יום ראשון, 20 באוגוסט 2017

קפה עלמה

את הילה רחל חן אתם אולי מכירים מההצגה 'עליזה בארץ התלאות' שרצה בימים אלו בבית האומנים הירושלמי 'המפעל'. לאן ראוי לקחת שחקנית שמגלמת עלמה מרדנית אם לא לקפה עלמה בגן העצמאות שנמצא ממש מול 'המפעל' וסיפור הקמתו מעלה את הסעיף ומעורר אמפתיה בו זמנית?


הילה ורחל. אל תספרו להן מי זו מי.
בכל יום שני מדמם הרביעייה נפגשת בעיר הקדושה. דיונים אינסופיים וקרבות ווטסאפ בדבר מקום המפגש מתנהלים כבר מחמישי. זהו!!! אני עושה לזה סוף! הפעם אני פשוט מחליטה על מקום ושעה ומעדכנת.
אני: אז בנות. שמונה וחצי. עלמה. גן העצמאות. ביי.
טליה: כשר?
אני: המממ...לא. אבל כן.
טליה: מז'תומרת?
אני: כשר אבל אין תעודה.
טליה: למה?
אני: זה סניף של רשת לנדוור לכל דבר רק שעקב פתיחתו בשבת על שטח מריבה שהחרדים תופסים כשלהם (הערת העורך: להבדיל ממתחם התחנה בו יש סניף לנדוור שגם פתוח בשבת וגם לא כשר), איימו החרדים להסיר כשרות מכל סניפי הרשת אז הזכיין נאלץ להחליף את השם ל"עלמה". קיצור, סוג של כשר אך פתוח בשבת.
טליה: טוב אז תחשבי על מקום אחר...
אני: יש לך בהחלט מזל שאני אוהבת אותך...

יומיים אחר כך, מר ארבל הציע שאסקר את המקום לבלוג האוכל שלו. מה לי ולאוכל? בימים טובים במזווה שלי יש קורנפלקס. יחד עם זאת החתרנות שבלשבת במקום כל כך קונבנציונאלי קסמה לי והחלטתי לתת לגאון הקולינרי שבי לצאת לאור.
כך זה התחיל
אז הנה הגיעה מחבת הנירוסטה עם תבשיל צרפתי בשורשים ויין- רצועות סויה, ירקות שורש ופטריות טריות מוקפצות בשום, בצל מקורמל, יין אדום ורוזמרין. מוגש עם האורז של לנדוור וסלט ירקות. הביקורת המלומדת שלי: היה טעים. אפילו הוספתי מלח, שזה סימן טוב, סימן שהאוכל גרם לי להתייחס אליו.

אחר כך הגיע גם רביולי בטטה וערמונים- רוטב שמנת וערמונים, בזיליקום, כמהין, פרמז'ן ובטטות אפויות בתנור לבנים לוהט. הביקורת שלי: היה טעים ממש! אפילו לא הוספתי מלח, שזה סימן טוב, סימן שהאוכל היה בטעם מדויק.

שקשוקה לטבעונים. למקרה והילה תקצין עם הצמחונות שלה.
לקינוח נתנו את השם: "מגדל שחיתות", מה שישר גרם לי לדמיין אותי ואת עדי אוכלים את ההולילנד בעזרת כפיות שופלים. אבל בפועל מה שהגיע היה וופל בריסל בלגי עם רוטב טופי, שוקולד חלב, ממרח שוקולד חלב ולבן, גלידת שוקולד, קצפת, שברי מקופלת, קסטת גלידת וניל צרפתי, רוטב שוקולד ושטרוייזל. אני צריכה להגיד שהיה טעים ושלא הוספתי מלח???

לגבי המקום עצמו, מרווח, נעים, עם פינות אינטימיות ומרפסת שפונה לגן. המלצרים חמודים ואדיבים. מעניין אם הם זורמים עם כאלו שעובדים שם עם לפטופ כי זה נראה מקום מאוד נוח בשביל זה.

כך זה נראה היום
לסיכום, עדי קנה לי פעם ליומולדת ספר בישול וכתב בהקדשה- "גאה להיות הראשון שלך". כלומר. ספר הבישול הראשון. הבחור מעלה אבק על המדף כמובן. לא עדי, הספר. ועכשיו הוא (עדי, לא הספר) הפך אותי לכותבת בלוג אוכל בפעם הראשונה גאה. מה שכן, עדי אומר שברמה הטכנית, פוסט טוב על אוכל צריך להכיל שלוש מאות חמישים מילים, אז בקיצור, לכו, תהנוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו.


לדף הפייסבוק של המקום

יום רביעי, 2 באוגוסט 2017

ציפורה אקספרס

יהודה עמרני הוא מייסד התנועה למשילות ודמוקרטיה, או בקיצור, התנועה. שזה מזכיר לכם ודאי את ציפי לבני, או בקיצור, ציפורה. שזה מזכיר לנו את מסעדת ציפורה, שצופה על על בית המשפט העליון וקריית הממשלה. מקום נהדר לעשות בו קצת משילות ודמוקרטיה.

כאן אוכלים ח"כים לארוחת בוקר!

זו המסעדה הקרובה ביותר לבית המשפט העליון, מבעד לקירות הזכוכית השקופים מתנשא הכותל המזרחי של היכל הצדק האקטיביסטי ביותר במזרח התיכון, בו חברי כנסת ופועלם נטרפים מעת לעת על ידי השופטים. כאן ניתן למצוא מזכיר ממשלה וחברי כנסת שיושבים לסעוד את ליבם. ציפורה, מסעדה בשרית שמציעה מיקום זמין ונוח לכנסת, לתחנה המרכזית ולקריית הממשלה. המיקום בסינמה סיטי, יכול לשלב את הביקור במסעדה עם בילוי או פגישות עבודה בסביבת קריית הממשל הישראלי.

מעולם לא היינו יותר אקטיביסטים
כמי שמשתדל להיות אקטיביסט גדול למען השמרנות, מצאתי את עצמי במקום נוח מאד עם הצעות מספקות ועשירות לארוחה בשרית טובה, עם תפריט ומנות בעלי שמות מובנים וקריאים, בשונה מתפריטי יוקרה שבחירה בהן עשויה להוות מכה כלכלית הגונה שאין שכרה בצידה.

מנות הפתיחה של הסלטים מומלצות ביותר ומגיעות עם פיתות הנאפות במקום על טאבון. הסלטים, 15 במספר, מגיעים במילוי מתמיד בלי הגבלה, והם טריים, רעננים ומושקעים. יצוין לטובה סלט הכבד הקצוץ שנעשה בטוב טעם. משום מה הוא היה גם הראשון להתרוקן, והמלצרים האדיבים מילאו אותו 3 פעמים. יחד איתו בלטו הכרוב הסגול והתירס (שניהם במיונז), וכן העגבניות המגוררות שמשתלבות נהדר עם הפיתה החמה ושוב עם הכבד הקצוץ.

למי שתהה איך אנחנו שומרים על הגזרה המושלמת שלנו. אז ככה!
התפריט מציע בין היתר את מנות השיפודים השגרתיות במסעדות מהסוג הזה: שיפודי עוף ובשר, לצד מנות עוף עשויות ומטופלות יותר, כמו עוף במרינדה מעורב ירושלמי, מרגז וכדו'. הבשרים והמנות היותר אקטיביסטיות מציעים קבבוני טלה, סינטה, צלעות טלה ויש גם סטייק אנגוס.

כדי לטעום קצת מהרבה דברים הזמנו מיקס בשרים זוגי שהגיע על מגש של כסף והכיל פרגית, קבב, מרגז, אנטריקוט, פילה בשר, ובמקום שקדי עגל שאזלו קיבלנו בשר כבש מעולה. פלטת הבשרים הזוגית התבררה כבחירה טובה והיא עלתה למשלם המיסים 199 שקלים. יש אפשרות להגדיל את הפלטה לארבעה ושישה סועדים והיא יכולה להתאים למי שטוב לו לטעום מכל העולמות ולא להתמסר לסוג אחד.

בשרייך סוררים
כאילו כל הטוב הזה לא מספיק, הזמנו גם שתי תוספות: מג'דרה ותבשיל שעועית. טעות גדולה. לא כי המנות האלו לא היו טעימות ומוצלחות, והן היו טעימות ומוצלחות, אלא שזה כבר באמת היה יותר מדי. פעם הבאה נסתפק במנות הבריאות של הסלטים והבשרים.

בשלב המנה האחרונה גיששתי באפילה, לא ידעתי בדיוק מה מציע התפריט. השמות המעודנים לא סיפקו ולו רמז קל על אופי, טעם וכמות המנה. לכן, כששמעתי "קוקוס" במנת קאוור (הערת העורך: שזה שם החיבה שנתן יהודה לקרם בוואריה), קיוויתי שאני בוחר נכון. וכך היה. המנה הייתה פשוט מעולה עם נגיעות שוקולד סביבה, לא כבדה מדי כמו וופל בלגי שעלול לא להחליק בגרון אחרי ארוחת בשרים דשנה. אם אתם לא סולדים מטעם הקוקוס, זו מנה מומלצת עד מאד.

קינוח הרבה יותר טעים מאיך שהוא נראה
מסביבנו ישבו זוגות ומעט משפחות. חצי מאולם המסעדה מוקדש לקבוצות גדולות במתחם חצי פתוח. ישנה אפשרות לישיבה בחוץ, במרפסת של המסעדה אל מול הגשר בואכה בג"ץ, מה שלא בא בחשבון בימי שרב או בחורף הירושלמי הקריר.

למיטב שיפוטי, שירות המלצרים היה אדיב ומאיר פנים. ציפורה מציעה מקום נוח, חנייה חינם בסינמה סיטי, גמישות במנות, כשרות של בד"צ בית יוסף ובעיקר שהות נעימה וטעימה. השארנו טיפ ואשאיר גם לכם: עוד נשוב.