מתי אתה לוקח אותי ליוסף הדייג? מתי שרק תגיד. רק קצת יותר משנה עברה, וכבר מצא עצמו הבלוג מארח את יוני וייץ, אקולוג חוקר, שזה מקצוע חדש שהומצא הרגע כדי שניתן יהיה להציג את הבחור בקלות.
הדבר הנכון ביותר לעשות בראש חודש אדר הוא לציינו באופן רשמי במסעדת דגים, המזל העברי שניתן לחודש אדר. הדבר נכון אף יותר כשמדובר בחודש אדר א', שלא מתרחש כל שנה, אז חבל להחמיץ את ההזדמנות לארוחת דגים. עדי ידע והבין את כל זה עוד לפני שציינתי זאת באזניו בכניסה למסעדת יוסף הדייג בעמק רפאים 54, וואנס - המושבה 54. היום - מסעדת דגים ירושלמית.
דגים זה נושא טעון, מחד זה טעים נורא, מאידך - קשה להתעלם מנושא הירידה בדגי הים התיכון שסובל מדיג יתר, והסכנה המוחשית לקריסת הדיג באגן הים התיכון. הקלישאה שיש הרבה דגים בים כבר לא כל כך נכונה, מינים רבים נעלמים והענף נמצא דעיכה במדינות רבות. בעוד שנים ספורות לא יישארו עבורנו יותר מדי דגים בים . זהו לא רק עניין אקולוגי, זה עניין גסטרונומי. השתדלתי לא לשתף באסוציאציות הקשות שעלו לי בדרך הקצרה שעשינו מהכניסה למסעדה ועד לשולחן, את עדי. עדי ידוע כרגיש ביותר לשאלות סביבתיות ולא רציתי להעציב אותו יתר על המידה.
מסעדת דגים ירושלמית תמיד נשמע כמו סתירה פנימית, כי לכו תמצאו מזח בירושלים, ואוויר מלוח מרסס ים. אולם מוח יצירתי כמו שלכם יוכל למצוא את הדרך לגשר על הפער, ועם קצת דמיון פעיל עמק רפאים וטיילת הרכבת הופכים למארינה, כאשר הרכבים השכורים של בני חו"ל הרבים מתפקדים כיאכטות לעת מצוא.
כשאתה נכנס למסעדת דגים, כמו למסעדות ירושלמיות אחרות, חשוב לך להרגיש חלק מהמשפחה, וללא ספק אבי משפחת בעלי המקום - סבא יוסף המנוח, שעל שמו נקרא המקום נוכח שם, נוסך אווירה מזרח-טורקית נעימה (אנחנו יודעים את זה כי שאלנו את בעלי המקום, אין לי מושג באמת מה האווירה במזרח טורקיה).
רק התיישבנו וכבר נפרסה מולנו קשת צבעונית של סלטים עם פיתות חמות. יש שיגידו שזה סטנדרטי במסעדות דגים או מסעדות ירושלמיות, אותי זה תמיד קונה. נותני השירות האדיב והיעיל דאגו שלא יחסרו לנו מכל אלו אפילו לא לרגע, אבל השתדלנו לא ליפול יותר מדי במלכודת רשת הדיג של הסלטים והפיתות (שימו לב למשחק המילים המהמם) - והמשכנו למנות הדגים, שלשמן באנו ולשמן מוקדשות כל המילים האלו.
מנה ראשונה:
סביצ'ה - מנה קטנה אך מוצלחת ביותר, טעם עשיר. פיסות קטנות של דג נא מתובלות שיושבות על משהו שהזכיר לי טעם של מצה, אבל בקטע טוב, לא ידעתי שזה בכלל אפשרי. הסביצ'ה הונח על לא מעט עלים כרקע לגוון האדמדם. ציינתי באזני עדי שאני אוהב את הצבע הירוק באוכל שלי, עדי דווקא הביע את חיבתו לגוון האדמדם, השיחה על שילובי צבעים באוכל הביאה אותנו לתהות על ההבדלים הרבים בין בני אדם, לא הצלחנו להתקדם מעבר לתהייה כללית בנושא. זו פשוט הייתה דרך להעביר את הזמן המועט עד להגעת הדגים שהזמנו.
מנות עיקריות:
התפריט מכיל, לצד הדגים, גם מנות בשריות שונות, אבל כשהולכים למסעדת דגים חשוב ללכת על דגים. בלי להתמקד יותר מדי במיכלול האפשרויות בחרנו בהמלצות של בעל המקום - שניים מדגי הדגל של המסעדה העשויים על פלנצ'ה - לברק ודניס. קיבלנו אותם פרוסים, מתובלים ובעלי ריח נהדר. מידת העשייה של הדגים היתה מדויקת וכך גם הטעם המוצלח, במיוחד של הלברק (הערת העורך: היי יוני, אני חשבתי שהדניס יותר טעים!). לא כל כך שמנו לב לעובדה שהדגים הגיעו עם תוספת קטנה של סלט או צ'יפס, כלל לא היה צורך בכך.
הנושא הכלכלי ידוע לכל המבקר במסעדות דגים, מדובר בהשקעה ולכן אל תצפו לצאת שבעים ומרוצים בלי השקעה של לפחות 130 ₪ לאדם (בהנחה שמדובר באדם שאוהב דגים).
לסיכום - הישיבה במסעדה נוחה ומהנה, השירות יעיל ונעים, מנות הדגים העיקריות היו מוצלחות ביותר, ומדובר בסיבה טובה להגיע למקום ואם איכשהו כל הפוסט הזה עשה לכם חשק לנסות גם כן ואתם בקטע של דגים טובים באזור המושבה – השנה ראש חודש אדר בא פעמיים, אז כדאי לכם לנסות את המזל שלכם ואת יוסף הדייג.
לאתר המסעדה
הדבר הנכון ביותר לעשות בראש חודש אדר הוא לציינו באופן רשמי במסעדת דגים, המזל העברי שניתן לחודש אדר. הדבר נכון אף יותר כשמדובר בחודש אדר א', שלא מתרחש כל שנה, אז חבל להחמיץ את ההזדמנות לארוחת דגים. עדי ידע והבין את כל זה עוד לפני שציינתי זאת באזניו בכניסה למסעדת יוסף הדייג בעמק רפאים 54, וואנס - המושבה 54. היום - מסעדת דגים ירושלמית.
דגים זה נושא טעון, מחד זה טעים נורא, מאידך - קשה להתעלם מנושא הירידה בדגי הים התיכון שסובל מדיג יתר, והסכנה המוחשית לקריסת הדיג באגן הים התיכון. הקלישאה שיש הרבה דגים בים כבר לא כל כך נכונה, מינים רבים נעלמים והענף נמצא דעיכה במדינות רבות. בעוד שנים ספורות לא יישארו עבורנו יותר מדי דגים בים . זהו לא רק עניין אקולוגי, זה עניין גסטרונומי. השתדלתי לא לשתף באסוציאציות הקשות שעלו לי בדרך הקצרה שעשינו מהכניסה למסעדה ועד לשולחן, את עדי. עדי ידוע כרגיש ביותר לשאלות סביבתיות ולא רציתי להעציב אותו יתר על המידה.
מסעדת דגים ירושלמית תמיד נשמע כמו סתירה פנימית, כי לכו תמצאו מזח בירושלים, ואוויר מלוח מרסס ים. אולם מוח יצירתי כמו שלכם יוכל למצוא את הדרך לגשר על הפער, ועם קצת דמיון פעיל עמק רפאים וטיילת הרכבת הופכים למארינה, כאשר הרכבים השכורים של בני חו"ל הרבים מתפקדים כיאכטות לעת מצוא.
 |
| טברנת יוסף הדייג, ממש על גדות נהר רפאים |
רק התיישבנו וכבר נפרסה מולנו קשת צבעונית של סלטים עם פיתות חמות. יש שיגידו שזה סטנדרטי במסעדות דגים או מסעדות ירושלמיות, אותי זה תמיד קונה. נותני השירות האדיב והיעיל דאגו שלא יחסרו לנו מכל אלו אפילו לא לרגע, אבל השתדלנו לא ליפול יותר מדי במלכודת רשת הדיג של הסלטים והפיתות (שימו לב למשחק המילים המהמם) - והמשכנו למנות הדגים, שלשמן באנו ולשמן מוקדשות כל המילים האלו.
מנה ראשונה:
סביצ'ה - מנה קטנה אך מוצלחת ביותר, טעם עשיר. פיסות קטנות של דג נא מתובלות שיושבות על משהו שהזכיר לי טעם של מצה, אבל בקטע טוב, לא ידעתי שזה בכלל אפשרי. הסביצ'ה הונח על לא מעט עלים כרקע לגוון האדמדם. ציינתי באזני עדי שאני אוהב את הצבע הירוק באוכל שלי, עדי דווקא הביע את חיבתו לגוון האדמדם, השיחה על שילובי צבעים באוכל הביאה אותנו לתהות על ההבדלים הרבים בין בני אדם, לא הצלחנו להתקדם מעבר לתהייה כללית בנושא. זו פשוט הייתה דרך להעביר את הזמן המועט עד להגעת הדגים שהזמנו.
 |
| דגים וסלטים בצידם |
התפריט מכיל, לצד הדגים, גם מנות בשריות שונות, אבל כשהולכים למסעדת דגים חשוב ללכת על דגים. בלי להתמקד יותר מדי במיכלול האפשרויות בחרנו בהמלצות של בעל המקום - שניים מדגי הדגל של המסעדה העשויים על פלנצ'ה - לברק ודניס. קיבלנו אותם פרוסים, מתובלים ובעלי ריח נהדר. מידת העשייה של הדגים היתה מדויקת וכך גם הטעם המוצלח, במיוחד של הלברק (הערת העורך: היי יוני, אני חשבתי שהדניס יותר טעים!). לא כל כך שמנו לב לעובדה שהדגים הגיעו עם תוספת קטנה של סלט או צ'יפס, כלל לא היה צורך בכך.
הנושא הכלכלי ידוע לכל המבקר במסעדות דגים, מדובר בהשקעה ולכן אל תצפו לצאת שבעים ומרוצים בלי השקעה של לפחות 130 ₪ לאדם (בהנחה שמדובר באדם שאוהב דגים).
לסיכום - הישיבה במסעדה נוחה ומהנה, השירות יעיל ונעים, מנות הדגים העיקריות היו מוצלחות ביותר, ומדובר בסיבה טובה להגיע למקום ואם איכשהו כל הפוסט הזה עשה לכם חשק לנסות גם כן ואתם בקטע של דגים טובים באזור המושבה – השנה ראש חודש אדר בא פעמיים, אז כדאי לכם לנסות את המזל שלכם ואת יוסף הדייג.
לאתר המסעדה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה