יום ראשון, 12 ביולי 2015

קדמה

אי שם, לפני שהבלוג נפתח, זכיתי להשתתף בארוחת טעימות במסעדת קדמה מיד עם פתיחתה. מאז אני מתכנן לחזור לטובת שיתוף כלל קוראי מאכלי י-ם. אז הצטיידתי בדן אילוז, יועץ בכיר לענייני אסטרטגיה פוליטית ופוליטיקה אסטרטגית ויצאנו לדרך.

אבא שלי בעל מסעדה וטבח. אמא שלי אמא מרוקאית, ולכן כמובן מבשלת ממש טוב. אני בעצמי אוהב לבשל. כך שאני מאוד בררן באוכל שלי. למצוא מסעדה שאני אוהב זה לא דבר פשוט. לכן, לא מפתיע שלקח לי ולעדי הרבה זמן ביום חמישי האחרון עד שמצאנו מסעדה שעונה לדרישות המופרזות שלי, במיוחד כשכל כך הרבה מסעדות מעולות כבר סוקרו בבלוג. הבחירה שלנו? קדמה בממילא. מסעדה שפועלת כבר כשלוש שנים, אך כזו שעדיין לא הייתה מוכרת לי.

כשהגענו למסעדה, שאלו אותנו אם לשבת בפנים או בחוץ. אז הנה טיפ ראשון: אסור לשבת בפנים. יותר נכון: חובה לשבת בחוץ! הנוף המדהים שפוגשים בחוץ הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה במסעדה. לאכול אוכל משובח על רקע הנוף של חומות ירושלים בליווי אוויר הרים צלול כיין, מעלה את רמת החוויה באופן משמעותי.

להלן: נוף
למנות הראשונות אני לקחתי קרפצ'ו חצילים, ועדי הלך על אגרול אבוקדו. הקרפצ'ו היה טעים, אם כי קצת רגיל, וחיפשנו דווקא אוכל מיוחד. האגרולים, שלושה במספר, היו מעולים ממש. אני בדרך כלל לא מחבב אבוקדו. אבל כאן, זה היה ממש משובח. רסק האבוקדו החם בתוך האגרול היה עם טעם טיפה חמוץ, בדיוק כמו שאני אוהב.

למנות העיקריות שוב חיפשנו להיות מקוריים ולטעום דברים שאפשר לטעום רק שם. התלבטתי קצת ואז עדי אמר לי: "תראה דן, את הברווז הזה מניחים על מופלטה מרוקאית". אז אמרתי לו תרבחו ותסעדו ואת הבחירה שלי עשיתי במקום. עם המנה העיקרית הגיעה לי גם תוספת ולקחתי פירה עם חצילים. המנה עצמה הייתה ממש טעימה. אני לא זוכר אם בעבר אכלתי ברווז, ולכן אני לא יכול להשוות עם מנות ברווז אחרות, אך לבשר הרך יש טעם ייחודי שבאמת מרגישים. מאוד אהבתי את המנה שהגיעה עם רוטב סויה וג'ינג'ר מתקתק בליווי קרם גזר. וכפי שאמרנו, את הבשר הניחו על מופלטה שגם היא הייתה טעימה במיוחד כשהיא קיבלה מהטעם של הברווז. את הפירה כתוספת פחות אהבתי, כשהחציל לא הוסיף לה טעם מיוחד והיא נשארה עם טעם ומרקם של פירה רגיל.

תכירו: דונלד הברווז
עדי לקח מנת ניוקי עם עם בצל, פטריות ורצועות בשר. גם המנה הזאת הייתה מעולה. אפשר להגיד שמה שהיה מעולה בה זה הפשטות שלה. לא היה רוטב סמיך שהציף את הצלחת ולא יותר מדי תבלינים, אלא פשוט מרכיבים איכותיים שהתאימו אחד לשני ושבושלו ביחד. המרקם הפשוט והטעם המעולה ביחד הפכו למנה מאוד איכותית.

בסוף היה לנו מקום לעוד קצת, אז חלקנו מנה אחרונה. פררו רושה – עוגת אגוזים ושוקולד. נו, קשה מאוד להרוס מנה אחרונה בשם פררו רושה, אז גם מזה לא התאכזבנו.

סך הכל, כשמכניסים ביחד במשוואה גם את הנוף, גם את החדשנות בתפריט עם המנות המקוריות, וגם את איכות האוכל, ניתן רק להמליץ על קדמה. תבלו!


2 comments:

  1. הסידור שולחן מהמם! ממה עשויים הדברים שנראים כמו פרפר על השולחן? זה זכוכית?

    השבמחק
  2. שווה לברר במסעדה. לקחנו את התמונה הזו מהאתר של המסעדה.

    השבמחק