דוקטור הגיע לבקר בבלוג. ד"ר ניר בומס. האיש שמגלה טפח ומכסה טפחיים. האיש בעל החברים מכל קצוות המזרח התיכון. האיש שמאחורי בית חב"ד קטמונים. קבלו אותו.
זהו ערב ירושלמי קר עם עננות נמוכה וריח של גשם באוויר. המושבה הגרמנית עדיין מלאה באנשים נמרצים הנראים ממהרים מעט, כנראה בגלל הקור. יפה השכונה הזו למרות שלא תמיד ניתן למצוא מקום שקט בו אפשר להנות מקיסמה. השקט, כמו הקסם, לא תמיד נמצא במרכז העניינים. ולכן הרחקנו מעט, עדי ואני, והמשכנו במעלה רחוב יהודה. עצרנו למול בניין קשתות מרשים מהתקופה העות'מנית הניצב איתן בצומת הרחובות יהודה ודרך חברון. חלקו הארי של הבניין משמש במלונית (בית קטן בבקעה) כאשר הקומה התחתונה (שבמקורה היתה בור מים עתיק שהוסב לחדר אירוח) משמשת כמסעדת פולי. המקום לא קטן ומציע אירועים עד ל 130 איש. ובכל זאת מציעה המסעדה אווירה ביתית ואינטמיות השמורה בדרך כלל למסעדות קטנות ממנה (במיוחד בחצי הקומה התחתונה המופרדת מעט מחלל המסעדה המרכזי).
פולי היא מסעדת שף איטלקית, כשרה למהדרין המציעה שילוב חביב ומנצח של אוכל איכותי, אווירה נעימה ושקט נעים. אם תרצו, ניחוח איטלקי בקצה המושבה הגרמנית.
התחלנו במרק ירקות מהביל על מנת להיכנס לאווירה ולהתחמם מעט. המרק הוגש עם לחם ביתי טרי וטעים. תיבלנו במיקס פטריות (תערובת פטריות מוקפצות בשמן זית, לימון ופטרוזיליה). המרק היה טעים והגיע די מהר (אם כי לא לא תמיד למקומו) וכך גם מנת הפטריות. השירות מהיר אומנם אך לא ממש מדויק. מידי פעם – נאלצנו להמתין מעט יותר זמן למנה העיקרית – הוצעו לנו מנות מפתות לא פחות שהוזמנו על ידי לקוחות אחרים מה שהוסיף משהו לפחות לחווית הריח... אך לבסוף הגיעו גם שלנו: הפסטה ביאנקו (יין לבן ועירית על בסיס שמנת) והלזניה (שכבות עלי פסטה עם רוטב עגבניות, רוטב בשמל, גבינת מוצרלה) - שתיהן מהבילות וטעימות. גם הקינוח – סופלה שוקולד – היה במקומו, מתוק, טעים ובטמפרטורה הנכונה.
לסיכום: מקום נעים וטעים המתאים גם לאווירת החורף במקומותינו. את השירות עוד ניתן לשפר – אך באם מתעזרים אתם במידה של סבלנות הרי שגם זה יתווסף לחוויה.
לפרטים נוספים: האתר של פולי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה