לנדוור

בלוג מסעדות רציני צריך להיות מקצועי ורלוונטי. האורח שלנו הפעם, רועי בר-שלום, מנהל תחום שירות בנציבות שירות המדינה ו-DJ בזמנו הפנוי, הפגין מקצועיות ורלוונטיות ובחר לבדוק מקרוב את הקמפיין החדש של רשת לנדוור, דודלך לרוזלך. תזכרו איפה שמעתם על זה בפעם הראשונה. ותזכרו לקפוץ לבדוק בעצמכם עד סוף חודש יוני. 

בדרך כלל אני מגיע למתחם הסינמה סיטי לצורך צפייה באיזה סרט קולנוע טוב, למעט פעם אחת ומיוחדת שהגעתי לחגיגת יומולדת משמחת בפאב החשוך והמדליק 'פטריקס'. הפעם נפלה בחלקי ההזדמנות לבקר בקפה לנדוור כחלק מפגישת עבודה של עדי ושלי.

כאילו הכינו לנו מסיבת הפתעה

אז נפגשנו לצהריים בקפה לנדוור שהתחיל כבית קפה קטן בברלין, המשיך כבית קליית קפה הראשון בארץ ישראל (בתל אביב) והיום הוא רשת בתי קפה מוצלחת ואיכותית. הידעתם כי בתקופת הצנע בשנות ה- 50 רוב הקפה ששווק בארץ היה תחליף קפה שנקרא 'ציקוריה'? ובכן, גם אני לא. מסתבר שאז קפה לנדוור היה היחידי בארץ ששיווק קפה אמיתי!

מבין האפשרויות שעדי נתן לי החלטתי לבחור במקום שהוא גם ייחודי וגם רשת. כן, גם לרשתות מגיע מקום בבלוג! מודה ומתוודה: אני לא פריק של מסעדות (כי אין כמו אוכל של בית) ואם כבר, אז להשקיע במסעדה בשרית כי זה הדבר האמיתי. בנוסף, לאחרונה גיליתי את שיטת הפליאו והתחברתי די מהר (לא קשה להוציא ממוצרי חלב מהתפריט) אז מה מעשיי בלנדוור?

החלטתי שהאתגר מבחינתי יהיה להזמין מנות לא חלביות ושיזכירו לי את הצד השני. כשמולנו נוף ירושלמי לבג"ץ (הם לא יחליטו לי מה להזמין) הלכנו על תפריט העסקיות (פגישת עבודה כבר אמרנו?) ופתחנו בשתי מנות ראשונות: אצבעות חלומי פריכות (די חלומי) וחציל קלוי בטחינה. החציל היה חציל והטחינה אותנטית מה שגרם לי לעבור לאצבעות ולהיזכר בשיר "עשר אצבעות לי יש..." כשלפנינו רק חמש אצבעות פריכות וטעימות להפליא (בצירוף רטבים שעושים מעניין) לאחר הסכמה עם עדי על Double dipping.

יאללה דאבל דיפינג

דיברנו על הבחירות הקרבות לירושלים ועל ניהול ההחלטות של המועמדים לראשות העיר בנושא ולאחר שהעלינו את ירושלים על ראש שמחתנו התקדמנו לעבר המשימה הבאה – החלטה על מנה עיקרית. לאחר לבטים דיי קצרים הוזמנו 2 מנות עיקריות לאחר כבוד והנבחרות הם:

1. סלט סלמון קיסר - בורגול, קינואה ותערובת פטרוזיליה, נענע ובצל ירוק, חסה, רוקט, גזר, כרוב סגול, עגבניות שרי, גרגרי חומוס, אבוקדו (בעונה), זרעי צ'יה וגרעיני דלעת. ברוטב לימון נענע (מוגש עם לחם חם עשוי בתנור לבנים).
2. תבשיל צרפתי ושורשים ביין - רצועות סויה, ירקות שורש ופטריות טריות מוקפצות בשום, בצל מקורמל, יין אדום ורוזמרין. מוגש עם האורז של לנדוור וסלט ירקות.

את הבחירה הראשונה אסביר בכך שמזה זמן מה חשקה נפשי בדג סלמון עשוי טוב ובנוסף אמר לי פעם זקן סיני חכם שרק חלבונים לא טובים לאדם ורצוי לאזן עם קצת ירקות אז הוחלט על השילוב של סלט וסטייק סלמון. סלט איכותי וטרי נמדד אצלי לפי החסה ואכן החסה הייתה פריכה, ירוקה וטרייה וגם שאר הירקות. שילוב הדגנים, הצבעים והרטבים יוצרים חגיגת טעמים ומעל הכול הסטייק סלמון שהיה מונח מעלה בנחת וגם גרם נחת בעולמות עליונים.

תוך כדי שיחה על אפשרויות ייעול ושיפור במגזר הציבורי נשנשנו במקביל את התבשיל הצרפתי שבשלב מסוים הכרזתי בקול שהעוף ממש מתובל מעולה ועדי מיהר לתקן אותי שאנחנו במסעדה חלבית. אם זהו המדד האלוהי למנה שתרגיש לך כאילו היא בשרית, אז הניסיון בהחלט עבד.

לא עוף!

המשכנו בשיחתנו למחוזות קצת אחרים לעולמות הדייטים ומה שבניהם (הבליינדייט). בין לבין חשבתי לעצמי שלבקר מסעדה זה בעצם בליינדייט, גם פה זו הפתעה ואתה יכול להתאכזב או להתרגש. אז למה מסעדה כן ודייט לא? כי דיני נפשות לא כדיני סלט ירקות.

עברנו למנה אחרונה כשהתפאורה במסעדה לא נתנה לנו לפספס שקורה משהו באוויר. בצעד שיווקי מעניין קפה לנדוור החליטו לחזק יותר את הרוזלך, קינוח הדגל שלהם, למותג של ממש והנה המושג 'דודלך' – ארבעה טעמים חדשים במהדורה מוגבלת לחודש יוני, וכך נולד לו קמפיין דודלך לרוזלך... (לא להתבלבל עם קרפלך...)

החלטנו ללכת על רוזלך קוקוס ושוקולד לבן – קרם של שוקולד לבן עשיר, שברי קוקוס ושקדים. זה מגיע חם, עסיסי ומשמח. התענגנו על כל ביס ומכיוון שהמנה גדולה ומכובדת לא הצלחנו לסיים אותה מה שהוביל אותנו להצעת ייעול שעברה למלצרית (נקווה שתעבור בדירקטוריון לנדוור) להוסיף לאפשרויות מיקס של כל הטעמים במנה אחת.

לסיכום: התרשמנו לטובה - השירות היה טוב, האוכל טרי ונקי ובעיקר המפגש והנושאים המעניינים שעלו. קפה לנדוור יכול להיות בחירה טובה למי שמחפש מחיר סביר, אוכל טוב ומיקום נוח וכמובן תודה לעדי על ההזמנה! 


לאתר האינטרנט של סניף סינמה סיטי
לדף הפייסבוק של הסניף