סימה סייג היא מנהלת הפרסום של מוזיאון ישראל. לרגל הביקור שלה בבלוג, החלטנו ללכת למקום המייצג את תפארת האמנות העממית, מסעדת דוויני, הפיתה בר הראשון בירושלים.
מה כבר אפשר לחדש בפיתה בר?
לוקחים פיתה... ממלאים במשהו... קצת טחינה מעל... בתיאבון.
אז זהו – שאפשר!
נתחיל עם המקום – ביתי, צבעוניות עדינה, מוזיקה מגוונת, נראה קטן אבל מכיל לא מעט, סגנון רטרו לא מתאמץ, והצוות... איזה צוות... חרוץ, זריז, אדיב, בלי פוזה וחף מכל מניירה. כבר התחלה מעולה.
תתיישבו על הבר (הכי שווה) ואם יתמזל מזלכם – דיני בעלת הבית תהיה שם לפטפט עמכם, ותסביר, ותפנק, ותחייך, ותוך כדי – תצלחת, תתפעל את המקום ותרימו יחד לחיים. תתחילו עם ערק שקדים (מתכון שלה) – זה ישמח לכם את הלב.
ומה ישמח את הקיבה? קשה לפספס כאן.
המנות מגיעות ב-2 צורות: סגור או פתוח.
סגור: המנה בפיתה עם המילוי שתבחרו והתיבול הפשוט, החמצמץ, העדין והמיוחד שמוסיף ומוסיף.
פתוח: כל הנ"ל המשובח על מצע 3 ברוסקטות במקום בתוך הפיתה.
המילויים נהדרים בטעם ובמרקם, ועל הכול מנצחת הטריות. אפשר להרגיש אותה בכל ביס. כדי לחגוג את כל זה – המלצה שלי – לכו על ארוחת הטעימות. כך תוכלו לטעום פתוח, סגור, את צ'יפס שלושת השלבים, להקפיץ ערק שקדים וללגום פטל עם סודה (רטרו. זוכרים?).
התחלנו עם חצי פיתה ובתוכה חריימה. הדג חריף במידה והוא מומלץ לאוהבי הטעם ולאמיצים.
המנה החליקה לנו בגרון עם יין טוב שנמזג בכוסות גדולות (ללא רגל. אז מה?) ובנדיבות. לחיים.
וכבר חיכתה לנו המנה הבאה ובתזמון מדויק גם הבאות אחריה:
חצי פיתה עם אוסובוקו חם (עדי ממש אהב)
ברוסקטות ברבוניה (ואני חשבתי שאני לא אוהבת את הדג הזה...)
ברוסקטות סביצ'ה (משו משו)
ברוסקטות כרובית (לטובת הצמחונים שבינינו)
התמלאנו ממש אבל לא ויתרנו על קינוח לארוחה המוצלחת, אז הזמנו בהמלצתה של דיני: מלבי, מנגו וסיגרים ממולאים בשקדים. וואו. המנה (היחידה שמוגשת עם סכו"ם) חוסלה (ואני בכלל מחובבי קינוחי השוקולד).
רגע לפני שעזבנו שמחים וטובי לב – שאלתי את דיני – דוויני על שום מה?
על שום שם החיבה שהומצא לדיני בילדותה ע"י סבהּ.
ולסיכום: בפעם הבאה שמתחשק לכם אוכל יאמי ואוירה משוחררת – דוויני. פיתה בר. בשוק. זה המקום – ביתי במובן החם והעוטף של המילה.
לדף הפייסבוק של דוויני
מה כבר אפשר לחדש בפיתה בר?
לוקחים פיתה... ממלאים במשהו... קצת טחינה מעל... בתיאבון.
אז זהו – שאפשר!
 |
| יש יותר ביתי מזה? |
נתחיל עם המקום – ביתי, צבעוניות עדינה, מוזיקה מגוונת, נראה קטן אבל מכיל לא מעט, סגנון רטרו לא מתאמץ, והצוות... איזה צוות... חרוץ, זריז, אדיב, בלי פוזה וחף מכל מניירה. כבר התחלה מעולה.
תתיישבו על הבר (הכי שווה) ואם יתמזל מזלכם – דיני בעלת הבית תהיה שם לפטפט עמכם, ותסביר, ותפנק, ותחייך, ותוך כדי – תצלחת, תתפעל את המקום ותרימו יחד לחיים. תתחילו עם ערק שקדים (מתכון שלה) – זה ישמח לכם את הלב.
ומה ישמח את הקיבה? קשה לפספס כאן.
 |
| פתוח |
המנות מגיעות ב-2 צורות: סגור או פתוח.
סגור: המנה בפיתה עם המילוי שתבחרו והתיבול הפשוט, החמצמץ, העדין והמיוחד שמוסיף ומוסיף.
פתוח: כל הנ"ל המשובח על מצע 3 ברוסקטות במקום בתוך הפיתה.
המילויים נהדרים בטעם ובמרקם, ועל הכול מנצחת הטריות. אפשר להרגיש אותה בכל ביס. כדי לחגוג את כל זה – המלצה שלי – לכו על ארוחת הטעימות. כך תוכלו לטעום פתוח, סגור, את צ'יפס שלושת השלבים, להקפיץ ערק שקדים וללגום פטל עם סודה (רטרו. זוכרים?).
 |
| צ'יפס שלושת השלבים |
התחלנו עם חצי פיתה ובתוכה חריימה. הדג חריף במידה והוא מומלץ לאוהבי הטעם ולאמיצים.
המנה החליקה לנו בגרון עם יין טוב שנמזג בכוסות גדולות (ללא רגל. אז מה?) ובנדיבות. לחיים.
 |
| סגור, בשני חצאים |
וכבר חיכתה לנו המנה הבאה ובתזמון מדויק גם הבאות אחריה:
חצי פיתה עם אוסובוקו חם (עדי ממש אהב)
ברוסקטות ברבוניה (ואני חשבתי שאני לא אוהבת את הדג הזה...)
ברוסקטות סביצ'ה (משו משו)
ברוסקטות כרובית (לטובת הצמחונים שבינינו)
התמלאנו ממש אבל לא ויתרנו על קינוח לארוחה המוצלחת, אז הזמנו בהמלצתה של דיני: מלבי, מנגו וסיגרים ממולאים בשקדים. וואו. המנה (היחידה שמוגשת עם סכו"ם) חוסלה (ואני בכלל מחובבי קינוחי השוקולד).
 |
| קינוח משובח על מצע תפריט מפתה |
רגע לפני שעזבנו שמחים וטובי לב – שאלתי את דיני – דוויני על שום מה?
על שום שם החיבה שהומצא לדיני בילדותה ע"י סבהּ.
 |
| דיני מצאה כבר את התשובה |
ולסיכום: בפעם הבאה שמתחשק לכם אוכל יאמי ואוירה משוחררת – דוויני. פיתה בר. בשוק. זה המקום – ביתי במובן החם והעוטף של המילה.
לדף הפייסבוק של דוויני
אכן אין פספוס. חרשנו את כל התפריט ותמיד חוזרים לסיבוב נוסף. המחירים בהחלט לכל כיס, הצוות בהחלט לכל איש והמנה טובה בכל ביס. תענוג.
השבמחק