Burrito חי

שני ישראלוביץ' עובדת במחלקת השיווק של בית הספר לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית. שני גם חוגגת יומולדת. אז לקחנו אותה להכי חו"ל שאפשר בירושלים. נו טוב, אולי לא הכי חו"ל, אבל הכי מקסיקו. מוזמנים לקרוא מה יש לשני לספר לכם על המסעדה המקסיקנית החדשה במחנה יהודה.

"דמיין שאנחנו יושבים עכשיו במזנון באיזה כפר נופש בקנקון, מסתכלים על החול הלבן והצח והים הכחול שנפרס לפנינו" תיארתי בהתמוגגות. אבל למול עינינו ניצבו הבניינים של שוק מחניודה ואנשים עוברים ושבים אל הברים והמסעדות שהחליפו את ההמולה של הבסטות, כמעין חילופי משמרות בין השוק של היום לשוק הלילה.

התיישבנו לאכול ב"בוריטו חי", ברח' אשכול 4, מסעדה מקסיקנית בסגנון "אוכל רחוב". ברקע נשמעה מוזיקת מיינסטרים, והמקום היה גדוש באנשים, שעל פי המבטא והשפה הגיעו מרחבי העולם. מלצרית נחמדה ניגשה אלינו ושאלה באנגלית מה נרצה להזמין. לגמרי תחושה של חו"ל! 

ביקשנו את התפריט והזמנו סלט טאקו קריספי סטייק, נאצ'וס בשר, ותירס טוסטדה סטייק. מכיוון שאי אפשר בלי קצת אלכוהול, בחרתי בדאקירי קפוא בטעם תותים עם טאקילה (מסעדה מקסיקנית, אחרי הכל).

התפריט מושקע. האוכל זול.

המנות הוגשו בצורה יצירתית: סלט הטאקו הקריספי סטייק הגיע בדמות קערת טאקו מטוגנת בצורת פרח, ובתוכה הונחו הסלט, הבשר, האורז המיוחד הספרדי כששלל נקודות צבעוניות של תוספות ממלאות את הקערה הפריכה והנפלאה הזו: גוואקמולי, תירס, שעועית שחורה (התוספת המקסיקנית האולטימטיבית) ופיקו דה גאיו (סלסת עגבניות מעט חריפה).

הנאצ'וס בשר הגיע גם הוא בקערה יחד עם כל הרטבים והתוספות (בשר טחון, שעועית שחורה, גוואקמולי, פיקו דה גאיו, סלסה, תירס בגריל ושמנת צמחית. וכמובן נאצ'וס). מי שמוצא דמיון למנה של סלט הטאקו, לא יטעה... מנת התירס טוסטדה סטייק לא אכזבה גם היא. מדובר על שתי טורטיות קלויות (ללא גלוטן!) וטעימות, עליהן היו מונחות התוספות: בשר, גוואקמולי, שעועית שחורה, סלסה, שמנת צמחית, אורז ספרדי, תירס קלוי וחסה. המנות היו טעימות, והמשחק במרקמים של הטורטייה הפריכה עם הרטבים, הבשר והתירס היה מעניין ומרגש. כל ביס שעלה על המזלג, הביא איתו טעמים מפתיעים וחדשים, כמו יצירת אומנות מקסיקנית אמיתית.

למען הסר ספק: זה לא שהטאקו קטן כמו שהדאקירי ענק...

הדאקירי היה מרענן, היחס בין כמות הברד-תותים לטאקילה היה מדויק. הוא הוגש בכוס גדולה (חד פעמית) עם קש ומטרייה חמודה ואדומה. גם כלי האוכל האחרים הוגשו בכלים חד פעמיים (צלחות, מזלגות וכוסות המים). 

לקינוח, הזמנו צ'ורוס, סופגניות מקסיקניות דקות מצופות קינמון וסוכר עם סירופ שוקולד. מנה במיוחד לחובבים הגדולים של קינמון וסוכר, והרבה מהם. הקינוח השני שהזמנו היה צ'ימינצ'נגה בננה, טורטייה קריספית ממולאת בבננה ורוטב שוקולד, שהגיעה עם נר נעוץ במרכזה לכבוד יום הולדתי שחל באותו שבוע. הטורטייה הייתה נפלאה (כי בעיניי, שילוב של שוקולד ובננה עם משהו מטוגן- זה המתכון לניצחון).

צ'ימיצ'נגה!

אז אם מתחשק לכם לצאת לאכול במקום טרנדי, לא יקר, בסביבה ירושלמית אותנטית עם אווירה של חו"ל ובניחוח מקסיקני, בוריטו חי זה המקום בשבילכם. Adiós!  

לדף הפייסבוק של המקום

סרבסה

שני חברים מפסגת זאב מנסים להגשים את פסגת שאיפותיהם ולהקים את הפאב הכי איכותי בירושלים. בינתיים הולך להם לא רע.

לפני שנה החליטו גל ומתן, חברי ילדות מפסגת זאב להגשים חלום ישן: להקים בר איכותי במרכז ירושלים. שנה אחרי שהקימו את הסרבסה ברחוב שמאי, גל ומתן יכולים לסמן וי על החלום. ולא, זה עדיין לא מספיק להם.

בדרך כלל כשאני מגיע לפאב, אני מעדיף לשבת ליד שולחן. דווקא בסרבסה, אני ממליץ לכם להתיישב ליד הבר, ולנסות ליהנות מהידע הרב שמתן, שבנוסף להיותו אחד הבעלים הוא גם הברמן, ישמח לספק לכם. הבר הייחודי של הסרבסה הוא אמנם לא גדול, אך בזכות העיצוב המחושב של המקום, ניתן לשבת על הבר גם בתוך המסעדה וגם מחוצה לה. אחרי שהתיישבתם ליד הבר, תבקשו ממתן שיכין להם את אחד הקוקטיילים שהוא מכין בהרכבה אישית בהתאם לטעמו של הלקוח.

בשנת הפעילות של הסרבסה, תרגום של המילה בירה בספרדית למקרה ותהיתם, הצליח הפאב להציב סטנדרט גבוה של מקום איכותי לצאת לשתות בו. זה קרה בזכות החלטת הבעלים להשקיע בשיפוץ המקום ועיצובו כך שישרה אווירה נעימה ואינטימית על אורחי הפאב כאילו היה זה פאב שכונתי, אך מבלי להתפשר על המקצוענות שבאה לידי ביטוי בכל היבט של חוויית הלקוח: החל מאיכות האלכוהול, דרך השירות המתוקתק ועד אופן הגשת המשקאות.

ראשית, כל בירה מוגשת בכוס המותאמת לה. בביקור בסרבסה למדתי שלכל בירה שמחשיבה את עצמה יש כוס ייעודית שמטרתה לגרום לכך שהבירה תגיע לבלוטות הטעם הנכונות על הלשון בהתאם לטעמים השונים של הבירה. אז נכון שכוסות בירה מותאמות ניתן למצוא היום כמעט בכל בר שמכבד את עצמו, אבל מסתבר שהסרבסה היא כנראה המקום היחיד בירושלים שמגיש בירות מהחבית לא רק בכוסות של שליש וחצי ליטר, אלא גם בכוסות של ליטר שלם. מגוון הבירות שמציע המקום הוא גדול. ליתר דיוק, 19 סוגי בירות שונים, כדי לא לקפח אף אחד.

אם החלטתם לוותר על בירה ולהזמין מיקס (וודקה רדבול, ג'יין וטוניק, או כל מיקס אחר), תקבלו אותו בשתי כוסות נפרדות. מקצוענות כבר אמרנו? מגוון המשקאות לא נעצר בבירות וכולל גם 15 סוגים של וויסקי, 8 טקילות, 7 זני ארק, 5 מיני רום, וכ-20 ליקרים.

לקראת הכניסה לשנת הפעילות השנייה של הסרבסה, צפויים גם כמה שדרוגים קולינריים משמעותיים במקום: תפריט האוכל מתרחב באופן משמעותי והמטבח יהיה כשר עם תעודה (עד לאחרונה היה כשר, אך ללא תעודה).

פאב הסרבסה נפתח כל ערב (מלבד שישי) בשעה 18:00, ומתחיל עם אווירה שקטה יחסית בשעות המוקדמות של הערב, הכוללות האפי האוור עד שעה 21:00. בשלב זה המקום מתחיל להתחמם עם מוזיקה יותר מסיבתית, כשבמסכי הלד שברקע מוקרנים אירועי ספורט מרכזיים. בקרוב יתחיל המקום לארח גם הופעות של מוזיקאים צעירים.

החידה הגדולה של המקום היא שעת הסגירה: על הנייר המקום נסגר בארבע לפנות בוקר. בפועל, המקום פתוח עד לקוח אחרון, כשבאופן תדיר למדי המשמעות של העניין היא שהמקום פתוח עד לאור ראשון. מוזמנים לבדוק אותם. החברים בסרבסה ישמחו להיענות לאתגר.


לאתר של סרבסה
לדף הפייסבוק של המקום