אנה

רינת אומן היא אדריכלית ומעצבת פנים מוכשרת, המגדלת שלוש ילדות טובות ירושלים. המלצתה לבקר במסעדת אנה המחודשת, זכתה לתגובות נלהבות, והנה היא פה איתנו, לאחר השלמת המשימה.

הכל התחיל כל כך מזמן – עדי העלה פוסט לכבודה של ירושלים ביום חגה, ובו 25 מסעדות מומלצות בי-ם. כמובן שהרשימה העלתה שלל תגובות וביניהן רשימה של מסעדות שלא נכנסו וראויות לכך. אנה הייתה אחת מהן ומכיוון שעדי עדיין לא ביקר במקום, הוא שאל מי בא. ואני מכולם(ן) זכיתי (גילוי נאות, השתיים האחרות כבר הופיעו בבלוג...). כן, כן, יום ירושלים היה מזמן, אבל אנשים עסוקים אנחנו – עדי בטיולים ברחבי העולם ובעבודה שוטפת ואני, אני עובדת בשתי משרות – בשעות הבוקר, אדריכלית ואחר הצהריים אמא לשלוש מופלאות :)

בית אנה טיכו זכור לי עוד מימי ילדותי, מה שהציף אותי בזכרונות מתוקים. המבנה עבר שיפוץ לפני כשנה. המסעדה עברה לקומה העליונה כך שבדרכנו לאכול יכולנו להציץ בתערוכה ושוב להציץ בעודנו מתגלגלים החוצה... השיפוץ שילב עבודת שימור, שיחזור והוספת אלמנטים מודרניים שאינם גונבים את ההצגה מהמבנה המקורי.

עוד נקודה לזכות המקום: "אנה" היא הרבה יותר ממסעדה, "אנה" היא עסק חברתי.  אנה מכשירה ומעסיקה נוער בסיכון ומעניקה להם הזדמנות לרכוש מקצוע כטבחים ולשנות את מסלול חייהם.

אז מה אכלנו? הרבה!

המלצה מהבית

למנה ראשונה הזמנו (בעקבות המלצה של חברה) ניוקי ANNA ופרוסות דג ים נא. בהמלצת המלצר הזמנו גם פוקצ'ה – שיהיה עם מה לאכול את הדגים... המנה הראשונה להגיע לשולחננו, הייתה הניוקי. הניוקי מגיע בליווי קרם פרש, עגבניות לחות ואספרגוס. הם היו כה נימוחות שיש שיגידו נימוחות מדי, אבל אין ספק שהיה טעים. גם שהמנה נגמרה, ביקשנו שהצלחת תושאר על מנת שנוכל לנגב את שאריות הרוטב עם הפוקצ'ה, שהגיעה בסמוך לניוקי.

הדג קצת איחר לבוא. כשהפוקצ'ה כמעט חוסלה, לא עסק קשה במיוחד – פ'וקצה טרייה שהגיע עם קרם פרש ומעין סלט עגבניות חם בשם קפונטה (ולא לשכוח את הרוטב של הניוקי!), נזכרנו שה"תירוץ" להזמנתה היה הדג...

בסוף הסתדרנו גם בלי הפוקצ'ה

למנה עיקרית הזמנו, פילה בורי המגיע על ריזוטו לימוני וקרם סלק, שהיה נהדר, ואחד מהמיוחדים בהמלצת המלצר - לינגוויני א-לה רומנה, פסטה עם ארטישוק מוחמץ (מקווה שאני לא מעליבה כמה איטלקים בתיאור הפשטני) ומעל פאן גרטטה (פנקו איטלקי שכזה ושוב סליחה מהאיטלקים). מה אומר, מהמנה הזו לא התלהבנו, היא הייתה קצת יבשה לחך שלנו. המלצר הרגיש, הבחין מיד בחוסר ההתלהבות שלנו והתעקש להחליף בלי שאפילו ביקשנו. הלכנו על מנה שפזלנו לכיוונה לפני כן - פפרדלה פילה דג. עוד מנה מצוינת. הדג היה עשוי במידה הנכונה התיבול של הפסטה היה מדויק (שילוב מנצח של חמאה לימון ועשבי תיבול).

מנת הבונוס

אחרי כל זה, כמובן שהזמנו קינוח, למרות כל ההכנה הנפשית שגררה כמעט דחייה חוזרת של היציאה לאנה, בשל סגירה זמנית של הקונדיטוריה המקומית, שעל פי כולם הייתה מצוינת. הטירמיסו נבחר. המנה הייתה חביבה. היא הגיעה עם זיקוק ואיחולי מזל טוב של המלצרית (סוג של בדיחה של הטבח על חשבון המלצרית ו/או חגיגות יומולדת מאוחרות מאוד לעדי ולי שחוגגים כמעט באותו יום). לא יהיה מנוס, אבוא שוב לאנה לנסות את הקינוחים אחרי שיסדירו את כל העניין הביורוקרטי ויפתחו מחדש את הקונדיטוריה במהרה בימינו.

בקיצור, רוצו! והמקפידים יהדרו ויבדקו קודם אם הקינוחים המדוברים בכל העיר כבר חזרו...


לאתר המסעדה