יום ראשון, 27 ביוני 2021

לה שרולה

פנינה קולינרית חדשה התגלתה בירושלים: מעדניית לה-שרולה, שמשמשת גם כמסעדת רחוב ומסעדת גורמה בו זמנית. איך היא עושה את זה? הזמנו את דורון איש שלום, איש רב פעלים, יזם הייטק וממובילי מאבק הלומי הקרב, לבדוק את העניין.

את תחילת הסיפור אתם כבר בטח מכירים, הודעת וואטסאפ מעדי ארבל שאף פעם לא משאירה אותך אדיש - 'סלאם יקירי, אפשר להציע לך הצעה שתוכל לסרב לה?'... מדהים שהוא עוד לא התייאש ממני אחרי כל הניסיונות הקודמים שלנו שלא צלחו - ולכן אפתח בתודה גדולה על שלא התייאשת, אני ממש שמח מההצעה שלא סירבתי לה.

עתידות: עוד מעט תבינו מה אתם רואים פה...

לפעמים, כשמשהו נדחה שוב ושוב, יש מחשבה שהוא כבר לא ייקרה ושהטיימינג עבר, אך לפעמים זה רק מפני שמשהו במציאות חיכה לזמן ולסיטואציה התואמים יותר ובכן זה המקרה שלנו הפעם – וכך מצאנו את עצמינו במקום מיוחד שנקרא 'לה שרולה' (ובצרפתית: Le Charolais) אשר בפינת רחובות יהודה ודרך בית לחם. ידעתי שעבדו שם במהלך החודשים האחרונים על מקום חדש אבל לא היה לי מושג לאיזה מקום אני מגיע. 6 דקות הליכה מהבית היישר לחו"ל. כבר מול הכניסה, אם נתעלם רגע מהתפאורה הירושלמית מסביב, שלט הכניסה והעיצוב מזכירים מעדניה פריזאית שכונתית. מה שאצלנו הישראלים ייקרא בוטיק, גורמה ועוד מילים גבוהות שכאלה, שם בצרפת הוא הבסיס, כמו המכולת של שבתאי.

ברוכים הבאים לה שרולה

נכנסנו פנימה והשארנו מאחור את החום וצפירות הנהגים (אל דאגה, עוד רגע נצא שוב למנגל הפרטי שלנו) ולגמרי הרגשנו רגע של חופש... מעדניה-מסעדה צרפתית של בשר טוב, יין ועוד הפתעות שאין כמו הצרפתים בשבילם. ליאון, בעל המקום, ישראלי-צרפתי ואיש אוכל ירושלמי ותיק החל בתדריך קצר מה הולך לקרות בעוד כמה רגעים – שולחן, מנגל חשמלי ייעודי, פלטת שיש עם מבחר בשרים טריים, נקניקים עם שמות, מטבלים וכמובן בגה (זאת אומרת בגט, עם ט' נחה). 

זום אין בגרסת הפוסט קורונה

התיישבנו מול כל הטוב הזה מלווים בהסבר מפורט על כל סוג בשר, איך נכון להכין אותו, מה הייחוד שלו, מהיכן הוא מגיע. זה נהיה כבר ממש יחס אישי ולא רציתי להיקשר מדי אז עברנו להסבר על החמוצים הקטנטנים שמגיעים ממקום ספציפי מאוד ומטבל העריסה הצרפתי עם נגיעות שומר. אני התיישבתי בצמוד למנגל, מה שהתברר כגורם משפיע על המשך הערב. "מזל שאתה על יד המנגל ולא אני" אמר לי עדי, "אם זה היה תלוי בי, הכל היה רץ כאן מהר מאוד". אני אוכל לאט, נהנה מכל ביס, נותן לכל טעם לעבור לפני שאני עובר לדבר הבא וכך גם לא מתמלא מהר מדי. הנחנו בכל פעם סוג אחד על המנגל בדיוק העשייה המיוחד לו ומשם היישר לפלטה השולחנית. 

העורך ברגע נדיר ליד המנגל החשמלי, מגלה שגם המלחיה - חשמלית!

עובר אורח, עולה מצרפת, עובר במקרה באזור, רואה את השלט ומתרגש, מציץ פנימה ועיניו נפתחות... "אוללה... סה ממש כמו בניס, מזכיר לי הבית, אפילו הצפירה של הקטנוע הוורוד שעבר הרגע כמו בניס". זה מה שקורה כשמקום שהוא בית פוגש טעם שהוא בית שהוא זיכרון... כל החושים נפתחים ואיתם גם הלב. וזה המקום הזה בדיוק ' Le Charolais' .

צילום תקריב לי את זה לפה זה ממש טעים

אחרי כל זה אתם בטח שואלים מה אכלנו?  אז הנה, התחלנו עם האנטריקוט שהיה מצוין, אנטריקוט מזן שארולה מצרפת, מיושן 21 יום, שומני ועסיסי ביותר. הנחנו אותו על המנגל ועל פי הוראותיו של ליאון כעבור חצי דקה פיזרנו את המלח והפלפל הגרוס כדי שידבק טוב ויישאר קריספי. כך בדיוק היה. הבאה בתור הייתה הסינטה נבראסקה. משוישת יפה עם טעם נהדר, עדינה, אדומה וזקוקה לצלייה קצרה ביותר. בין לבין עשינו הפרדה עם הבגט והנקניקים - נקניק רוזה צרפתי, הנקניק הכי פופולרי אצל יהודי צרפת, ליאון אומר שזה הבמבה שלהם. לצדו סלמי צ'וריסו קצת חריף ואדמדם ואחרונה חביבה הפסטרמה קופה איטלקי, שיפונד מעגל חלב, שלטענת ליאון היא הטופ ושצריך ותק צרפתיות של 40 שנה כדי להבין את הטעם שלה (מודה, אנחנו דווקא בחרנו באחרת אבל גם אין לנו וותק כצרפתים ברזומה אז זה בסדר). הדבר הבא היה רצועות ספר ריבס טלה ישראלי שומני ביותר לנשנוש צד, ובסוף הגראנד פינל'ה - פילה בקר שארולה מיושן 21 יום ונמס כמו חמאה. סה מאניפיק!! 

מבט על כל התענוג הגדול הזה

לסיכום, ממליץ מאוד להגיע ולהזמין פלטה מגוונת עם מנגל שולחני, קונספט מצוין שמאפשר לכם לאכול בקצב שלכם, חם וטרי בדיוק במידה וגם להיות מעורבים בהכנה. פלטה כזו עם בקבוק יין לצידה, תסדר לכם ערב צ'יל וכיפי ביותר. למקרים אחרים שבא לכם להתפנק בבית, יש במקום מעדניה עם כל טוב צרפת וגם אוכל מוכן לאירועים, שבתות וחגים. מומלץ להזמין מראש כדי לוודא שיישאר לכם. 

סליחה-שהבטריה-בטלפון-של-דורון-נגמרה-אז-הצטלמנו-עם-מצלמת-הפח-של-עדי

המקום נפתח לפני כשלושה חודשים ועדיין בתהליכי למידה ופיתוח כך שאני מבטיח לכם שליאון המקסים ישמח לשמוע את הפידבק שלכם, את הרעיונות שלכם וכל מחשבה שיכולה להוסיף לחוויה הטובה הזו. בונאפטיט... 


לדף הפייסבוק של מעדניית לה שרולה


יום ראשון, 6 ביוני 2021

נחמן

מיכל יזרלביץ היא המייסדת של דאבל, אתר היכרויות חדשני ששומר על הפרטיות של המשתתפים בו ומפקס אותם להצעות רלוונטיות בלבד. רגע לפני שהאתר חוגג חצי שנה של פעילות, הזמנו את מיכל למסעדת נחמן הנהדרת, לתת לנו כמה הצעות על קולינריה, דייטים והקשר ביניהם... 

ביום ראשון הלכנו לבדוק את נחמן, מסעדה חלבית בכיכר המוזיקה. הלכנו במסגרת הבלוג מאכלי י-ם, או כמו שעדי מכנה זאת: ציונות קולינרית. איזה פרויקט גאוני. כמה מתאים לעדי היצירתי (הערת העורך: תפסיקי עם זה עכשיו) לחבר הרבה דברים ולרקוח משהו חדש מיוחד שכולל אוכל, ציונות, מקומות חדשים, פרגון לעסקים, במה לפרויקטים חברתיים, ולשבת עם אנשים :)

תכירו את מיכל. כדאי לכם!

כעת נספר על נחמן: המסעדה מבוססת על המטבח האיטלקי, שכידוע, הוא מעולה. כמו יתר המסעדות במתחם, גם נחמן כשרה (ואפילו למהדרין!). יש לכך סיבה, זה לא במקרה (נראה אם מישהו יודע...). המסעדה מעוצבת בטוב טעם וניכרת בה ההשקעה הרבה.

התחלנו, כמה מפתיע, במנות פתיחה. למנה הראשונה הראשונה הלכתי על בטוח: כרובית מטוגנת, כי זה תמיד טעים. כאן הכרובית מוגשת עם טחינה וסילאן (מזכיר חציל אה? אבל ממש לא). מנה ראשונה שנייה שלקחנו הייתה הארנצ'יני - כדורי ריזוטו מטוגנים במילוי מוצרלה נמסה בדיוק כמו שצריך על מצע רוטב עגבניות. מנה ראשונה שלישית והכוכבת של אגף הראשונות בתפריט, היא האגז בנדיקט: בריוש קלוי היטב ועליו ביצים עלומות, סלמון מעושן (בכמה רמות מעל הרגיל), רוטב שמנת ותרד. ממש נחמן סטייל! זו מנה שנהנים ממנה כמו בורגר טעים, וגם הגובה שלה כזה (בגובה של המנה רמזתי על אזהרה מאוד ספציפית למי שעלולים להיות מובכים מהתעסקות עם מנה שכזו במצבים מסוימים...).

מבט על שלל מנות ראשונות

לסיכום החלק הזה, אני מתקשה לענות על השאלה באיזה מנת פתיחה כדאי לבחור? בניגוד לדייטים, אולי הפעם כדאי לבחור פשוט בכולן, שנראות טעימות ומיוחדות...

למנות העיקריות בחרנו בקנלוני תרד, שלווה ברוטב שמנת, פטה פרמזן, תרד, ערמונים ועגבניות מיובשות. עוד מנה טובה, אבל כזו שעלולה להיות מורכבת לאכילה. רק אומרת... לצדו הזמנו סלט לורנט, שהסתבר לא באמת כסלט אלא כצלחת יפה שחציה פרוסות עגבנייה ועליהן פרוסות מוצרלה (קצת כמו סלט קפרזה, רק שבמקום עגבניות שרי יש עגבניות רגילות) וחציה מגוון עשיר של ירקות על הגריל בסגנון מיוחד. היה טעים, אבל אני מודה שמנות פתיחה גנבו את ההצגה.

וביניהם: שתי מנות עיקריות

איך אפשר בלי קינוח? לטובת הקינוח בחרנו להיכנס פנימה כדי להרגיש את המסעדה גם מבפנים. את הקינוח בחרנו באמצעות משחק דייטים שעדי פיתח: כל אחד בתורו פוסל קינוח אחד מתפריט הקינוחים. הקינוח (או שניים, תלוי בגודל הפיתוי ורמת הרעב) שנשאר אחרון - נבחר. לאחר התלבטות קלה עם המלצרית הנחמדה שליוותה אותנו לאורך כל הערב, הלכנו על מינה טומיי, קינוח שמלא בכל טוב: שברי ביגלה מלוח עם שוקולד וקצפת, תחתית שוקולד לבן, עוגיות אוריאו, קרם נוגט בציפוי שוקולד ואגוזי לוז. גם מתוק גם מלוח. מוש. לצד זה לקחנו שתייה חמה. עדי על הסיידר ואני על התה. 

3 ראשונות ו-2 עיקריות הן לא סיבה לוותר על קינוח

הגיע שלב הסיכום... איך לסיים? מאיפה להתחיל? המקום יפהפה, השולחנות ערוכים ומזמינים, התזמורת המנגנת מלווה את השיחה, מזג האוויר המושלם של ירושלים בערבי האביב, המיקום המושלם שמסתתר במרכז העיר כפנינת חמד בתוך ההמולה, האוכל הטעים, השירות הלבבי ואפילו הכשרות - מהודרת!

עד כמה התרשמתי לטובה? מאד. וממליצה בחום לפעם הבאה שאתם באזור, ואפילו להגיע במיוחד!


לאתר של המסעדה