יום רביעי, 29 בספטמבר 2021

שוקא

לראשונה במאכלי י-ם, תיעוד 360° לביקורת מסעדות, והפעם בכיכובו של אסי טיכטל. אסי הוא מייסד, המנהל והמאמן של קבוצת הכדורסל של בית"ר ירושלים, אבל לענייננו הוא בעיקר צלם הבית של ישראל 360 וירושלים 360. המקום שזכה לכבוד הוא השוקא, אולי הבר שמסמל את התחדשותו של שוק מחנה יהודה יותר מכל.

כשעדי ארבל מבלוג המסעדות מאכלי י-ם הזמין אותי לסקר איתו את פאב השוקא, לא יכולתי לסרב, והגעתי עם מצלמת ה-ONE X2 כדי לתעד.

עד לא מזמן השוקא שכן בליבו של שוק מחנה יהודה, ברחוב האגוז שמוכר עד היום בתור "הסמטה של השוקא". השוקא היה שם עוד בתקופה שבה מחנה יהודה וחיי לילה עוד לא היו מילה נרדפת. מסביב לשוקא התפתחה קהילה של לקוחות. חברים שבאים למקום במשך שנים כדי לשבת על בירה. עם הזמן נפתחו סמוך לבר (ולמען האמת בכל השוק) ברים ומסעדות נוספות. כחלק משינויי הקורונה עבר בר השוקא למשכנו החדש ברחוב שילה על פינת אגריפס. 

האוכל בשוקא

כיום השוקא הוא לא רק מקום של בירות ואלכוהול, אלא כולל גם מטבח עם תפריט קצר, אבל בהחלט קולע. כזה שיחסוך לכם את הצורך לקפוץ לאחת המזללות הסמוכות. לפני שנמשיך לדבר על התפריט, תדעו שאחד הסיוטים הגדולים שלי הוא להיכנס לגלידריה ולבחור טעמים. בילדותי היו רק שני טעמים וניל ושוקו, אז כמובן שהייתי מזמין שוקו-וניל. למרות התפריט הקצר, עדיין היה צריך לבחור מה להזמין, למזלי עדי היה שם כדי לעזור בבחירה ולחסוך לי סיוט.

פתחנו את הישיבה עם שני קוקטיילים שהמלצרית המליצה לנו עליהם: "קרייזי מנגו בלי מנגו", משקה שמורכב מרום, מרטיני, צ'ילי גרוס ומונין פסיפלורה. משקה שיהיה טעים למי שאוהב משקה אלכוהולי בטעם פירות. הצ'ילי הגרוס נתן טוויסט מגניב של חריפות. "מוחיטו GREEK"- המשקה מורכב מענבים כתושים, ערק, נענע ולימון. הטעם של האניס מאד מורגש, כך שהוא מומלץ לחובבי הערק.  

הסבב הראשון

באנו גם לאכול, אז לאחר התלבטות קלה והתייעצות עם המלצרית הזמנו 3 מנות: סלופי דות, שזה תבשיל בשר בבישול ארוך שמגיע על מטבוחה, טחינה ועגבניות פרש (עגבניות רעננות). המנה מגיעה עם פיתה שרופה. מאד אהבנו את המנה הזאת. זה טוויסט מאד נחמד של מנת הסלופי ג'ו המוכרת. המטבוחה מכניסה למנה טעמים מזרחיים מוכרים.

אז מה היה לנו שם? סיבוב ראשון דינג דינג דינג

הזמנו גם כנפיים מטוגנות ברוטב של דבש, סויה, ג'ינג'ר טרי, צ'ילי יבש ויין לבן. האמת, אני מאד אוהב מנות כנפיים. כשמגישים לשולחן כנפיים עשויות טוב, לא יישאר על השולחן אפילו חלקיק קטן מהמנה. הכנפיים שהוגשו לנו היו מהסוג הזה. שילוב טוב של מתוק וחריף. אני אישית מעדיף הרבה יותר חריף, אבל אני מניח שרוב הלקוחות יסתפקו בזה. זאת מנה שאני ממליץ לאמריקאים לאכול בערב של הסופרבול. 

קערת הצ'יפס מגיעה עם 3 סוגי צ'יפס מתובלים בגרידת לימון, פטרוזיליה ומלח אטלנטי. מנה נחמדה! אחד מסוגי הצ'יפס היה בחלק העליון של הצלחת, היה טעים, אבל הוא נגמר מהר, שני הסוגים האחרים היו רגילים למדי.

בזמן שאכלנו הנחתי את המצלמה לצלם סרטון ארוך ב-360 מעלות. הנה הוא לפניכם!
רק אל תשכחו לשחק עם העכבר כדי ליהנות מכל הכיוונים...


הסבב השני

סיימנו את המנות האלה, והיינו עוד קצת רעבים אז הזמנו עוד שתי מנות, שעועית ירוקה שהמלצרית המליצה לנו עוד קודם ומנת "פיתחנו תסביך". בזמן שחיכינו הגיעו לשבת במקום מספר אושיות ירושלמיות. הם קצת נבהלו מהמצלמה שלי, כמו הרבה אנשים שלא מבינים מה זה הייצור הזה שיושב איתנו בשולחן, ופחדו שהם מוקלטים.

השעועית הירוקה מגיעה מוקפצת בשמן זית ולימון, בתפריט כתוב שזה "כמו אדממה, רק לא". המנה הזאת פחות הרשימה אותנו. אולי כי באנו לאכול וזאת מנה שמתאימה יותר ליד בירה, כמו אדממה או בייגלה.

סיבוב 360° שני על התפריט

"פיתחנו תסביך", היא מנת סביח פתוחה, כלומר הרכיבים של הסביח מגיעים על צלחת, והפיתה (פיתה על הגז) ליד. את המנה אוכלים כמו חומוס וסלטים, בניגוב, או שמניחים קצת עם המזלג על הפיתה ואוכלים. ליד החצילים, הטחינה והאריסה, יש גם ביצה חצויה עם חלמון נוזלי מעט. בקיצור, אם אתם אוהבים סביך, זאת אחלה מנה.

קינוח

בנוגע לקינוח לא הייתה הרבה התלבטות, כי יש רק אפשרות אחת: סורבה חלבה, קראמבל שקדים וקוקוס קלוי, כך שלא נאלצתי לחוות את הסיוט של הגלידריות, עליו סיפרתי קודם. לא משנה כמה אני אוכל בארוחה, תמיד יש לי מקום בבטן לעוד גלידה. כשקיבלנו את הסורבה התברר בכלל שמדובר במוס קפוא. היה טעים, אבל זה לא סורבה. כדאי לציין את זה ללקוחות לפני שמזמינים.

לסיכום

השוקא הוא בר כייפי עם וייב נהדר. לא הרבה ברים בירושלים שרדו 8 שנים, עובדה שלבדה מעידה על המקום. כשמקבלים את האוכל מורגשת מאד ההקפדה של הטבח, במיוחד במנות של הסלופי דות והתסביך, שמוגשות ונראות נהדר. שתי המנות האלה יחד עם מנת הכנפיים היו מצוינות ואם לא היינו בקטע של להתנסות בעוד מנות, היינו מזמינים מהן עוד. הצ'יפס והשעועית פחות מתאימות למי שמחפש אוכל טוב, אבל טובות למי שרוצה לרפד קצת את הקיבה באוכל לצד האלכוהול. גם הקינוח היה טעים, אבל אם כתוב שזה גלידה, שיהיה גלידה.

מה הזמנו:
קרייזי מנגו בלי מנגו - 41 ₪   
גריק מוחיטו - 39 ₪
צ'יפס - 34 ₪
סלופי דות -  42 ₪
כנפיים מטוגנות - 38 ₪
2 צ'ייסרים - על חשבון הבית
שעועית ירוקה - 32 ₪
פתחנו תסביך - 36 ₪
סורבה חלבה - 29 ₪
סה"כ: 291 ₪ 


לדף הפייסבוק של שוקא

יום ראשון, 5 בספטמבר 2021

המטבח של רמה

כשהזמנתי את יעל בירנבאום, עולה חדשה שעוסקת במימון פרויקטים במדינות מתפתחות, לבחור מסעדה אותה תרצה לבקר, לא האמנתי שהיא תציע מקום שאפילו לא שמעתי עליו. אז נסענו כל הדרך לנטף כדי לגלות את המטבח של רמה - מטבח על רמה! 

בדרך כלל הזיכרונות שלי הקשורים לאוכל ומסעדות, מאוד קשורות לאנשים איתם ישבתי ובאיזו תקופה הייתי בחיים. כך היה גם הפעם, בחוויה שזכיתי לחוות במטבח של רמה בנטף שמחברת אותי לשיחה הסופר מעניינת עם עדי, רק שעכשיו החוויה התחילה כבר מהדרכים היפיפיות והמשכרות בהן נסעתי בכדי להגיע ולחזור מהמסעדה. 

ברוכים הבאים!

פניות חדות בהרי ירושלים, נופים משגעים, וכל זה במקביל למשחק של אור השמש שמשתנה לקראת השקיעה כל כמה שניות בהתאם למיקום במסלול הכביש המפותל. ההרגשה שלי לאורך הדרך הייתה שאני היחידה שמגיעה למקום הזה ושרק אני יודעת איפה נמצא 'המטבח של רמה'. קצת כמו להגיע לחוף מוסתר ובתולי, ללא אנשים ופסולת. התלהבות משולבת בהמתקת סוד. 

עד שהאוכל יגיע, קבלו את פוגאס, לחם מחמצת המוגש עם שלל מטבלים משובחים.

ההגעה למקומו של 'המטבח' מרגשת. מבט אחד לעבר הכניסה למסעדה ומיד רואים עד בקצה הרחוק של המסעדה את הנוף המרהיב עם השמש המדמדמת שמלטפת ברגישות את העצים ומגוון הצמחייה שבסביבה. 

נראה שיעל מוכנה. ברקע: אוויר הרים צלול כיין.

המקום עצמו בנוי מעץ וכמעט שאינו כולל קירות, כך שיש הרגשה שהמבנה משתלב כחלק חלק מהסביבה. מתחם המסעדה מוקף גינה עשירה בצמחי תבלין, כשמדי פעם רואים את אנשי ונשות הצוות הולכים לקטוף מבחוץ רוזמרין, אורגנו ושאר עלים לשם הכנת קוקטייל או את אחת מעשר מנות התפריט. ענף מאחד השיחים הגיע עד לשולחן בו ישבנו.

אפשר רוזמרין?

איך שישבנו, התחילה הארוחה, שהיא בעצם מסיבה אחת מתמשכת. תפריט סגור שכולל 10 מנות, כאשר כל מנה מדויקת מבחינה קולינרית. המנות יפתיעו את בלוטות הטעם וריח שלכם. אשאיר בעיקר לתמונות לתאר את המנות, אך אציין שהמנה הכי טובה נשארה לסוף: צלע טלה. 

רק דברים טובים יצאו לאדם מהצלע

לאחר הלחם טובים (כך קרוי הפוגאס בתפריט), הגיע הסביצ'ה מוסר ים ואיתו תחליף מפתיע מחוץ לתפריט לטובת זו שבינינו שאיננה אוכלת דג נא. בלי שמות. התחליף המוצלח מאד היה עגבניות צלויות קלות שהיו יכולות בקלות לעמוד כמנה בתפריט בפני עצמן.

סביצ'ה ועגבניות שגנבו את ההצגה

עדיין בשלב המנות הראשונות, הצטרפו אלינו לשולחן גם קישוא צלוי וסלט קיץ שהוא למעשה אבטיח בהגשה מאד מקורית ומפתיעה. כל מנה ראשונה יותר מוצלחת מקודמתה... 

זָכַרְנוּ אֶת... אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים...

למנה ראשונה אחרונה הגיע כדור טלה בטמפורה שהיה פשוט נהדר. יחד איתו חולק לכל שוכני המסעדה קוקטייל הבית, שמורכב מקצת וודקה, תה קר ורוזמרין מהגינה.

באור זה נראה יותר מפתה. תאמינו לנו.

הגענו לשלב המנות העיקריות, שכלל מנת אנילוטי מרשימה מעוטרת באספרגוס משובח, ולצידה פילה דניס בקראסט עשבים. לשלב הזה מנת הפילה הייתה אמנם מצוינת אך מעט גדולה עלינו, ונתח אחד בחרנו לקחת איתנו ליום שאחרי...

3 מנות עיקריות אחרי 5 מנות ראשונות, זו לא משימה קלה!

אז האם יש לאוויר ירושלמי טעם? לגמרי. המטבח משלב במקצועיות ובדיוק רב מגוון טעמים, ריחות ואוויר הרים צלול כיין המשתלבים כולם בתוך המנות וגם באופי של המקום והסגנון של הצוות. הביקור במקום הוא בהחלט זאת חוויה מיוחדת, נעימה, ומענגת.

שקיעתו של הסלפי...

שימו לב שכמעט חובה להזמין מקום באתר המסעדה מראש, שכן המסעדה פתוחה בימים וזמנים מסוימים ויש שעות הושבה מסודרות לארוחות הבהריים (בשישי בלבד), הצהריים (שישי ושבת) והערב (חמישי בלבד). אם יש לכם כבר תאריכים שתרצו לשמוח או לשמח, שימרו כבר מקום! 

חשבתם שלא נגלה לכם מה הקינוח? לילות ביירות לצד טראפלס קרמל מלוח

בכל הארוחות התפריט הוא סגור ומורכב משלל מנות כשגם המחיר הינו בהתאם - 148 ש"ח לאדם בארוחת הבהריים, 226 ש"ח לארוחת צהריים ו-286 לארוחת הערב. 

ותודה לאיי-סוויטי שדאג לנקות אחרינו לאורך כל הערב

לאתר האינטרנט של המטבח של רמה