ואמין. יותר מדבריו, הוא החזיר את בעלי והגשים את כל משאלותיי. הוא נאמן עכשיו, הוא שם לב אליי, הוא מציע לי פרחים בכל יום ראשון, ולעתים קרובות אנחנו יוצאים לקולנוע ולמסעדה. בעלי בא אליי והתנצל על העוול שעשה והבטיח שלעולם לא יעשה זאת שוב. מאז הכל חזר לקדמותו. אני ומשפחתי חיים שוב יחד באושר. אני אהיה אסיר תודה לנצח שהפכתי את חיי מהגיהנום לגן עדן! אני מאמין שמי שצריך עזרה צריך לבוא אליו לעזרה. שאלוהים ימשיך להשתמש בך כדי להציל את הפרידה. כל מי שיש לו בעיות זוגיות, בעיות גירושין, מאהב אבוד או בעיות זוגיות כלשהן, ניתן לפנות אליו (dralaba3000@gmail.com). או WhatsApp/Viber him דרך +1(425) 477-2744
השבמחקשלום לכל החברים שלי שם בחוץ, כל מי שקורא את העדות הזו היום צריך לחגוג איתי ועם משפחתי כי הכל התחיל כבדיחה עבור אנשים מסוימים ואחרים אמרו שזה בלתי אפשרי. שמי שירה אליהו ואני נשוי באושר עם שני ילדים ואישה מקסימה. משהו נורא קרה למשפחתי, איבדתי את עבודתי ואשתי עזבה את ביתי כי לא יכולתי לדאוג לעצמי ולצרכים. משפחתי. היא והילדים שלי באותו רגע. הצלחתי תשע שנים, אף אישה לא תתמוך בי כדי לטפל בילדים. אני מנסה לשלוח מבחנים לאשתי אבל היא חוסמת אותי מלתקשר איתה אני מנסה לדבר עם החברה והמשפחה שלה אבל עדיין יודע שאפשר לעזור לי והגשתי בקשה אז לכל כך הרבה חברים אבל הם עדיין לא יתקשרו אליי, עד שיש מגיע יום נאמן שלא אשכח בחיים שלי. כשפגשתי חבר ותיק שלי הסברתי את כל הקשיים שלי והוא סיפר לי על אדם נהדר שעוזר לו למצוא עבודה טובה בחברת קוקה קולה והוא אמר לי שהוא איות אבל אני אדם שאף פעם לא מאמין באיות אבל אני החליט לנסות את זה וד"ר אלאבה הנחה אותי והראה לי מה לעשות בשבעת הימים של ארוחת הצהריים את הכישוף. בצע את כל ההוראות ועשה מה שהוא ביקש ממני לעשות טוב. ד"ר אלאבה בטוח שהכל יעבור כשורה ואשתי תראה אותי שוב לאחר עבודה נפלאה של ד"ר אלאבה. אשתי מתקשרת אליי עם מספר לא ידוע והתנצלה והיא אמרה לי שהיא ממש מתגעגעת אליי והילדים שלנו ואשתי חוזרים הביתה. היום אני מנהל חברת פרגון בארה"ב. אני ממליץ לך אם יש לך בעיות כלשהן, שלח אימייל אל {dralaba3000@gmail.com} הזה או ווטסאפ אותו באמצעות איש הקשר שלו למטה +1(425) 477-2744 תודה לך ד"ר ALABA. ותקבל את התוצאה הטובה ביותר. קח דברים כמובן מאליו וזה ייקח ממך. אני מאחל לך את הטוב ביותר .......
השבמחקנפגעתי ושבורת לב כשבעיה גדולה מאוד קרתה בנישואים שלי לפני 7 חודשים, ביני לבין בעלי. כל כך נורא שהוא לקח את התיק לבית המשפט לגירושין. הוא אמר שהוא לעולם לא רוצה להיות איתי שוב ושהוא לא אוהב אותי יותר. אז הוא ארז מהבית וגרם לי ולילדים שלי לעבור הרבה כאב. ניסיתי כל דרך אפשרית להחזיר אותו, אחרי הרבה תחנונים, אבל הכל ללא הועיל. והוא אישר שהוא קיבל את ההחלטה שלו, ושהוא לא רצה לראות אותי שוב. וכך ערב אחד, כשחזרתי מהעבודה, פגשתי את חברתי הוותיקה שחיפשה את בעלי. אז הסברתי לו את כל הדברים, והוא אמר לי שהדרך היחידה להחזיר את בעלי היא לבקר קוסם בשביל לחש, כי זה באמת עבד גם בשבילו. אז אף פעם לא האמנתי בקסם, אבל לא הייתה לי ברירה אלא למלא אחר עצתו. לאחר מכן הוא נתן לי את כתובת האימייל של מטיל הכישוף שהוא ביקר. (drapata4@gmail.com) אז למחרת בבוקר שלחתי דואר לכתובת שהוא נתן לי, והקוסם הבטיח לי שאקבל בעל תוך שלושה ימים. איזו אמירה מדהימה!! אף פעם לא האמנתי, אז הוא דיבר איתי ואמר לי כל מה שאני צריך לעשות. ואז יומיים, באופן כל כך מפתיע, בעלי שלא התקשר אליי ב-7 החודשים האחרונים התקשר אליי להודיע לי שהוא חוזר. כל כך מדהים!! אז הוא חזר באותו יום, עם הרבה אהבה ושמחה, והתנצל על טעותו ועל הכאב שהוא גרם לי ולילדיי. ואז מאותו יום, הקשר שלנו היה עכשיו חזק יותר ממה שהיה קודם, בעזרת הגלגל. לכן, אני אמליץ לך, אם יש לך בעיות, צור קשר עם DR APATA, אתה יכול גם להגיע אליו באמצעות gmail: (drapata4@gmail.com) או באמצעות WhatsApp או Viber בכתובת: (+66 81 302 8552).
השבמחק