כל מי שמכיר את הבלוג, יודע שהגישה שלנו פה לאוכל בריא היא מאד סקפטית. או שאתה אוכל, או שאתה בריא. אם אתה שניהם, אתה קינואה. שזה אומר שאתה לא באמת אוכל. הוהו כהן התעקשה להוכיח אחרת. מוזמנים להשתכנע!
כשעדי ואני נפגשנו לראשונה, הוא הבין מיד שאני אושיית תרבות די מרגשת ושראוי לו להזמין אותי להתארח בבלוג המסעדות שלו. מאחר ועדי ואני סוג של קולגות, שהרי שנינו בעלי בלוגים מצליחים בצורה בלתי רגילה, לא יכולתי לסרב ונעניתי להפצרותיו הרבות. אמנם לא נעניתי מיד, שהרי ימיי עמוסים ובילויי מרובים, אך לאחר חודשיים וחצי של היכרות אמיצה הכוללת בעיקר התכתבויות פייסבוק, קומנטים ולייקים, מצאתי את הזמן להתלוות אל עלם החמודות המרשים.
כשנפגשנו, הוציא עדי את רשימת המסעדות האינסופית שלו ושאל כאילו באלגנטיות מה אני רוצה לאכול תוך שהוא רומז לי באצבעו על מסעדת בשרים משובחת. השתנקתי בטבעיות כדי שהוא יבין את הרמז.
-"הוהו! לא אמרת לי שאת צמחונית!"
-"היי וואוו וואוו וואוו, לא צמחונית ואל תעליב!"
- "נו, אז מה הבעיה?"
-"מה הבעיה אתה שואל? הבעיה היא שקשה להיות רווקה מבוקשת ב 2015. אתה מבין? מצד אחד את מקבלת אינספור הצעות להופעות, בילויים ומסעדות. מצד שני את מוכרחה לשמור על חיות תמידית, רזון הולם ושיער מלא ברק".
-"לא מבין".
-"קח אותי למקום שיחזק לי את שורשי השיער, שישאיר אותי רזה, שימלא לי את המצברים, שינקה לי את הרעלים, שיבריק לי את עור הפנים! אני לא יכולה לאכול בשר עתיר שומן או פסטיות ברוטב 5000 קלוריות!".
עדי הסכים, נראה לי מטעמי נימוס.
כך מצאנו את עצמנו מפזזים כל הדרך אל המיבראה הירוקה בנרקיס 6 וכשהגענו מיד שרתה עלינו רוח הנחת, השלווה וה"פיס אנד לאב". המקום מרגיע בצורה שלא תאמן, מזכיר את חושות סיני רק בלי בעיות ההיגיינה. לצד ביתן קטנטן שיכולתי לדמיין כביתן פיס מהתקופה שלפני שהתפלסטקנו, מוצבת פרגולת עץ מרשימה ופורחת שעושה חשק לחלוץ נעליים, לקחת אוויר ולהתמסר למזון בריאות מהסוג המשובח ביותר. עוד לפני שדפקנו את הראש עם איזה שייק בריאות לפנים, חיוך אווילי של שיכורים התפשט על פניי.
הזמנו אוכל, אבל שלא תבינו לא נכון, האוכל במיבראה לא דומה לשום דבר שאתם מכירים במסעדות קונבנציונליות. במיבראה נותנים כבוד לטעמים של חומרי הגלם ולא מעמיסים עליהם תיבול מוגזם, מונוסדיום גלוטומט ושאר מיני רעלים. המנות במיבראה מלאות רעננות ונאמנות לטעמים שאלוהים התכוון אליהם.
המרק החי הוא שילוב מרענן במיוחד של ירקות ועשבים, מקושט בחינניות רבה בעדשים מונבטות ושמיר וטעים למדי. לעומת זאת, לטעמו של מעדן הדגנים הייתי צריכה להתרגל, הביסים הראשונים היו מסקרנים, אח"כ הרגשתי צורך להפסיק, לעכל, להבין, להרגיש ורק אחרי שהגוף שלי השתכנע שהמעדן הזה מצוין, יכולתי לחסל את הקערה תוך ליקוק דפנותיה הפנימיות.
השייקים היו טעימים גם כן, אבל המנות הבאמת מומלצות בעיני היו מנת הלדר-רול, ומנת חטיפוני השפע. הלדר- רול הוא לא פחות ממנה גאונית. שכבת לדר המלופפת על מקלוני ירקות חיים הטבולים בטחינה וסילאן. המנה מוגשת יחד עם קערת יוגורט קטנה בה יש לטבול את הלדר-רול לפני הנגיסה. שילוב הטעמים מסקרן וכל ביס לוקח אותי למקום אחר. הצבעים וצורת ההגשה עושים חשק לעוד. אם הייתה לי סושיה, אני בטוחה שהייתי גונבת את המנה הזאת היישר אל תפריט הקינוחים שלי.
חטיפוני השפע אמנם לא מבריקים בצורת ההגשה שלהם כמו הלדר-רול, אבל הם פשוט מאוד מאוד טעימים. אפילו לא מרגישים שהם בריאים! האמת היא שדי הצטערתי שלא לקחתי קופסת חטיפוני שפע הביתה שיהיו לי ככה ליד הקפה. אולי משהו מהנחת הזאת שאפפה את המיבראה הירוקה היה בא איתי אל מחוזות השגרה, הלחץ והפאניקה הנוגעת בדברים שחייבים לעשות כאן ועכשיו ומיד כי אחרת אוי ואבוי.
מבחינתי, אני כבר סגרתי על ביקור קבוע במקום, אחת לשבועיים, לטובת רענון הגוף והנפש, מי שרוצה להצטרף שיכתוב לי בפרטי, או שפשוט יגיע ואני אולי אהיה שם.
לבריאות!
כשעדי ואני נפגשנו לראשונה, הוא הבין מיד שאני אושיית תרבות די מרגשת ושראוי לו להזמין אותי להתארח בבלוג המסעדות שלו. מאחר ועדי ואני סוג של קולגות, שהרי שנינו בעלי בלוגים מצליחים בצורה בלתי רגילה, לא יכולתי לסרב ונעניתי להפצרותיו הרבות. אמנם לא נעניתי מיד, שהרי ימיי עמוסים ובילויי מרובים, אך לאחר חודשיים וחצי של היכרות אמיצה הכוללת בעיקר התכתבויות פייסבוק, קומנטים ולייקים, מצאתי את הזמן להתלוות אל עלם החמודות המרשים.
 |
| ישפוט הציבור |
-"הוהו! לא אמרת לי שאת צמחונית!"
-"היי וואוו וואוו וואוו, לא צמחונית ואל תעליב!"
- "נו, אז מה הבעיה?"
-"מה הבעיה אתה שואל? הבעיה היא שקשה להיות רווקה מבוקשת ב 2015. אתה מבין? מצד אחד את מקבלת אינספור הצעות להופעות, בילויים ומסעדות. מצד שני את מוכרחה לשמור על חיות תמידית, רזון הולם ושיער מלא ברק".
-"לא מבין".
-"קח אותי למקום שיחזק לי את שורשי השיער, שישאיר אותי רזה, שימלא לי את המצברים, שינקה לי את הרעלים, שיבריק לי את עור הפנים! אני לא יכולה לאכול בשר עתיר שומן או פסטיות ברוטב 5000 קלוריות!".
עדי הסכים, נראה לי מטעמי נימוס.
כך מצאנו את עצמנו מפזזים כל הדרך אל המיבראה הירוקה בנרקיס 6 וכשהגענו מיד שרתה עלינו רוח הנחת, השלווה וה"פיס אנד לאב". המקום מרגיע בצורה שלא תאמן, מזכיר את חושות סיני רק בלי בעיות ההיגיינה. לצד ביתן קטנטן שיכולתי לדמיין כביתן פיס מהתקופה שלפני שהתפלסטקנו, מוצבת פרגולת עץ מרשימה ופורחת שעושה חשק לחלוץ נעליים, לקחת אוויר ולהתמסר למזון בריאות מהסוג המשובח ביותר. עוד לפני שדפקנו את הראש עם איזה שייק בריאות לפנים, חיוך אווילי של שיכורים התפשט על פניי.
הזמנו אוכל, אבל שלא תבינו לא נכון, האוכל במיבראה לא דומה לשום דבר שאתם מכירים במסעדות קונבנציונליות. במיבראה נותנים כבוד לטעמים של חומרי הגלם ולא מעמיסים עליהם תיבול מוגזם, מונוסדיום גלוטומט ושאר מיני רעלים. המנות במיבראה מלאות רעננות ונאמנות לטעמים שאלוהים התכוון אליהם.
המרק החי הוא שילוב מרענן במיוחד של ירקות ועשבים, מקושט בחינניות רבה בעדשים מונבטות ושמיר וטעים למדי. לעומת זאת, לטעמו של מעדן הדגנים הייתי צריכה להתרגל, הביסים הראשונים היו מסקרנים, אח"כ הרגשתי צורך להפסיק, לעכל, להבין, להרגיש ורק אחרי שהגוף שלי השתכנע שהמעדן הזה מצוין, יכולתי לחסל את הקערה תוך ליקוק דפנותיה הפנימיות.
 |
| מרק חי שלא תמצאו בו שום דבר חי |
חטיפוני השפע אמנם לא מבריקים בצורת ההגשה שלהם כמו הלדר-רול, אבל הם פשוט מאוד מאוד טעימים. אפילו לא מרגישים שהם בריאים! האמת היא שדי הצטערתי שלא לקחתי קופסת חטיפוני שפע הביתה שיהיו לי ככה ליד הקפה. אולי משהו מהנחת הזאת שאפפה את המיבראה הירוקה היה בא איתי אל מחוזות השגרה, הלחץ והפאניקה הנוגעת בדברים שחייבים לעשות כאן ועכשיו ומיד כי אחרת אוי ואבוי.
 |
| שפע חטיפוני שפע |
לבריאות!
לפייסבוק של נרקיס 6
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה