רחמו

אמרתם מסעדת פועלים אמרתם רחמו. ואת מי ניקח לבכר מסעדת פועלים אם לא סוציאליסט וציוני נלהב כמו אורי מתוקי, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד וחבר תנועת דרור ישראל. בתיאבון!

סוציאל דמוקרט ועובד פורום קהלת אוכלים במסעדת פועלים. זה טור ביקורת האוכל שתמיד היה חסר לכם.

בימים קשים אלו של ניסיון לעשות הפיכה משטרית (בסדר עדי, רפורמה) וקרע עצום בעם, קבעתי עם עדי, שותף ותיק ליוזמות ומאבקים משותפים לימין ושמאל. עדי הציע שנעשה ביקורת אוכל לבלוג המעולה שלו על הדרך. מה יותר יכול לתת תקווה לישראליות חזקה שתתגבר על הקשיים מאשר מסעדת רחמו הירושלמית? מסעדה שיושבת בלב שוק מחנה יהודה שנים ארוכות. האוכל אוכל ביתי, סירים מהבילים של אורז, שעועית ומיני תבשילי בשר. גולש הונגרי בסגנון עירקי ושאר שילובים מעניינים שהתפתחו פה. בשעה 17:00 המקום נסגר כמו מסעדת פועלים אמיתית.

תפריט! 

עם עדי ניהלנו בעבר מאבק גדול נגד התוכנית להפריט את מקרקעי ישראל. הכרנו כשהוא היה איש המכון לאסטרטגיה הציונית, ואנחנו אנשי דרור ישראל, ראינו בתוכנית זאת של ממשלת נתניהו השנייה, תוכנית רעה גם בהיבט החברתי-כלכלי וגם בהיבט הציוני-לאומי. החיבור הלא מובן מאליו הזה יצר קואליציה של ארגונים מימין ומשמאל שבאמת היו גם מימין וגם משמאל. לחצנו על חברי הכנסת בסגנון של שמירה אישית לוחצת. החיבור הזה הביא גם לכך שבהצבעה הראשונה הממשלה לא הצליחה וגם הכנסנו מספיק שינויים שהקשו על הפגיעה באופייה הלאומי של מדיניות המקרקעין של ישראל. במאבק אגב היה כרוך גם בג"ץ כך שפעלנו כנגד כל הרשויות.

בימים קשים אלו אני שמח לנהל שיחה שלא נשארת ברובד הסיסמאות. המאבק הנוכחי יוצר קרע חסר תקדים בין ימין ושמאל. לצד השתתפותי הנלהבת בפעילות המחאה, אני זוכר שכך או אחרת בסוף נצטרך למצוא את הדרך לנסח מחדש חוזה חברתי. אולי בסגנון של גולש עיראקי.

לקחנו שתי מנות עסקיות. 69 ₪ למנה עיקרית, שתי תוספות, סלט/חומוס ושתייה. לצערי מרק הקובה האהוב עליי נגמר, אז הלכנו על קציצות ברוטב עם אורז מקלובה. במנה השנייה, בחרנו בגולש המדובר, אורז לבן ושעועית. חומוס לאחד וסלט ירקות לשני. 

האוכל מוגש מחלון מהמטבח. אין תפריט, מלצרים או גינונים. פשוט עומדים עם מגש כמו בחדר אוכל של מקום עבודה או קיבוץ ואומרים מה רוצים. מה שיש כתוב על הלוח ומשתנה כל יום. את המקום מנהלות בנותיו של רחמו המיתולוגי. לאחר שאכלנו בהנאה, ישבנו לשוחח שיחה ארוכה כשהאווירה  נוחה וללא תחושה שמאיצים באנו למרות שהיינו ממש לקראת הסגירה. 

אז מה היה לנו שם?

האוכל טעים מאוד. במיוחד אהבתי את הגולש אבל הקציצה לא נפלה ממנו בהרבה. הקציצה בסגנון קבב (ארוך) מבושל, באה ברוטב אדום טעים. האורז מקלובה היה מצוין, לא יבש ועשוי מדויק כך שמורגש היטב טעמם המתקתק של הירקות. האורז הלבן היה מצע נהדר למעין מרק שעועית ברוטב עגבניות שמוגש עליו. תכלס יכול לבד לשמש כמנה משביעה ומאוד זולה. נדמה לי שאבא שלי בימיו כסטודנט דלפון בירושלים היה אוכל בדיוק את זה, או מנת חומוס. 

מבחינתי גולת הכותרת הייתה הגולש. בשר טעים שבושל הרבה זמן עם הרבה טעמים. בטעמו אני לא בטוח שיוצאי יהדות הונגריה היו מוצאים זיכרונות מבית אבא בבודפשט אבל מדובר במנת בשר גדולה, עסיסית, משביעה ומלאת טעמים. 

לסיכום קולינרי, מדובר במוסד ירושלמי ותיק מאוד, שממוקם במקום שהוא סמל לירושלמיות והישראליות, שוק מחנה יהודה. האוכל לחלוטין עומד בשמו המפורסם. המקום נעים ומזמין.  אבל מילה צריך לומר על יוקר המחיה בישראל. מדובר במסעדה ממש זולה ביחס לסטנדרט למשל בתל אביב וגם באזור שוק מחנה יהודה עצמו. ניתן בהחלט בכמה עשרות שקלים לאכול, ליהנות ולשבוע. אלא שאם הכותרת היא מסעדת פועלים, אציין שעלות של 70 ש"ח לארוחת פועלים מתאימה לפועל שמרוויח שכר מינימום סקנדינבי, ופחות לפועל מקומי. גם מבחינת אווירת השוק, המקום מלא בעיקר תיירים (פנים וחוץ) ופחות בעובדים קשי יום. אין בארץ כמעט מסעדות פועלים בהם אוכלים עובדים בהפסקת יומם, אלא אם מדובר למשל בפועלי ההיי-טק, או קהלת, עם כרטיסי הסיבוס שלהם.

לאתר המסעדה