פיירוז

גם לירושלמים מגיע ליהנות ממטעמי המטבח הלבנוני. בדיוק לשם כך נפתחה לאחרונה מסעדת פיירוז בליבה של שכונת עין כרם.

הסתיו האחרון הביא עמו לירושלים בשורה מרעננת: מסעדה לבנונית חדשה בליבה של שכונת עין כרם. אין שם מתאים יותר למסעדה לבנונית שמבקשת להביא לירושלים את החוויות הנעימות והטעימות של שכנתנו הצפונית, מאשר שמה של הזמרת הנערצת פיירוז.

סיפורה של מסעדת פיירוז שנפתחה בעין כרם לפני כחצי שנה, הוא האווירה הנעימה שהיא משרה על מבקריה. החל מהמגוון הקולינרי העשיר של המקום, דרך העיצוב המושקע ועד פס הקול המוזיקלי של המקום. מעת לעת מארחת המסעדה הופעות חיות. שווה לכם לעקוב ולבדוק מתי. באמצע השבוע המקום משרה תחושה של בית ופוקדים אותו תושבים רבים מהסביבה. לעומת זאת, בסופי שבוע, אז פוקדים את עין כרם מבקרים רבים, רצוי מאד להזמין מקום מראש.

כך בונים אווירה!

עם כל הכבוד לאווירה, ויש כבוד, למסעדה הולכים קודם כל כדי לאכול. למסעדת פיירוז יש בהחלט מה להציע בגזרה הקולינרית, למרות התחרות הטבעית עם מגוון המסעדות בעין כרם.

את הארוחה בפיירוז מומלץ מאד לפתוח עם הסלטים הטריים המוכנים במקום. אנחנו עפנו במיוחד על סלט החצילים במיונז עם מרכיב סודי (הימור שלנו: סילאן), הסלק האדום מועשר בחתיכות תפוח ואננס, בטטה עם שומשום והקישואים בסומק. כדורי הפלאפל הטריים ולצידם כדורי גבינת הלאבנה העשירו את החוויה עוד יותר.

תכירו את ענבל, שועלית קולינריה ירושלמית

אחרי פתיחה כזו, מי יכול היה להסתכל על התפריט העשיר של מנות הפתיחה (שכלל טאבולה, רול דרוזי ממולא בשר טחון, סלט פאטוש וחומוס עם תוספות עשירות)? עברנו ישר לעיקריות. גם באגף זה התפריט היה מאד מגוון: החל ממגוון שיפודי בשר (ביניהם פרגית, כבד, הודו, שקדי עגל) על הגריל, דרך נתחים וסטייקים שונים, ועד מבחר דגים טריים. לכל אלה אפשר להוסיף את המיוחדים של פרדי, השף והבעלים של המקום: מקלובה ערבית, מעורב ירושלמי, אורז אפגני וסינייה בטחינה. זה המקום לציין שהמקום גם מאד ידידותי למשפחות עם ילדים, להם הוא מציע שניצלונים, נקניקיות והמבורגר במחירים מאד סבירים.

ענבל, שותפתי לחוויה הקולינרית, הלכה על שיפודי קבב עם צנוברים ושומן כבש, ואני בחרתי את הלברק שהגיע שלם, פתוח ומתובל בשום ולימון. את הצ'יפס ויתר התוספות שהוגשו לצד המנות העיקריות כבר לא הצלחנו לסיים. לאור זאת, החלטנו גם לוותר על הזמנת הקינוח, למרות התפריט המפתה שהציע בין היתר גם כנאפה רותחת ובקלוואה מקומית.

מכירים את הקטע הזה שאתם מגיעים למנה העיקרית שבעים לחלוטין?

יש לנו עוד סיבה לחזור...

לדף הפייסבוק של המסעדה

פורסם במקור באתר רול

לה ז'ומל

נכון שתמיד רציתם לטוס לצרפת, להגיע במקרה לפטיסרי משפחתי בלב חבל פרובאנס ולהתענג על מטעמי המטבח הצרפתי? אז עכשיו תוכלו לעשות זאת, במסעדה קסומה שנפתחה לאחרונה בבית נקופה. רק דקה מאבו גוש. ותודה לאתר רול על המשימה המפנקת...

לא יודע אם שמתם לב, אבל בשעה טובה נפתח הנתיב השלישי בכביש ירושלים – תל-אביב לכל אורכו. בזכותו, תאמינו או לא, לא קל למצוא את הפקקים הקבועים ביציאה מירושלים ובכניסה אליה. שזו גבירותיי ורבותיי, ממש סיבה למסיבה! אז יצאנו לחגוג ובעקבות הבאזז שנוצר לאחרונה סביב המקום, בחרנו במסעדה החדשה שנפתח לפני שנה בבית נקופה, ישוב קטן וציורי ששוכן בין מבשרת ציון לאבו-גוש, בדיוק רבע שעה נסיעה מירושלים.

השם של המקום, לה ז'ומל (תאומות בצרפתית), כבר חושף חלק משמעותי מהסיפור של בית הקפה והפטיסרי. רותם ומעיין לבית סוויסה, תאומות מקסימות ילידות היישוב, החליטו לאחד כוחות ולנצל את כישרונן בקונדיטוריה (מעיין) ושליטתן ברזי המטבח הצרפתי (רותם) לטובת הקמתה של פינת החמד הקולינרית הנהדרת הזו.

התאומות בפעולה (צילום: אסף קרלה)

התפריט של המקום, כמו גם העיצוב הנעים שלו, לא מותיר מקום לספק: זהו מקום של בוקר. ואווירת הבוקר הזו נמשכת כל יום עד 18:00 בערב. לאחר מכן, המקום משמש לאירועים של עד 70 אורחים ומעניק גם שירותי קייטרינג (במידה והחלטתם להזמין לאירוע שלכם את מטעמי לה ז'ומל, תהיו חברים ותזמינו גם אותי).

הגיע הזמן להפסיק להסתכל בתפריט, אלא במה שיש בו. את עינינו צדו מיד שתי מנות: בנדיקט לה ז'ומל (טיפ חינם: תמיד תזמינו את המנה שנושאת את שם המקום) וקראנץ' קרואסון. כדי לדמיין שאנחנו גם אוכלים בריא, הזמנו בנוסף סלט עגבניות.

טעים לפחות כמו שזה נראה... (צילום: אסף קרלה)

הבנדיקט לה ז'ומל הוא צמד בריושים ביתיים המוגשים עם קממבר וריבת בצל (אפשר לבחור עוד מגוון תוספות מסקרנות), ביצים עלומות, רוטב הולנדז וסלט אישי. מבלי להכביר מילים, נספר שמדובר בלא פחות מאשר מנה אלוהית. אל תפספסו אותה, גם אם הגעתם למקום עבור תה מנחה.

ואז הגיע הקראנץ'. קרואסון חמאה ביתי שמולא בגבינת שמנת, בזיליקום ומוצרלה ועבר תחת ידיו של טוסטר מקומי. המנה הזו הכניסה אותנו כבר לקרב דתי של ממש בין אל הבריושים לאלת הקרואסונים. בהחלטה משותפת החלטנו שמונותיאיזם זה פאסה, וגם פה לא נותר לי אלא להמליץ לכם על מנת חובה נוספת.

אפילו יותר טעים מאיך שזה נראה! (צילום: אסף קרלה)

לסלט עגבניות השרי הצבעוניות שכלל גם נבטי חמניה, בצל סגול, בזיליקום, קרעי מוצרלה, שמן זית, לימון ובלסמי, לא נותר אלא להביט עלינו בקנאה. מפאת הנימוס טעמנו גם ממנו (מה פתאום גרגרנות? אמרתי נימוס!). יש להודות שגם הוא, באופן שכבר לא הפתיע, היה טעים מאד, אז החלטנו להמשיך עם הקו המנומס ולנקות את הצלחת.

הנימוס מחייב

זוכרים שאמרנו שהמקום הזה הוא גם בית קפה וגם פטיסרי? אז אחרי שהשקענו במטעמים של רותם, החלטנו לא לקפח גם את מעיין. זה השלב לציין שבמקום אין תפריט קינוחים כתוב, אלא ויטרינת קינוחים עשירה שכאילו בוהה בך מכל מקום בו תשב. המונה ליזה של הוויטרינות. בגבורה קולינרית עילאית, הסתפקנו בשני קינוחים בלבד והזמנו עוגת גבינה וטירמיסו. זה כבר היה ממש לא פייר. שני הקינוחים היו פנטסטיים וערערו לגמרי את כל תפיסותינו הדתיות. לאחר דיון הלכתי מעמיק, הגענו לתובנה שאנחנו בעצם חיים בשני יקומים מקבילים. יקום האוכל, ויקום הקינוחים. כל יקום והאלוהים שלו (שמתם לב שאלוהים זה בלשון רבים, נכון?).

דברים טובים שיוצאים ממעיין... (צילום: אסף קרלה)

מי שייכנס למבנה המשופץ, שנמצא ממש בכניסה ליישוב, לא ינחש שעד לפני כמה שנים שימש המקום כבית כנסת, שננטש לטובת בית כנסת חדש וגדול יותר. מי שקצת מבין בענייני דת, יודע שיש פה עניין לא פשוט, שכן היהדות קובעת כלל: מעלין בקודש ואין מורידין. המשמעות במקרה שלנו: מקום ששימש כבית כנסת, יוכל לשמש רק לטובת מטרה נעלה יותר. רותם ומעיין בהחלט עמדו באתגר, והן מוכיחות לבאי המקום כל יום מחדש שגם באוכל יכול להיות טעם של קדושה. תודה לאל!


לאתר של לה ז'ומל
נכתב במקור עבור אתר רול

סטקיית צדקיהו

השנה חוגגת סטקיית צדקיהו את שנתה ה-30, מה שלא מפריע לה להמשיך ולהתחדש, הרבה בזכות הדור הבא.

אין כמו לפתוח את שנת 2017 בסטקיית צדקיהו, שהוקמה ב-1987, אבל לפעמים נדמה שנמצאת בירושלים מאז ימי היציאה מהחומות. המסעדה, שהחלה את דרכה כדוכן טייק-אווי בשוק מחנה יהודה וחולשת כיום על אזור התעשייה של תלפיות, עברה לאחרונה לניהולו של מושיקו, נציג דור הבנים של המשפחה. בקרוב צפויה הסטקייה לשנות את שמה לצדקיהו. פשוט, צדקיהו.

כאילו כדי לסמל עבורנו את המייקאובר שעובר המקום, פתחנו את הארוחה עם מרק היום. לא בדיוק הפתיחה המקובלת לסטקייה קלאסית. אחרי המרק הגיעו הלאפות החמות מלוות במגוון של עשרה סלטים, ביניהם: חצילים במיונז, גזר, טחינה, עגבניות, קולסלאו, סלק, ירקות בחומץ, כרוב וביצים. על הדרך פונקנו גם בחומוס פטריות וצלחת כדורי פלאפל טריים.

ככה מתחילים ארוחה

העובדה שכל הסלטים מוגשים לשולחן כמיטב המסורת של צדקיהו, היא אמנם כייפית, אך לא מאתגרת. האתגר האמיתי הוא לבחור את המנה העיקרית מבין המבחר הנהדר שמציע התפריט: החל משווארמה ומעורב המוכנים בנוסח מקומי, דרך אינסוף שיפודים (קבב, כנפיים, כבד עוף, לבבות, פרגיות, שישליק עוף, שישליק הודו, כבד אווז, חזה אווז, שומן כבש, אנטריקוט, שקדים ופילה בקר) ועד מגוון סטייקים על האש (פילה בקר, אנטריקוט, פרגית, עוף, צלעות ואפילו שניצל!). כאילו כל זה לא מספיק, ניתן גם להזמין דג פילה מושט או דג דניס.

אנחנו הלכנו על ארבעה שיפודים לשני סועדים: כבד אווז, שיפוד שקדים, שיפוד אנטריקוט ושיפוד פרגיות. כל אחד מהשיפודים היה עשוי נהדר ומתובל היטב, כך שמהשנייה שהשיפודים הגיעו לשולחן ועד שסיימנו את שלב הבשרים, לא חשבנו אפילו לחזור לפתיחים שעדיין נותרו על השולחן, או להתפתות לטעום מהתוספות שהוגשו לנו: אורז, שעועית וצי'פס. בשלב מאוחר יותר, שלא לומר על השובע, גם הטעימה מהן הוכיחה את עצמה.

כשהבשר מגיע לשולחן

מטעמים מובנים, על הקינוחים האפשריים ויתרנו, וגם למשקאות החריפים שיש למקום להציע נאלצנו לדלג מפאת המחויבויות שעמדו בפנינו להמשך היום. העושר של התפריט וגודלה הניכר של הסטקייה הופכים את המקום ליעד אטרקטיבי מאד לקבוצות קטנות וגדולות.

אם אתם ירושלמים ולא הייתם במקום בשנה שנתיים האחרונות, זהו הפסד של ממש. אם אתם לא ירושלמים, צדקיהו צריכה להיות תחנת חובה בביקור הבא שלכם. מדובר באחד המקומות הכיפיים בעיר לפתוח שולחן מכל כך הרבה סיבות: שולחנות גדולים ומרווחים, תפריט עשיר ומגוון, תודעת שירות מפותחת, ולא פחות חשוב: הניקיון והאווירה הנעימה. אז למה אתם מחכים?


פורסם במקור באתר רול
לאתר המסעדה

הפי פיש - Happy Fish

מסעדת הפי פיש הירושלמית שנפתחה לאחרונה בשדרות ממילא היא ההוכחה לכך שלא צריך ים כדי להגיש דגים טריים ברמה הכי גבוהה שיש.

צריך לא מעט אומץ כדי לפתוח מסעדה בירושלים באמצע החורף, בטח לאור המצב הבטחוני שלא בדיוק מעודד את הישראלים לצאת ולבלות. אבל כנראה שאם אתה יודע מה אתה עושה, אז מדובר פחות בהימור ויותר בהשקעה. וזה בדיוק הסיפור של הפי פיש.

רגע – מסעדת דגים בירושלים, העיר שהרים סביב לה אבל ים לא ממש? אז זהו, שכן. ואפילו דגים טריים המגיעים מדי יום למסעדה. ועוד רגע – מי נותן למקום בו דגים מוגשים על צלחת את השם "דג שמח"? כנראה שאותו אחד שהחליט שדייג אוהב דגים. קחו אותי לדוגמא: אחרי ביקור אחד במסעדת הפי פיש, אני יכול להעיד שעכשיו אני אוהב דגים הרבה יותר...

למסעדת הפי פיש ניתן להגיע דרך מלון ממילא וגם דרך שדרת החנויות. המסעדה ממוקמת על טראסה רחבה הצופה על האזור. אנחנו העדפנו לשבת בחלל הפנימי, המעוצב באופן מוקפד בסגנון ים תיכוני. על כל שולחן מונחים חומץ בלסאמי ממודנה (כי מלח ופלפל זה לחלשים) ועציץ קטן עם תבלין מטבח מתחלף. אנחנו קיבלנו שיח רוזמין קטן. כי על טעם וריח, אי אפשר להתווכח.

הטראסה והעציצים

את הארוחה פתחנו עם לחם כפרי ומבחר סלטי הבית ביניהם סלט איקרה (ביצי דגים, אלא מה?), סלט ביצים בתיבול מקורי, סלסה עגבניות ושאר מזטים מתחלפים. זה הזמן שלא ליפול במלכודת השירות האדיב ולא להתפתות למילוי מחדש של הלחם והסלטים. אין מה לדאוג, השירות המצוין יישמר לאורך כל הארוחה.

המלכודת

למנות ראשונות אמליץ שלא לפספס את הפלאפל שנעשה במקום עם עשבי תיבול ומוגש עם טחינה ורוטב צ'ילי ירוק וכן את הסביצ'ה דג ים המורכב גם מזיתי קלמטה, מלפפונים ובצל אדום. אם תשאלו אותי, הסביצ'ה יכול לשמש גם כתוספת מרעננת ורטובה לצד המנות העיקריות.

בין קטגוריית הראשונות לקטגוריית העיקריות, ניתן למצוא את קטגוריית המיוחדים עליה לא מומלץ לדלג. אנחנו ניסינו את מנת קציצות דג הבורי ברוטב עגבניות, מנה שמזכירה טעם של בית, ואת מרק הדגים הכוללת נתחי דג פרידה ותיבול מקורי המבוסס על אניס וזעפרן.

תמונה עיקרית

אם לא שבעתם עד כה, אפשר לעבור לעיקריות. אנחנו הלכנו על דניס ומוסר. זה המקום לומר משהו על הפער בין המינמליסטיות של התפריט לעושר הקולינרי של המנות. כמעט כל המנות בתפריט מתוארות במילה אחת או שתיים. ההגשה האסתטית שלהן לעומת זאת, מגרה את מיצי הקיבה ולא משנה כמה אכלתם קודם: דג הדניס הגיע פתוח עם מצע עלים לאחר שנפרש על הגריל מתובל בדיוק בצורה הנכונה והמוסר האפוי הגיע כשבבטנו הפתעה בדמות פרוסות לימון, טימין, שום ופלפל חריף.

בניגוד להרבה מסעדות דגים, הפי פיש היא מסעדה חלבית (חובבי הז'אנר יוכלו גם למצוא בתפריט המיוחדים גם פלטת גבינות). למה זה חשוב? כי זה אומר שגם הקינוחים יכולים להיות חלביים! ותאמינו לי שגם את הקינוחים פה שווה לבדוק. לאחר התלבטויות לא קלות, זרמנו על המלצת המלצר והלכנו על פאי לימון וטארט פקאן. וגם במקרה הזה, התגלה הפער בין המינימליזם שבתיאורי התפריט לבין העושר של המנות, שהוגשו בקעריות עם שלל קישוטים והפתעות.

קינוחים חלביים!

המרחב הגדול של המקום מאפשר לכל מי שרוצה למצוא את מקומו במסעדה: זוגות החוגגים אירוע רומנטי, קבוצות שהגיעו לטעום את טעמה של ירושלים, ואפילו משפחות עם ילדים, עבורם מוצעות מנות מיוחדות בתפריט. ובמילים אחרות: אין לכם סיבה לא להגיע.

(פורסם במקור באתר רול)

לאתר המסעדה

בייגל קפה

יש שני דברים שאתה מצפה לקבל במקום שנקרא "בייגל קפה": בייגל וקפה. מה שאתה לא מצפה לפגוש במקום שנקרא כך זה מגוון. ואני, גבר שכמותי, אוהב מגוון. אז נכנסתי רעב, ויצאתי מאושר.

הבייגל קפה נפתח לפני שלוש שנים בעמק רפאים על ידי שמרית ותומר, זוג צעיר אך ותיק שנמצאים ביחד כבר מאז היותם טינייג'רס. מי שמכיר את מפת העסקים בעמק רפאים בשנים האחרונות, יודע שמסיבות שונות, משבר לא קטן עובר על הרחוב שהיה פעם מרכז הסצנה הקולינרית הירושלמית. דווקא על רקע המציאות הלא פשוטה של ה-EMMEK, כפי שקוראים לו האמריקאים, מצליח הבייגל קפה להוות מוקד משיכה חזק ללקוחות רבים מהאזור, עד כדי כך שסניף נוסף עתיד להיפתח בחודשים הקרובים במודיעין.

אז מה סוד ההצלחה של הבייגל קפה? בראש ובראשונה, היחס האישי שמקבל כל מי שנכנס למקום. מדובר במקום עם סטנדרט גבוה של שירות, שמתאים מאד לקהל הלקוחות האנגלוסקסי שמרבה לפקוד את המקום.

אחרי שכבר התיישבתם במקום, צפויה לכם הפתעה כשתקבלו לידיכם את התפריט העשיר שכולל 9 סוגים של ארוחות בוקר, יותר מ-20 סוגי כריכים קרים וחמים, 9 סלטים, 11 קינוחים וכל זה לפני שהזכרתי את הטוסטים, הפסטות, הדגים ויתר המנות שמופיעות בתפריט.

המגוון. מבט על.

כאילו לא די בגיוון הזה, ניתן לשלב בבחירה מהתפריט מגוון סוגים של בייגלים ומתבלים משובחים (אנחנו יודעים, נתנו לנו לטעום את כולם!). אם איכשהו המגוון הגדול לא מרשים אתכם, אז הנה העובדה שתפיל אתכם: כל האוכל המוגש במסעדה מוכן במקום: מהבייגלים, דרך המתבלים ועד אחרון הקינוחים.

אנחנו ניצלנו את העובדה שארוחות בוקר מוגשות כל היום והלכנו על הבוקר קאנטרי: בייגל (אלא מה?) לבחירה, שני ביצים, תפוחי אדמה אפויים עם גבינת מוצרלה מעושנת, גבינת שמנת חמאה וריבה. לא מיותר לציין שכל ארוחת בוקר מוגשת עם סלט ירקות, מיץ טבעי וכמובן, קפה (אלא מה 2). מבלי להעליב את יתר המנות שלא הספקנו לנסות בתפריט (המגוון, כבר אמרנו?), נשמח מאד להמליץ על המנה הבלתי רגילה הזו בחום רב!

יש עוד סיבה שאתם רוצים להכיר את הבייגל קפה. המקום גם מספק שירותי קייטרינג לאירועים קטנים וגדולים, ומציע לא פחות מ-13 פלטות אירוח שונות הכוללות קישים, פוקצ'ות, אנטיפסטי, גבינות, דגים, פירות, ירקות ומאפינס. כמו כן ניתן להזמין סלטים, פסטות, לזניות וכמעט כל מה שתצטרכו כדי לסגור לעצמכם אירוח איכותי ומפנק.


(פורסם במקור באתר רול)

לאתר המסעדה

כמו בבית

מסעדה שקוראת לעצמה כמו בבית, מזמינה ציפיות גבוהות. אם היא גם מגשימה אותן, היא כבר עשתה את שלה. הלכנו אנחנו לעשות את שלנו.

פעם יצאתי עם מישהי והיינו בקשר ממש רציני. אפילו דיברנו על לגור ביחד. היא רצתה שנעבור לתלפיות. כשאמרתי לה שאני לא בנוי לתלפיות, היא זרקה אותי. האם זה סיפור אמיתי או סתם שנינות דבילית, זה לא העניין פה. העניין פה שכל מי שיגיע לתלפיות, או לפחות לאזור התעשייה של תלפיות, יגלה שהחבר'ה פה בנויים לתלפיות. מה הסוד שלהם? עבודה קשה ואוכל טוב, כמו בבית.

כמו בבית הוא גם שמה של מסעדת המאכלים הביתיים השוכנת ברחוב האומן ומהווה מוקד משיכה לתלפיונים הסובבים אותה. בעלי המקום, ניצנית ואודי, הם זוג מקסים שמהרגע שאתה נכנס למסעדה אתה מרגיש כמו בבית: האוכל טעים ומגוון כמו בבית, היחס חם כמו בבית ואפילו מציעים לך לשטוף כלים, כמו בבית.

לוח מחיק עם התפריט המשתנה. כמו בבית.

התפריט המגוון משתנה מדי יום. נכון, יש כמה עיקריות קבועות שתמיד הולכות טוב: שניצל, רצועות חזה עוף, חזה עוף, מעורב ירושלמי ופרגיות. אבל בנוסף ניתן למצוא 4 עיקריות ו-4 תוספות שמתחלפות מדי יום. אנחנו זכינו לטעום קציצות עוף (טעימות מאד!), גולש (עשוי היטב!), דג מושט עם עשבי תיבול (מעודן!), ופוקצ'ה עם בשר טחון (מומלצת מאד הם מטבל החריף הנהדר המוכן במקום). בימים אחרים, ניתן למצוא גם קבב, מפרום, צלי בקר, מוסקה, סופריטו, וממולאים. המנה העיקרית היחידה שמגיעה באופן קבוע היא הקובה – כל שלישי וחמישי. כל היתר – הפתעה!

גם בתוספות ניתן לפגוש מגוון רחב מאד. אנחנו זכינו לטעום מהאורז (כמו בבית!), המג'דרה (מתובלת בטוב טעם!), תבשיל החומוס והפטריות (מפתיע לטובה!), השעועית הירוקה (מפנקת!), ותפוחי האדמה (כמו בבית, כבר אמרנו?). אם כל זה לא מספיק, תוכלו למצוא בתפריט גם קוסקוס (בכל יום שני), במיה וצ'יפס.

אם המגוון של המנות העיקריות והתוספות לא מספיק לכם, נספר שגם באגף הסלטים יש מגוון ענק שאותו נשאיר לכם לחקור בביקורכם הקרוב במסעדה. אנחנו רק ניתן לכם טיפ אחד: אל תפספסו את סלט העדשים. 

וככה המגוון הזה נראה במציאות

טוב, אבל איך טועמים ממגוון כל כך גדול של מטעמים בביקור אחד? ההמלצה שלנו – לכו על מנה עסקית, שכוללת מנה עיקרית, 2 תוספות, 3 סלטים ושתייה (45 שקלים לסועד). ואם תגיעו בזוג, גם תצליחו להכפיל את הטעמים שתזכו לפגוש. 

אם עוד לא השתכנעתם להגיע, זה המקום לספר, שכל האוכל מוכן במקום, חוץ מהחומוס והזיתים. שזה אומר, שבאמת כל האמת מוכן במקום... כמו בבית.

(פורסם במקור באתר רול)

לאתר המסעדה

סושי רחביה - הר חוצבים

סניף רביעי של סושי רחביה נפתח בירושלים. לכאורה, עוד סניף. בתכל'ס, סניף מיוחד בו תוכלו לקבל סושי ללא אורז, ללא מצוקת חנייה ועוד כשר למהדרין!

איך יודעים שהמסעדה שלך מצליחה מעבר למצופה? כשהשם של המסעדה המקורית לא מתאים לשם של רשת. קחו לדוגמא את סושי רחביה. מסעדת הסושי שנפתחה בלב שכונת רחביה אי שם בשנת 2007 הצליחה להסעיר את קיבתם של תושבי ירושלים ולהביא לפתיחתם של שני סניפים נוספים בעמק רפאים ובמרכז העיר. 8 שנים לאחר מכן, נפתח סניף רביעי, הפעם בלב פארק ההייטק של הר חוצבים.

נו טוב, אתם אומרים לעצמכם, אז נפתח עוד סניף של סושי רחביה ועוד באזור תעשייה. מה החידוש הגדול? אז זהו, שמדובר בסניף שהמיקום שנבחר עבורו הוא בשורה בפני עצמה: אם עד עכשיו חשבתם שהר חוצבים הוא רק פארק הייטק, אז מגיע הסניף החדש של סושי רחביה, מאתגר את התפיסה שלכם ופותח את המקום הראשון באזור שפתוח עד שעות הלילה המאוחרות (ליתר דיוק, עד חצות. בירושלים!). או במילים אחרות: סוף כל סוף מישהו מעז לפתוח מסעדה במיקום נגיש וללא מצוקת חנייה. בהתאם לשעות הפתיחה היומרניות, במקום יש גם תפריט אלכוהול משובח (למרות שאנחנו בכלל הלכנו על שייק פירות סולידי שהתגלה כמעדן מרענן של ממש).

זה אזור תעשייה זה?

ויש גם בונוס: מדובר במסעדת סושי כשרה למהדרין. נו טוב, אולי זה לא בונוס עבור כולם, עבור חלק ניכר מציבור הסועדים בירושלים, בהחלט מדובר בבונוס. ועבור מי שלא, נציין שהמגוון העשיר בתפריט כמעט ולא נפגע בשל כשרות המהדרין.

אחת השאלות שהסעירו את ישראל בעשור הקודם (הגיע הזמן למצוא פתרון למאה החדשה הזו. לא יכול להיות שיש לנו נייטיז, אייטיז ופיפטיז, אבל לאף אחד אין מושג איך קוראים לשני העשורים הראשונים בכל מאה!) היא האם יכול להיות סושי כשר? בשנים שעברו מאז, הסצנה הקולינרית הישראלית התבגרה, וסושי כשר ניתן למצוא כמעט בכל פינת רחוב, כאילו היה זה פלאפל או סביח.

סניף המהדרין של סושי רחביה, הוכיח שאפשר להסיר גם את סימני השאלה שאולי נותרו מעל סושי כשר למהדרין, ואולי להוסיף גם כמה סימני קריאה! סימן קריאה ראשון מגיע למרק הטום-יאם המשובח שהוגש לנו במסעדה. מדובר במרק שמתאים מאד לחורף הירושלמי: מהביל, חריף ומרובה טעמים. בקיצור: יאמי!

לאחריו, הוגשו לנו יקיטורי סלמון. ניתן למצוא לא מעט ירושלמים אשר יקראו למנה זו שיפודי יקיטורי סלומון, אבל ניתן לנחש שמדובר על אותם ירושלמים שקוראים לסלמון סלומון ולרחוב המלך ג'ורג' בשמו המלא: המלך קינג ג'ורג'. אלה וגם אלה, יסכימו שמדובר במנת פתיחה נהדרת.

מנת פתיחה מומלצת נוספת היא הדים סאם. בסניף הכשר למהדרין, תצטרכו להסתפק בארבעה סוגי דים סאם צמחוניים: ירקות מוקפצים, תרד עם בוטנים ושום, דלעת עם בטטה ומיקס פטריות. בשר מאודה כשר למהדרין? כנראה שאין חיה כזו, אבל בהחלט ניתן להתנחם בכיסונים הצמחוניים הנהדרים המוגשים במקום.

מכירים את האנשים האלו שטוענים שלא ניתן לשבוע מסושי? גם עבורם יש פתרון. הפנו אותם לעמודי המוקפצים בתפריט. מדובר במנות גדולות ומשביעות. אנחנו הלכנו על המנה האינדונזית – נתחי עוף מוקפצים עם אטריות אורז, פיטריות (שימאג'י ושמפיניון), בצל (לבן, וירוק) ועוד הפתעות – ולא התאכזבנו. 

אבל מה אני מדבר איתכם על נודלס כשאתם שואלים על סושי? אז כמו ביתר סניפי סושי רחביה, מגוון של רולים לא חסר פה. בקטגוריית הספיישלים לבדה ניתן למצוא 13 רולים שונים. אנחנו הלכנו על הריינבואו – בטטה טמפורה, מלפפון וגזר במעטפת סלמון, טונה, דג לבן ואבוקדו. למרות שאני מאנשי רוטב הספייסי מיונז, את הרול הזה אני ממליץ לקחת עם רוטב צ'ילי מתוק.

רול איט!

את הרול המיוחד באמת מצאנו לא בקטגוריית הספיישלים, אלא בקטגוריית הטמפורה. קבלו אותו: רול הטייגר איי (ובעברית: עין הנמר) – רול חם בטמפורה, עטוף באצה ללא אורז במילוי סלמון, סיבס, אבוקדו, בטטה טמפורה, טמאגו ואספרגוס. למקרה שפספסתם, חוזר שנית: ללא אורז!

האם ניתן לעשות סושי ללא אורז?  מסתבר שכן. ואפילו כשר. למהדרין.

(פורסם במקור באתר רול)

לאתר המסעדה

הצלחת

השמועה על מאכלי י-ם הגיעה עד לאתר המסעדות רול, עבורם אתחיל לכתוב מעתה ומעת לעת. הביקור הראשון מטעמם (קלטתם? חחח...) היה למסעדת הצלחת, בה למרות המנות הגדולות, בסוף תישארו רק עם הצלחת. קריאה מהנה!

- "אני צריכה שתלך לבדוק מסעדה ממש נחמדה ברחוב כנפי נשרים בירושלים" 

- "מה מסעדה בכנפי נשרים? את שולחת אותי למסעדת פועלים?!" 

- "אל תדאג, זו לא סתם מסעדת פועלים. כשתגיע תבין." 

העורכת צדקה. איך שהגענו למסעדה ראינו שמדובר במשהו אחר. מסעדה חדשה דנשדשה ומטופחת. למרות שהגענו בשעת צהריים מאוחרת, קצת אחרי שעות העומס, היא הייתה נקייה ומצוחצחת. לפני שהזמנו את האוכל, רחרחנו קצת וניסינו להבין מה הסיפור של המקום. אלמוג, הבעלים החדשים של המקום, פתר לנו את התעלומה וסיפר לנו על השיפוץ המושקע שנערך במקום לפני מספר חודשים. 

עד כמה מושקע? בוא נגיד שאם אלוהים היה באמת נמצא בפרטים הקטנים, הוא היה צריך להיות על המפית, ולא הלוגו של המסעדה, בליווי המוטו שלה: חדר אוכל. כנראה שמישהו פה הבין את הסוד. אם אתה רוצה להביא למסעדה שלך את עובדי האזור באופן יום יומי, אתה צריך לתת להם את המגוון שהם רוצים ובסטייל שהם אוהבים. בתור פתיחה הזמנו מגוון סלטים עם פיתות וסלוף שנאפה במקום. כל הסלטים, כמו כל האוכל בתפריט, הם תוצרת המקום. בין מגוון הסלטים תוכלו למצוא כאלה שכולם אוהבים (טחינה, חומוס, חמוצים וסחוג) לצד כמה פחות סטנדרטיים: סלק, פלפלים קלויים, רצועות גזר וטבעות חציל. 

יהודה, שותפי לארוחה, עף על הטחינה. אני הופתעתי מאד לטובה מסלט הגזר שאיים להראות חריף, אבל נמצא מתוק וטעים במיוחד. גם מהחצילים והפלפלים נשארה רק הצלחת (יכול להיות שזו הסיבה לשם המסעדה?). 

ואז הגיעו העיקריות, ואנחנו התחרטנו על כל הפיתות שבלסנו יחד עם הסלטים. המנות העיקריות שהגיעו, צלחת של סופריטו בקר על מצע מג'דרה וצלחת גדושה של קוסקוס וירקות עם מפרום. אי אפשר שלא לשבוע מהמנות הללו. כאילו כל זה לא מספיק, אלמוג פינק אותנו גם בתבשיל גולש מבשר שהיה עשוי היטב. 

בכלל, השמועות מספרות שאלמוג אוהב לפנק ופותח את המסעדה במיוחד לקבוצות של 30-50 איש שמעוניינות להגיע בשעות הערב לאירוע משפחתי או בדרך לסיור סליחות בכותל. 

בטח שמתם לב שהמגוון הקולינרי של המנות משתרע על עדות שונות ומשונות. ואכן, בתפריט תוכלו למצוא גם מרק קובה, שניצלים, פירה וחריימה. זה המקום לספר שהתפריט של 'הצלחת' משתנה בהתאם לימים. את המפרום תוכלו למצוא בימי שלישי, טשולנט בימי חמישי ועוד שלל מטעמים מתחלפים מדי יום. אז נכון מה שאומרים על הצלחת. זו לא מסעדת פועלים. זו מסעדה שווה עם מחירים שווים לכל נפש, שגם נראית מצוין. אז מי אמר שאי אפשר להסתכל בצלחת?

(פורסם במקור באתר רול)

לאתר המסעדה

טורו

הבלוג הוזמן להתארח לסעודת טעימות במסעדת טורו המתחדשת, וזו סיבה נהדרת לספר לכם על אחת המסעדות עם הלוקיישנים הכי שווים בעיר! אה כן, וגם האוכל נהדר.

הקדמה קצרה: מסעדת טורו היא מסעדת שף (בני אשכנזי שמו) ים תיכונית הממוקמת בלב ליבה של משכנות שאננים מול נופיה המרהיבים של חומות העיר העתיקה. טורו, שנפתחה מחדש בחודש מאי האחרון, מציעה תפריט בשרי כשר, הכולל גם מגוון דגים.

מתוקף תפקידנו החשוב, זכינו לטעום מ-12 מנות שונות מתוך המגוון הרחב המוצע במסעדה (התפריט כולל לא פחות מ-33 פריטים!) שהיו באמת טעימות אחת אחת. זה עוול לא קטן להזכיר רק חלק מהן, אבל מישהו פה צריך לקבל החלטות קשות ולספק לכם הקוראים הצצה לכמה מהמנות היותר מיוחדת של טורו.

מבין המנות הראשונות, מומלץ מאד לנסות את קציצות הפראסה ותפוחי אדמה שפשוט נימוחות בפה ופותחות את התיאבון. לחובבי הכבד, מומלץ לנסות את הכבד הקצוץ שמוגש ברוב עם והדרת מלך. למי שאוהבים לפתוח את הארוחה עם סלט, אזי סלט האנדיב מהווה בהחלט תשובה הולמת: לבבות חסה, סלק, פילה תפוז, בצל סגול, בזיליקום, רוקט, אגוזים, שקדים סלרי, צנונית וויניגרט דבש לימון.

כבד. מרחיב את הלב ואת הבטן.

מבין המנות העיקריות, שלשמן התכנסנו, בולטות מעל כולן שלוש מנות שוות במיוחד ומיוחדות בשונותן: השפונדרה, הסינייה והניוקי פילה בקר (הסדר לא משנה). מנת השפונדרה (נתח מספר 9, למקרה שתהיתם) מגיעה לאחר בישול ארוך (7 שעות, לא טעיתם) ובליווי שעועית לבנה, פטריות, דלעת, בצל ושעועית ירוקה. הסינייה, לעומת זאת, היא בשר טלה טחון מלווה בטחינה, תפו"א, לימון כבוש, בצל, עגבניות צלויות וכוסברה. הניוקי מגיע עם פילה בקר, וכל מסיבת הטעמים הזו עשויה בציר פורצ'יני, אליהם מתלווים ערמונים מעודנים. 

שפונדרה. שווה כל דקה משבע שעות הבישול.

לקינוח, אמליץ בקלות על הטרטפו שוקולטה, המווה בעצמו חגיגה של טעמים: שטורייזל שוקולד, מקרון קפה, פטיסייר, פירות יער וגלידת רום – הכל באחד!

טרטפו. All in One

כשתגיעו למסעדה, תיווכחו בעוד שלל מטעמים אותם מציע התפריט. מתסכל משהו. לפתרון הבעיה, או לפחות לצמצומה, ניתן להציע שתי אפשרויות:

·         נצלו כל סיבה למסיבה, והגיעו למסעדה עם מספר חברים או בני משפחה, כך שתוכלו לטעום גם מהמנות שלהם. אם לא תגמרו להם את כל האוכל, אז בסוף החבר'ה גם יודו לכם.

·         הגיעו למסעדה בין 12:00 ל-16:00 ובקשו לנסות את המנות העסקיות שמחירן נע בין 79 ל-99 שקלים, וכוללות מנה ראשונה, עיקרית ולחם שאור עם מטבלי הבית.

ואם כבר הגעתם עד הלום, אל תשכחו לבקר גם בשירותים המעוצבים של המקום.

לאתר ודף הפייסבוק של טורו (צילום: דניאל לילה)