יום שבת, 16 ביולי 2016

פיקולינו

הדס קדרון, מנהלת משאבי אנוש במוסד אקדמי רציני בירושלים, החליטה לנצל את ההזמנה לביקורת מסעדות ללמד את הציבור גם את רזי המקצוע. לטענתה, לכתוב ביקורת מסעדות זה ממש כמו לגייס עובדים. אז ביקשתי ממנה לשנס את כישוריה כמגייסת ולצאת לדרך.

פיקולינו
או: מבוא לגיוס עובדים דרך הבטן

הגדרת תפקיד – מה אני מצפה מהמסעדה

תורת גיוס העובדים מלמדת שגיוס מוצלח הוא לא זה החותר לדרג אנשים בסקלת 'מי יותר טוב ממי' אלא דווקא זה שעוסק ב'מי יותר מתאים למה שאנחנו מחפשים'. כלומר, התאמה בין מועמד ספציפי לתפקיד ספציפי במקום עבודה ספציפי.

כמו כן, להתחיל תהליך גיוס בלי להיצמד להגדרת תפקיד ברורה – זהו צעד טיפשי שעלול לגרום לטעויות מרות. קצת כמו לבחור בסטקייה (משובחת ככל שתהיה) כשדווקא יש לי דודא לחלבי.

התבוננתי בכרסי המפותחת, הקשבתי לקרקורי הקיבה ושקלתי את הדברים לעומק מערכת העיכול. הידוק יזום של שרירי הבטן הוביל אותי לעמדה מוצקה – מסעדה חלבית טובה שתספק לי בילוי ערב נעים ומרגיע.

ואז פירטתי לעצמי:
1)   מסעדה טובה היא מסעדה עם שירות מעולה, אוכל טעים ועיצוב משובח.
2)   בילוי במסעדה יהיה מרגיע עם חברה טובה.
3)   בילוי במסעדה צפוי להשתדרג משמעותית אם נפונק על חשבון הבית במזון לנפש. 
4)   מזון לנפש יכול לבוא בדמות הופעת מחול, מוזיקה או תיאטרון.
חברה טובה ידעתי שתהיה לי. אפשר לסמן וי. 

קורות חיים – לסנן את אלה שלא עונים על הגדרת התפקיד

מוכוונת מטרה, ניגשתי למשימת החיפוש והתחלתי לקרוא קורות חיים, כלומר תפריטים והמלצות ברשת.

מה המטרה של קורות חיים? תיאום פגישה. ובמילים אחרות - לעורר מוטיבציה אצל המגייס לזמן אותך לפגישה, קרי, ראיון עבודה. לאור העובדה שזמן הקריאה הממוצע של קובץ קורות חיים נע בין 9 ל-10 שניות מדובר במשימה מאוד לא פשוטה. בתוך הררי קורות החיים הנאספים אל שולחנה של מנהלת משאבי אנוש, רק קורות חיים נהדרים יזכו לעיון מעמיק יותר. בעיקר אלה מהם שמצליחים להיות ממוקדים, מפרטים רק את מה שרלוונטי להגדרת התפקיד ומעוצבים באופן קריא, נעים לעין וברור.

עבור המגייס מדובר בכלי מצוין לסינון מועמדים עצלנים ששולחים את קורות החיים שלהם באופן גורף לכל מקומות העבודה בלי לבצע מחקר מקדים הכולל בירור הגדרת התפקיד וחיפוש רִשתי אודות מקום העבודה אליו הם מבקשים להתקבל.

התפריט של פיקולינו עושה עבודה מצוינת מהבחינה הזאת. העיצוב נקי ומזמין ואין בו פירוט מיותר של כל יכולות המסעדה אלא התמקדות במנות הכי טובות שהיא יכולה להציע לי. את האווירה במסעדה, העיצוב, טעמן של המנות, צבען ואופן הגשתן – אוכל לבחון לעומק כשניפגש.

עיצוב נקי ומזמין יחד עם היילייטים מושכי תשומת לב כמו "רביולי ארטישוק ברוטב רומאי"

נטוורקינג והמלצות – חיסכון במשאב היקר: זמן

אפשר לעבור על קורות חיים במשך ימים שלמים. אפשר גם להיפגש עם כל 34985734 האנשים שהגישו קורות חיים. אבל לא. זה לא יעיל ולא כיף. זה בעיקר מייאש, מעייף ו... מיותר. תשמרו על הזמן שלכם. השקיעו את הזמן בריאיון מעמיק, בשיחות עם ממליצים או ביצירת מעגל קשרים שיעזור לכם להגיע למועמדים הנכונים. אל תבזבזו את הזמן שלכם ושל המועמדים בראיונות בלתי רלוונטיים. אם יצאתם מראיון עבודה אחרי 10 דקות כי הבנתם שזה ממש לא בכיוון של מה שאתם מחפשים – כנראה שפישלתם בתהליך הסינון הראשוני.

נטוורקינג הוא לא כלי העבודה היחיד שעומד לרשותכם אבל הוא בהחלט אחד היעילים. המלצה מאדם שמכיר אתכם ושאתם מעריכים את דעתו יכולה לחסוך לכם זמן יקר ולעזור לכם להגיע למועמד המתאים. את ההמלצות על פיקולינו קיבלנו מכמה חברים אניני טעם במיוחד – והן אלה שעזרו לנו להכריע את ההתלבטות שהייתה לנו בין שתי מסעדות.


ראיון טלפוני – לקבל עוד מידע על המועמד

מתקשרים לתאם ריאיון. כלומר להזמין מקומות ולשמוע קצת על המקום. זהו אחד השלבים הקריטיים בגיוס: האם יהיה מענה? האם המענה יהיה תואם לרושם שקיבלתי מקריאת קורות החיים? לשמחתנו, המענה הטלפוני היה מהיר ואדיב. ויש גם בונוס: הופעה של האקדמיה למוזיקה מאחת האוניברסיטאות הידועות בצרפת. אני שמחה. עד כה, המועמדת הוכיחה את עצמה כמועמדת מסקרנת ומרשימה העונה להגדרת התפקיד.
הופעה מוזיקלית. אם היא תהיה טובה כמו שאנחנו מצפים - יש לנו מזון לנפש מן הסוג המשובח והמרומם
הרושם הראשוני – מה משדרת הופעתה של המועמדת

אנחנו צועדים מרחוב שמאי דרך סמטה קטנה. ברגע אחד נחשפת בפנינו במלוא הדרה, כאילו מחכה רק לנו, כיכר המוזיקה. רחבה קסומה בין מבנים עתיקים ורבי רושם, מוקפת מסעדות ובשוליה – במה. שולחנות המסעדות ממלאים את הרחבה, ערוכים בסדר מופתי, לבושים במפות לבנות, מעוטרים בפרחים וכלי אכילה. אנשים שמחים מקשטים את הכיסאות. מטריות צבעוניות תלויות מעלינו, סוככות מסנוור כוכבים ומשרות אווירה של פסטיבל.

מארח נעים סבר לוקח אותנו אל השולחן שלנו שנמצא קרוב לבמה עליה תתחיל ממש עוד רגע ההופעה. אנחנו נרגשים וסקרנים להכיר את המסעדה יותר לעומק. עד כה התרשמנו לטובה. אנחנו דוחפים את ראשינו אל התפריטים. אוטוטו נבקש מהמועמדת לספר על עצמה.

פרחים, מטריות צבעוניות וצלחות הפוכות כדי שלא אחשוש שמישהו התעטש לי לתוך הצלחת לפני שהגעתי 

ארנצ'יני למנה פתיחה – ספרי לי על עצמך

כמנת פתיחה, מספרת לנו המסעדה את סיפורו של הארנצ'יני. הארנצ'יני – עם השם החמוד שמתגלגל על הלשון בהנאת אין קץ - היא מנה איטלקית קלאסית של כדורי ריזוטו על מצע יוגורט. אני מביטה בארנצ'יני והוא מביט בי. כדורים מטוגנים על מצע לבן. אני מתרשמת. יש משהו מקסים בכדוריות הארנצ'ינית ובמפגש הצבעים הנכון כל כך ויזואלית, בין צבעו הזהוב-חום של הארנצ'יני לצבע היוגורט הלבן, הבוהק מתוך צלחת טורקיז המעוטרת בפלפלונים צהובים. זהוב, צהוב, לבן, טורקיז. כמו ים וחוף. כמו התבוננות אל נקודת מגוז בנופי ים מלח.

ארנצ'יני רגע לפני החשיפה

זה יפה, אבל זה עדיין לא לגמרי מספר לי את הסיפור. אני מעוניינת לדעת עוד על איכויותיו של הארנצ'יני. הוא לא מאכזב ונפתח. שופע גבינת מסקרפונה ועונג. הריזוטו עשיר ומתרסן היטב בעזרת חמצמצות היוגורט שמקלילה את הכובד, הפלפל הקטן והשובב מעניק טוויסט מוצלח, מעין רפסודת טעם מפתיעה בים החלביות שבמנה. הביס מושלם. אני מתקשה לחכות למנה הבאה.


הלב נפתח

מנה עיקרית – למה את חושבת שאת מתאימה לתפקיד?
"תודה רבה לך על הפתיחה המוצלחת" אני אומרת למועמדת "אין ספק שהצלחת להציג איכויות מרשימות, אולי אפילו יוצאות דופן, אבל בואי נדבר תכל'ס, למה את חושבת שאת מתאימה לתפקיד? אני מעוניינת להבין קצת יותר לעומק מה הניסיון שלך, איך השכלתך באה לידי ביטוי בעבודתך ומהם כישורייך".

היא לא אומרת יותר מדי אבל מורה לשלוח אלינו רביולי ארטישוק ברוטב רומאי. בזמן ההמתנה למנה אני חושבת שעבודת המחקר שעשתה עלי לפני פגישתנו לוקה בחסר. אילו ידעה שאני בת כהן, הייתה נמנעת מהגשת מנה הכוללת את המילה רומאי. הרי מן הידועות שכוהנים רגישים מאוד בכל הנוגע לחורבן בית המקדש. אני משהה לרגע את תחושת האבדן וחוסר הנעימות לטובת המקצועיות שדופקת לי מרפקית ולוחשת לי משהו על השהיית עניינים אישיים בזמן עבודה, על אובייקטיביות וגם על כמה אסורה וחמורה היא אפליה בעבודה ובכלל.

"או וואו!" אני פולטת בלי משים כשהרביולי מונח אחר כבוד על השולחן ושוכחת לגמרי מחורבן הבית. הוא יושב שם מלא ביטחון, נראה מצוין ומדיף ניחוח מעורר תיאבון. הטעימה משאירה אותי חסרת מילים לדקות ארוכות כי אני פשוט לא מצליחה להפסיק לאכול. מרקם הבצק של הרביולי מדויק, מלית הארטישוק ממלאה בנדיבות את בצק הרביולי ומלטפת את החך בכל ביס. הרוטב הרומאי מורכב משמן זית, עשבי תיבול ויחד איתו עוטפות את הרביולי גם חתיכות ארטישוק שמייצרות חווית אכילה טעימה מאוד ומהנה מאוד.

"אחחח, הרומאים האלה!" אני אומרת לעדי "איזו אומה נפלאה! תראה איזה אוכל טעים הם עושים!"
מי שמפלה עלול להפסיד את הטובים ביותר. רביולי ארטישוק ברוטב רומאי לבת כהן 

סלט בריאות – אין דבר כזה מועמדים מושלמים

מדושנת עונג אני מתחילה לדאוג. אחד החשובים בתפקידי המגייס הוא למצוא את חסרונות המועמד ולבחון האם מדובר בחסרונות שניתן להכיל בתוך קונטקסט התפקיד ומקום העבודה או לא. אם מצאתם מועמד נטול חסרונות – צפו פגיעה בהמשך: מדובר בזיוף.

הדאגה מחלחלת עמוק ומעוררת בי חרדה, אנחנו כאן כבר שעה ועדיין לא הצלחתי למצוא את חסרונותיה של פיקולינו. סלט הבריאות מגיע אל השולחן ואני נושמת לרווחה. בביס הראשון אני כבר ממש מאושרת; פיקולינו נופלת במדד החסה ובמדד הצ'יפס.

שלא תבינו לא נכון, סלט הבריאות טעים. מתובל בדיוק רב, מכיל עדשים עתירות בברזל ומבוצל במקומות הנכונים. יחד עם זאת, פיקולינו נפלה בהתחקות אחר תרבות הסלטים הקלולקלת שנפוצה במחוזותינו. תרבות הגודשת סלטים בחסה, תוך התעלמות בוטה מהעובדה שחסה היא עלה נטול טעם ומיותר שנברא ככל הנראה עבור בעלי הטלפיים.

גם ניסיון להתנחם בצ'יפס הבטטה - שעיטר אחר כבוד את הסלט מלמעלה -העלה חרס בידי. הצ'יפס היה מטוגן מדי, כלומר שרוף. "תרצי שאבקש להחליף?" שאל אותי עדי כג'נטלמן אמיתי. "לא!" זעקתי בבהלה בעודי אוחזת בצלחת כילד האוחז בסוכריה שמבקשים לקחת ממנו. "מדובר בחסרונות שאני יכולה ורוצה להכיל. אלו חסרונות שהופכים את החיים ליותר מעניינים ויפים ואת חווית האכילה להרבה יותר מסקרנת".

פרפקציוניזם זה לא חסרון בעיני, שריפת צ'יפס בטטה דווקא כן.

קינוח – יש לך משהו נוסף שתרצי להגיד או לשאול?

אל השולחן הגיע פאי שוקולד בעיצוב מוטרף לחלוטין, מפוצץ גלידה ונצנצים. מסתבר שמאחורי הרושם האלגנטי שקורן ממנה, פיקולינו יודעת להיות גם פרועה כשהיא רוצה. למרות שאמרתי לעדי מראש שאני פחות בקטע של קינוחים היום ושאני מפוצצת ושאני חייבת להתחיל לשמור על הגזרה והבריאות – לא יכולתי באמת לעמוד בפני פצצת הכיף המדהימה הזאת שהייתה טעימה ושוקולדית באופן מענג.

עשיתי את הדבר הראוי ביותר לעשות באותו רגע: נתתי לעדי לנשנש חתיכות חסה מסלט הבריאות ("זה בריא!" אמרתי לו) וחטפתי בזריזות את צלחת הפאי המופרעת.

לסיים בטעם טוב
סיכום ריאיון

פיקולינו ענתה על כל דרישות התפקיד שהגדרתי. מדובר במסעדה משובחת ואלגנטית, המעניקה ללקוחותיה חווית אכילה מהנה ומפנקת. האווירה במסעדה מרוממת נפש וההופעות המתחלפות בכיכר המוזיקה הופכות את הסעודה לחוויה תרבותית של ממש. האוכל בה טעים מאוד, השירות אדיב ונעים. חסרונותיה מתגמדים לעומת יכולותיה המרשימות להפוך ערב סתמי לערב קסום.
לאתר המסעדה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה