השמועה על מאכלי י-ם הגיעה עד לאתר המסעדות רול, עבורם אתחיל לכתוב מעתה ומעת לעת. הביקור הראשון מטעמם (קלטתם? חחח...) היה למסעדת הצלחת, בה למרות המנות הגדולות, בסוף תישארו רק עם הצלחת. קריאה מהנה!
- "אני צריכה שתלך לבדוק מסעדה ממש נחמדה ברחוב כנפי נשרים בירושלים"
- "מה מסעדה בכנפי נשרים? את שולחת אותי למסעדת פועלים?!"
- "אל תדאג, זו לא סתם מסעדת פועלים. כשתגיע תבין."
העורכת צדקה. איך שהגענו למסעדה ראינו שמדובר במשהו אחר. מסעדה חדשה דנשדשה ומטופחת. למרות שהגענו בשעת צהריים מאוחרת, קצת אחרי שעות העומס, היא הייתה נקייה ומצוחצחת. לפני שהזמנו את האוכל, רחרחנו קצת וניסינו להבין מה הסיפור של המקום. אלמוג, הבעלים החדשים של המקום, פתר לנו את התעלומה וסיפר לנו על השיפוץ המושקע שנערך במקום לפני מספר חודשים.
עד כמה מושקע? בוא נגיד שאם אלוהים היה באמת נמצא בפרטים הקטנים, הוא היה צריך להיות על המפית, ולא הלוגו של המסעדה, בליווי המוטו שלה: חדר אוכל. כנראה שמישהו פה הבין את הסוד. אם אתה רוצה להביא למסעדה שלך את עובדי האזור באופן יום יומי, אתה צריך לתת להם את המגוון שהם רוצים ובסטייל שהם אוהבים. בתור פתיחה הזמנו מגוון סלטים עם פיתות וסלוף שנאפה במקום. כל הסלטים, כמו כל האוכל בתפריט, הם תוצרת המקום. בין מגוון הסלטים תוכלו למצוא כאלה שכולם אוהבים (טחינה, חומוס, חמוצים וסחוג) לצד כמה פחות סטנדרטיים: סלק, פלפלים קלויים, רצועות גזר וטבעות חציל.
יהודה, שותפי לארוחה, עף על הטחינה. אני הופתעתי מאד לטובה מסלט הגזר שאיים להראות חריף, אבל נמצא מתוק וטעים במיוחד. גם מהחצילים והפלפלים נשארה רק הצלחת (יכול להיות שזו הסיבה לשם המסעדה?).
ואז הגיעו העיקריות, ואנחנו התחרטנו על כל הפיתות שבלסנו יחד עם הסלטים. המנות העיקריות שהגיעו, צלחת של סופריטו בקר על מצע מג'דרה וצלחת גדושה של קוסקוס וירקות עם מפרום. אי אפשר שלא לשבוע מהמנות הללו. כאילו כל זה לא מספיק, אלמוג פינק אותנו גם בתבשיל גולש מבשר שהיה עשוי היטב.
בכלל, השמועות מספרות שאלמוג אוהב לפנק ופותח את המסעדה במיוחד לקבוצות של 30-50 איש שמעוניינות להגיע בשעות הערב לאירוע משפחתי או בדרך לסיור סליחות בכותל.
בטח שמתם לב שהמגוון הקולינרי של המנות משתרע על עדות שונות ומשונות. ואכן, בתפריט תוכלו למצוא גם מרק קובה, שניצלים, פירה וחריימה. זה המקום לספר שהתפריט של 'הצלחת' משתנה בהתאם לימים. את המפרום תוכלו למצוא בימי שלישי, טשולנט בימי חמישי ועוד שלל מטעמים מתחלפים מדי יום. אז נכון מה שאומרים על הצלחת. זו לא מסעדת פועלים. זו מסעדה שווה עם מחירים שווים לכל נפש, שגם נראית מצוין. אז מי אמר שאי אפשר להסתכל בצלחת?
(פורסם במקור באתר רול)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה