יום שלישי, 5 במאי 2015

פיצ'ונקה

הבלוג מאכלי י-ם, החליט להחזיר את האימפריאליזם לאופנה ולהרחיב את גבולותיה של ירושלים באופן חד צדדי. לשם הביקור במסעדת פיצ'ונקה שבנס הרים, נבחר פרופ' דן קגנוביץ', ביולוג חובב ומומחה לענייני אימפריות. אחרי הכל, בשתיים מהן (ברית המועצות וארצות הברית) הוא בילה רוב חייו, לפני שהגיע להפוך את ישראל לאימפריה.

ביקרתי במסעדת פיצ'ונקה בעבר, אך לא ממש חוויתי אותה כמסעדה מאחר והייתי שם בחתונה. חוץ מההזמנה של עדי, הייתה לי רצון להגיע אליה שוב: אחד הדברים הנהדרים לגביי המסעדה זה נוף הרי ירושלים. סיבה טובה ללכת לשם לארוחת צהריים או ארוחת ערב מוקדמת לפני השקיעה, אם כי יש להודות שהנוף מחוץ למסעדה בלילה גם מאוד מרשים (אם כי הדרך לנס הרים בשעות החשיכה קצת פחות נעימה).

כשאנחנו הגענו, המסעדה אירחה אירוע משמח כלשהו, אז ישבנו בפנים המסעדה. יש משהו מאוד נחמד בישיבה במתחם סגור ובאווירה האינטימית, עם זאת, מומלץ לא לוותר על החוויה ולהשתדל לבקר במסעדה בזמן שניתן לשבת במרפסת החיצונית הגדולה עם הנוף המיוחד.

הנוף המיוחד
מקור המילה פיצ'ונקה הוא 'כבד' (האיבר, לא התואר) ברוסית. את המנות בחרנו בהתאם כדי לבדוק אם המסעדה מצדיקה את שמה. זהירות ספוילר! מצדיקה.

לפי דעתי ניתן להצביע על מסעדה טובה ע"י שלושה דברים: מנות ראשונות, יין הבית והאופן בו מכינים את העוף. סימן ראשון לאיכות המקום היא שהיין לא היה יין רגיל של מסעדה ממוצעת, אלא יין די טוב (טפרברג). 

למנות הראשונות הזמנו אחת שהייתה יחסית סטנדרטית (חצילים ופוקצ'ה) שנעשתה בצורה טובה והוגשה באופן מפתה למדי. המנה הראשונה השנייה הייתה כבד קצוץ, שהיה ממש מעולה!

תודו שנראה מפתה
למנה העיקרית הזמנו "קורדון כחול" מנה על בסיס עוף, שהייתה ממש טעימה במחיר טוב. המנה העיקרית השניה הייתה, כמה מפתיע... כבד על מצע פירה, שגם הוא נעשה בצורה טובה.

בסך הכל- המקום והאווירה הייחודית שווים את הנסיעה, השירות מעולה, האוכל שווה את המחיר ומוגש בצורה טובה, ובאופן כללי החוויה ממש טובה. ממליץ מאוד לארוחת צהריים או לארוחת ערב מוקדמת!