יום ראשון, 17 בינואר 2016

בייגל קפה

יש שני דברים שאתה מצפה לקבל במקום שנקרא "בייגל קפה": בייגל וקפה. מה שאתה לא מצפה לפגוש במקום שנקרא כך זה מגוון. ואני, גבר שכמותי, אוהב מגוון. אז נכנסתי רעב, ויצאתי מאושר.

הבייגל קפה נפתח לפני שלוש שנים בעמק רפאים על ידי שמרית ותומר, זוג צעיר אך ותיק שנמצאים ביחד כבר מאז היותם טינייג'רס. מי שמכיר את מפת העסקים בעמק רפאים בשנים האחרונות, יודע שמסיבות שונות, משבר לא קטן עובר על הרחוב שהיה פעם מרכז הסצנה הקולינרית הירושלמית. דווקא על רקע המציאות הלא פשוטה של ה-EMMEK, כפי שקוראים לו האמריקאים, מצליח הבייגל קפה להוות מוקד משיכה חזק ללקוחות רבים מהאזור, עד כדי כך שסניף נוסף עתיד להיפתח בחודשים הקרובים במודיעין.

אז מה סוד ההצלחה של הבייגל קפה? בראש ובראשונה, היחס האישי שמקבל כל מי שנכנס למקום. מדובר במקום עם סטנדרט גבוה של שירות, שמתאים מאד לקהל הלקוחות האנגלוסקסי שמרבה לפקוד את המקום.

אחרי שכבר התיישבתם במקום, צפויה לכם הפתעה כשתקבלו לידיכם את התפריט העשיר שכולל 9 סוגים של ארוחות בוקר, יותר מ-20 סוגי כריכים קרים וחמים, 9 סלטים, 11 קינוחים וכל זה לפני שהזכרתי את הטוסטים, הפסטות, הדגים ויתר המנות שמופיעות בתפריט.

המגוון. מבט על.
כאילו לא די בגיוון הזה, ניתן לשלב בבחירה מהתפריט מגוון סוגים של בייגלים ומתבלים משובחים (אנחנו יודעים, נתנו לנו לטעום את כולם!). אם איכשהו המגוון הגדול לא מרשים אתכם, אז הנה העובדה שתפיל אתכם: כל האוכל המוגש במסעדה מוכן במקום: מהבייגלים, דרך המתבלים ועד אחרון הקינוחים.

אנחנו ניצלנו את העובדה שארוחות בוקר מוגשות כל היום והלכנו על הבוקר קאנטרי: בייגל (אלא מה?) לבחירה, שני ביצים, תפוחי אדמה אפויים עם גבינת מוצרלה מעושנת, גבינת שמנת חמאה וריבה. לא מיותר לציין שכל ארוחת בוקר מוגשת עם סלט ירקות, מיץ טבעי וכמובן, קפה (אלא מה 2). מבלי להעליב את יתר המנות שלא הספקנו לנסות בתפריט (המגוון, כבר אמרנו?), נשמח מאד להמליץ על המנה הבלתי רגילה הזו בחום רב!

יש עוד סיבה שאתם רוצים להכיר את הבייגל קפה. המקום גם מספק שירותי קייטרינג לאירועים קטנים וגדולים, ומציע לא פחות מ-13 פלטות אירוח שונות הכוללות קישים, פוקצ'ות, אנטיפסטי, גבינות, דגים, פירות, ירקות ומאפינס. כמו כן ניתן להזמין סלטים, פסטות, לזניות וכמעט כל מה שתצטרכו כדי לסגור לעצמכם אירוח איכותי ומפנק.


(פורסם במקור באתר רול)

יום שבת, 9 בינואר 2016

זריפה

יום אחד כשתהיו זקנים, תקראו איפשהו שגדי ויסברט הוא מהשחקנים המוכשרים והמצחיקים שידעה ירושלים במאה ה-21. במסגרת פרויקט משותף שבכלל לא קשור לענייננו (המעלית, שמעתם עליה?) יוצא לנו להיפגש מעת לעת, אז החלטנו שהגיע הזמן שגדי יהיה קשור לענייננו. קבלו אותו.

כל מי שמכיר אותי יודע שאני אוהב בשר. תציעו לי בשר בכל רגע נתון ורוב הסיכויים שאני אסכים. ככה שלאכול בבית קפה שהמאכלים בו מתבססים על גבינות ועוד לכתוב על זה אחר כך, זה לא בדיוק אזור הנוחות שלי ובטח לא משהו שהייתי בוחר מרצוני החופשי. אבל זריפה זה מקרה מיוחד.

זריפה הוא בית הקפה השכונתי הראשון בקטמונים (לפחות מאז שאני גר פה, יכול להיות שלצ'רלי ביטון וסעדיה מרציאנו היה מקום שבו הם שתו את האספרסו שלהם בבוקר). אומרים שהוא לא היחיד, ובקרוב יתחילו לפעול מספר בתי קפה שצצים בשכונה כמו פשטידת פטריות אחרי השלג הירושלמי, אבל את הבכורה איש לא ייקח.

כך הכל התחיל. קאדה.
פתחנו בקאדה, סוג של מאפה כורדי ממולא במיקס גבינות. פתיחה מעולה, טעם ביתי במובן הלא-אשכנזי של המילה, כמו פיתה על הגז. עוד אנחנו מתענגים עליו והנה הצטרפו לשולחן היפרח – עלי גפן ממולאים באורז, ופרחי הפילו – כיסונים מבצק פילו ממולאים בגבינות צאן וחצילים. עצרנו רגע לפני הביס הראשון להתפעל מהאסתטיקה של הצלחות, עם הצלוחיות הקטנות והמגוונות ליד המנות – טחינה (תמיד טוב), כרוב כבוש (מעולה), לימון כבוש (לא יעזור, אני לעולם לא אוהב), שמנת חמוצה (טוויסט מעניין) וסלט שפונק בגרעיני חמנייה ששדרגו אותו מאוד.

לאחר שהתענגנו על כל הגבינות שבמנות הפתיחה, הגיע הזמן להתקדם לעניינים הרציניים – פלטת גבינות. ביקשנו מהמלצרית שתחליט בשבילנו איזה גבינות לקחת והיא לא אכזבה. אפילו אני, כקרניבור מנוסה ומישהו שמשתדל כמה שפחות לאכול עובש, למדתי להעריך את הגבינות החזקות ששולטות במעדניות, למרות שזה בלתי אפשרי לאכול אותן ללא לחם. למזלנו, עם המנה מגיעה גם סלסלת לחמים וירקות (כלומר שתי צלחות עם פרוסות בגט ומלפפון פרוס, אבל לא נתקטנן).
פרחי הפילו. לפעם הבאה שתתבקשו להביא פרחים לשבת...
בימים כתיקונם, כאשר אני מחליט לאכול במסעדה חלבית ולא חובש את כובע המבקר (כובע צמר עם פונפון סגול, חבל לכם על הזמן) 95 אחוז שאני אחליט לאכול פיצה. קשה ליפול עם פיצה, זה די ללכת על בטוח. מצד שני, גם קשה להיות מופתע עם פיצה. בזריפה הופתעתי. הפיצה הרגישה כאילו מישהו הכין לי אותה בבית, מין פיתה פתוחה ששמו עליה גבינה. ואני כותב את זה מהמקום הכי מחמיא. הפיצה הייתה מעולה וסגרה לי את הארוחה כמו שהתחלתי אותה, עם הרגשה של פיתה על הגז.

עוגת השוקולד שלקחנו לקינוח הייתה כל כך שוקולדית, עם בראוניז כבסיס והמון שוקולד כעיקר, שיצאתי מהמקום מתנדנד מהתקפת סוכר חריפה ומענגת.

זו הייתה ארוחה מצוינת, במקום מצוין, ועד שיקומו מתחרים ראויים, זה בית הקפה השכונתי שלי.


לדף הפייסבוק של זריפה.

יום שישי, 11 בדצמבר 2015

נס קפה

חכם סיני זקן אמר פעם, שמי שבאמת רוצה לבדוק מסעדה צרפתית, צריך לקחת אליה עלמה מרוקאית. והוא גם ביקש שאמסור ד"ש לשמעון פרס, אבל זה לא קשור. אז לקחתי את ריקי ממן, אנינת הטעם ובשלנית מדהימה בפני עצמה, כדי לבדוק מה סינים זקנים רוצים מאיתנו.  

מאז שהייתי בפריז אני מתגעגעת אליה. איזו עיר או-לה-לה! כל כך הרבה יופי במקום אחד שהעין לא מספיקה לעקוב אחרי הכל. אבל היות ודאע"ש מתכננים להרוס אותה עד היסוד הבנתי שאני צריכה למצוא חלופה מקומית הולמת. מזל שעדי ארבל התקשר והזמין אותי לבראנץ' בנס קפה. המיקום: עמק רפאים, ירושלים הקפואה. התחושה? רו דה ריבולי על גדת הסיין.

עם הכניסה למקום ניתן לחוש את האווירה הצרפתית – ריח של חמאה באוויר, מבטא צרפתי בפי כל עובד, ושלל מאפים מעלי ניחוח בכל פינה. אח, פריז, מון אמור. מבט אחד בתפריט שכנע אותי שלא מדובר בבית קפה גנרי. כלומר, כן, יש שם ארוחות בוקר, פסטות, סלטים וסנדוויצ'ים. אבל מצאנו שם שילובי טעמים מעניינים ולא צפויים, ומנות שבדרך כלל לא רואים בבתי קפה סטנדרטיים. 
דופינואה. מנות שלא תמצאו במקומות אחרים #1
נתחיל עם מבחר ארוחות הבוקר שלהם: ארוחות הבוקר בנויות תמטית – ארוחת בוקר ישראלית רגילה, אבל גם ארוחת בוקר צרפתית (מבחר מאפים, בגט עם חמאה וריבה), ארוחת בוקר איטלקית (ביצים, בגט עם שמן זית וסלט קפרזה) וארוחת בוקר אמריקאית (ביצים, פנקייק וגבינת שמנת). אנחנו בחרנו לנסות את ארוחת הבוקר הצרפתית והאיטלקית ולא התחרטנו. המאפים טריים, נימוחים ונוטפי חמאה. ויחסית לצרפתים עשו חסד גם עם איטליה. יופי של שילוב בין סלט קפרזה ובגט אפוי בשמן זית. 

אבל שם רק התחלנו, כיוון שהיתה שעת בראנץ', החלטנו לנסות גם את מטעמי המנות העיקריות. אני תמיד מזמינה סלט במסעדה ולכן התרגשתי לראות שמעבר למגוון הגנרי של סלט יווני / סלט מוקפץ / סלט עם פרי / סלט הבית (סלט יווני עם בטטה), כאן באמת הפתיעו. באמת מגוון מקורי ומעניין של סלטים, שאני הולכת לחזור ולבדוק בקרוב, כמו סלט אוקיינוס עם לבבות דקל, סלמון מעושן, אבוקדו וביצה קשה או סלט גבינת עיזים חמה שבו פרוסות גבינת סנט מור מותכת על בגט עם דבש. בסוף החלטנו להזמין את סלט היער השחור שכלל שעועית ירוקה, פטריות וערמונים מוקפצים, עם קרעי קרפ פריכים ולא התאכזבנו. קצת שומני, אבל מה שווה מסעדה צרפתית אם היא לא נוטפת שמן.

לצד הסלט ניסינו את הקרפ המלוח, מאכל שלא נתקלתי בו באף מסעדה אחרת. אנחנו בחרנו את קרפ שלוש הגבינות, ואכן קיבלנו מנה מכובדת של קרפ ענק ממולא בגבינות מוצרלה, רוקפור וגבינת עיזים עם רוטב בשמל. בשלב הזה הפסקתי לספור את הקלוריות ופשוט נהניתי משלוש הביסים שהרשיתי לעצמי. מודה שאולי גלשתי לביס רביעי. זה בסדר עדי הצליח להתמודד עם השארית. אפילו הסלט שהוגש לצד הקרפ, שבבתי קפה נוטה להיות תפל, תובל ברוטב ויניגרט עשיר שממש ליקקתי מהצלחת.

פולנטה. מנות שלא תמצאו במקומות אחרים #2
למי שחובב מנות רציניות יותר הם מציעים גם שלל פסטות, פיצות ופוקצ'ות, אבל נשאיר לכם לספר איך היה. אני כבר לא עמדתי בעומס. לקינוח לא הגענו, אבל אני בטוחה שיהיה שווה את זה, אם הבריוש שלהם מעיד על שאר המאפים. ויו לה פראנס!


לדף הפייסבוק של נס קפה

יום שבת, 5 בדצמבר 2015

כמו בבית

מסעדה שקוראת לעצמה כמו בבית, מזמינה ציפיות גבוהות. אם היא גם מגשימה אותן, היא כבר עשתה את שלה. הלכנו אנחנו לעשות את שלנו.

פעם יצאתי עם מישהי והיינו בקשר ממש רציני. אפילו דיברנו על לגור ביחד. היא רצתה שנעבור לתלפיות. כשאמרתי לה שאני לא בנוי לתלפיות, היא זרקה אותי. האם זה סיפור אמיתי או סתם שנינות דבילית, זה לא העניין פה. העניין פה שכל מי שיגיע לתלפיות, או לפחות לאזור התעשייה של תלפיות, יגלה שהחבר'ה פה בנויים לתלפיות. מה הסוד שלהם? עבודה קשה ואוכל טוב, כמו בבית.

כמו בבית הוא גם שמה של מסעדת המאכלים הביתיים השוכנת ברחוב האומן ומהווה מוקד משיכה לתלפיונים הסובבים אותה. בעלי המקום, ניצנית ואודי, הם זוג מקסים שמהרגע שאתה נכנס למסעדה אתה מרגיש כמו בבית: האוכל טעים ומגוון כמו בבית, היחס חם כמו בבית ואפילו מציעים לך לשטוף כלים, כמו בבית.

לוח מחיק עם התפריט המשתנה. כמו בבית.
התפריט המגוון משתנה מדי יום. נכון, יש כמה עיקריות קבועות שתמיד הולכות טוב: שניצל, רצועות חזה עוף, חזה עוף, מעורב ירושלמי ופרגיות. אבל בנוסף ניתן למצוא 4 עיקריות ו-4 תוספות שמתחלפות מדי יום. אנחנו זכינו לטעום קציצות עוף (טעימות מאד!), גולש (עשוי היטב!), דג מושט עם עשבי תיבול (מעודן!), ופוקצ'ה עם בשר טחון (מומלצת מאד הם מטבל החריף הנהדר המוכן במקום). בימים אחרים, ניתן למצוא גם קבב, מפרום, צלי בקר, מוסקה, סופריטו, וממולאים. המנה העיקרית היחידה שמגיעה באופן קבוע היא הקובה – כל שלישי וחמישי. כל היתר – הפתעה!

גם בתוספות ניתן לפגוש מגוון רחב מאד. אנחנו זכינו לטעום מהאורז (כמו בבית!), המג'דרה (מתובלת בטוב טעם!), תבשיל החומוס והפטריות (מפתיע לטובה!), השעועית הירוקה (מפנקת!), ותפוחי האדמה (כמו בבית, כבר אמרנו?). אם כל זה לא מספיק, תוכלו למצוא בתפריט גם קוסקוס (בכל יום שני), במיה וצ'יפס.

אם המגוון של המנות העיקריות והתוספות לא מספיק לכם, נספר שגם באגף הסלטים יש מגוון ענק שאותו נשאיר לכם לחקור בביקורכם הקרוב במסעדה. אנחנו רק ניתן לכם טיפ אחד: אל תפספסו את סלט העדשים. 

וככה המגוון הזה נראה במציאות
טוב, אבל איך טועמים ממגוון כל כך גדול של מטעמים בביקור אחד? ההמלצה שלנו – לכו על מנה עסקית, שכוללת מנה עיקרית, 2 תוספות, 3 סלטים ושתייה (45 שקלים לסועד). ואם תגיעו בזוג, גם תצליחו להכפיל את הטעמים שתזכו לפגוש. 

אם עוד לא השתכנעתם להגיע, זה המקום לספר, שכל האוכל מוכן במקום, חוץ מהחומוס והזיתים. שזה אומר, שבאמת כל האמת מוכן במקום... כמו בבית.


(פורסם במקור באתר רול)

יום שני, 30 בנובמבר 2015

סושי רחביה - הר חוצבים

סניף רביעי של סושי רחביה נפתח בירושלים. לכאורה, עוד סניף. בתכל'ס, סניף מיוחד בו תוכלו לקבל סושי ללא אורז, ללא מצוקת חנייה ועוד כשר למהדרין!

איך יודעים שהמסעדה שלך מצליחה מעבר למצופה? כשהשם של המסעדה המקורית לא מתאים לשם של רשת. קחו לדוגמא את סושי רחביה. מסעדת הסושי שנפתחה בלב שכונת רחביה אי שם בשנת 2007 הצליחה להסעיר את קיבתם של תושבי ירושלים ולהביא לפתיחתם של שני סניפים נוספים בעמק רפאים ובמרכז העיר. 8 שנים לאחר מכן, נפתח סניף רביעי, הפעם בלב פארק ההייטק של הר חוצבים.

נו טוב, אתם אומרים לעצמכם, אז נפתח עוד סניף של סושי רחביה ועוד באזור תעשייה. מה החידוש הגדול? אז זהו, שמדובר בסניף שהמיקום שנבחר עבורו הוא בשורה בפני עצמה: אם עד עכשיו חשבתם שהר חוצבים הוא רק פארק הייטק, אז מגיע הסניף החדש של סושי רחביה, מאתגר את התפיסה שלכם ופותח את המקום הראשון באזור שפתוח עד שעות הלילה המאוחרות (ליתר דיוק, עד חצות. בירושלים!). או במילים אחרות: סוף כל סוף מישהו מעז לפתוח מסעדה במיקום נגיש וללא מצוקת חנייה. בהתאם לשעות הפתיחה היומרניות, במקום יש גם תפריט אלכוהול משובח (למרות שאנחנו בכלל הלכנו על שייק פירות סולידי שהתגלה כמעדן מרענן של ממש).

זה אזור תעשייה זה?
ויש גם בונוס: מדובר במסעדת סושי כשרה למהדרין. נו טוב, אולי זה לא בונוס עבור כולם, עבור חלק ניכר מציבור הסועדים בירושלים, בהחלט מדובר בבונוס. ועבור מי שלא, נציין שהמגוון העשיר בתפריט כמעט ולא נפגע בשל כשרות המהדרין.

אחת השאלות שהסעירו את ישראל בעשור הקודם (הגיע הזמן למצוא פתרון למאה החדשה הזו. לא יכול להיות שיש לנו נייטיז, אייטיז ופיפטיז, אבל לאף אחד אין מושג איך קוראים לשני העשורים הראשונים בכל מאה!) היא האם יכול להיות סושי כשר? בשנים שעברו מאז, הסצנה הקולינרית הישראלית התבגרה, וסושי כשר ניתן למצוא כמעט בכל פינת רחוב, כאילו היה זה פלאפל או סביח.

סניף המהדרין של סושי רחביה, הוכיח שאפשר להסיר גם את סימני השאלה שאולי נותרו מעל סושי כשר למהדרין, ואולי להוסיף גם כמה סימני קריאה! סימן קריאה ראשון מגיע למרק הטום-יאם המשובח שהוגש לנו במסעדה. מדובר במרק שמתאים מאד לחורף הירושלמי: מהביל, חריף ומרובה טעמים. בקיצור: יאמי!

לאחריו, הוגשו לנו יקיטורי סלמון. ניתן למצוא לא מעט ירושלמים אשר יקראו למנה זו שיפודי יקיטורי סלומון, אבל ניתן לנחש שמדובר על אותם ירושלמים שקוראים לסלמון סלומון ולרחוב המלך ג'ורג' בשמו המלא: המלך קינג ג'ורג'. אלה וגם אלה, יסכימו שמדובר במנת פתיחה נהדרת.

מנת פתיחה מומלצת נוספת היא הדים סאם. בסניף הכשר למהדרין, תצטרכו להסתפק בארבעה סוגי דים סאם צמחוניים: ירקות מוקפצים, תרד עם בוטנים ושום, דלעת עם בטטה ומיקס פטריות. בשר מאודה כשר למהדרין? כנראה שאין חיה כזו, אבל בהחלט ניתן להתנחם בכיסונים הצמחוניים הנהדרים המוגשים במקום.

מכירים את האנשים האלו שטוענים שלא ניתן לשבוע מסושי? גם עבורם יש פתרון. הפנו אותם לעמודי המוקפצים בתפריט. מדובר במנות גדולות ומשביעות. אנחנו הלכנו על המנה האינדונזית – נתחי עוף מוקפצים עם אטריות אורז, פיטריות (שימאג'י ושמפיניון), בצל (לבן, וירוק) ועוד הפתעות – ולא התאכזבנו. 

אבל מה אני מדבר איתכם על נודלס כשאתם שואלים על סושי? אז כמו ביתר סניפי סושי רחביה, מגוון של רולים לא חסר פה. בקטגוריית הספיישלים לבדה ניתן למצוא 13 רולים שונים. אנחנו הלכנו על הריינבואו – בטטה טמפורה, מלפפון וגזר במעטפת סלמון, טונה, דג לבן ואבוקדו. למרות שאני מאנשי רוטב הספייסי מיונז, את הרול הזה אני ממליץ לקחת עם רוטב צ'ילי מתוק.

רול איט!
את הרול המיוחד באמת מצאנו לא בקטגוריית הספיישלים, אלא בקטגוריית הטמפורה. קבלו אותו: רול הטייגר איי (ובעברית: עין הנמר) – רול חם בטמפורה, עטוף באצה ללא אורז במילוי סלמון, סיבס, אבוקדו, בטטה טמפורה, טמאגו ואספרגוס. למקרה שפספסתם, חוזר שנית: ללא אורז!

האם ניתן לעשות סושי ללא אורז?  מסתבר שכן. ואפילו כשר. למהדרין.


(פורסם במקור באתר רול)

יום רביעי, 18 בנובמבר 2015

מנצ'יס

מכירים את זה שאתם במרכז העיר, ואז בהפתעה, באמצע היום או הלילה, תוקף אתכם רעב? אז מצאנו לכם פתרון – המנצ'יס, מסעדת בשרים בה תוכלו לקבל ארוחות עסקיות טעימות ומשביעות גם בשעות הקטנות של הלילה.

הירושלמים הוותיקים בוודאי זוכרים את שניצי, מזללת השניצלים שנסגרה לפני כשלוש שנים. חלקנו מתגעגעים עד היום למגוון השניצלים בטעמים שהיה למקום להציע. במיוחד עבורכם יש לנו בשורות טובות. באותו המקום, נפתחה לפני כחצי שנה המנצ'יס – מסעדת בשרים חדשה המציעה מגוון בשרים (תכף נספר לכם עליהם) ביניהם גם שניצל ספרדי (זהירות – חריף!), שניצל יווני (לחובבי שום) ושניצל קלאסי משובח.
מנה לדוגמא
נכון, יש את אלה שאחרי החגים פוצחים בדיאטה, ויש אותנו. אמיצים ושמנמנים שכמותנו קיבלנו על עצמנו את המשימה לבדוק מקרוב את המנצ'יס בנחלת שבעה (נוף לכיכר החתולות – כלול במחיר!). מלבד השניצלים המשובחים במקום (בדקנו והתאהבנו!), למקום יש להציע עוד שלל אפשרויות לחובבי הבשר: ראשונים ראוי להזכיר את ההמבורגר והקבב העשויים מבשר שנטחן ומתובל במקום. כדי להבין עד כמה המקום רציני נספר שכל מי שמטפלים בבשר הם קצבים במקצועם.

אחריהם נזכיר את הפרגיות המעולות, רצועות האנטריקוט העשויות היטב, ונתחי חזה העוף המתאימים במיוחד לחובבי בריאות. את כל סוגי הבשר ניתן לקבל בצלחת, בגט או ברול. בתפריט ניתן למצוא גם מעורב ירושלמי, דג מתובל, כנפיים, חביתה ועוד הפתעות. מי שרק רוצה לנשנש משהו יוכל להסתפק גם במנת חומוס עם בשר.

ההמלצה שלנו היא ללכת על העסקיות אשר מוגשות עד שעת הסגירה, 4 לפנות בוקר! נו טוב, מי אנחנו שנמנע מכם לעשות עסקים באמצע הלילה? הארוחות העסקיות הן גם זולות (35-45 ש"ח) וגם עשירות וכוללות צ'יפס, סלטים, לחם ושתיה.

למה לדבר על העיצוב החדש של המקום, אם אפשר להציג תמונה?
המיקום המרכזי של המנצ'יז מחייב אותו לפנות לקהל לקוחות מגוון, ואכן, ניתן למצוא בתפריט גם אופציות צמחוניות, ארוחות ילדים (משפחות, שמתן לב?), והכשרות במקום היא מהדרין של רבנות ירושלים. אם תוסיפו לכך גם את השיפוץ המושקע שעבר המקום, תקבלו חוייה קולינרית משביעה, נעימה וזולה מאד.

(פורסם במקור באתר רול)

יום ראשון, 8 בנובמבר 2015

זוטא

צביקה אבנרי חבר זוטא, חתן זוטא, בשלן זוטא, פרסומאי זוטא וסטרטאפיסט זוטא. כבר הרבה זמן אני חושב לאן לקחת אותו לביקורת מסעדות. נראה לי שמצאתי מקום מתאים. 

2015-11-07_1910.png

כך החל הערב המשובח שלנו בבר זוטא

לא ממש הבנתי למה עדי הזכיר שאני נשוי טרי, מה לעובדה הזו וליציאת ערב של 2 גברים לבר? הנחתי את המחשבה הזו בצד, יחד עם הצלחת האחרונה בשטיפת הכלים, קיפלתי את הכביסה, סיימתי לטאטא את הסלון, ודפקתי בעדינות בדלת כדי לבקש רשות מיעל אשתי לצאת לערב חופשי, למזלי היא הסכימה. כמו גבר אמיתי ביקשתי שהיא תסיע אותי לעדי ותיקח אותנו עד לפתח המסעדה.הצטיידתי בסיגר ובכוונות לדפוק את הראש, אספנו את עדי ולדרך יצאנו.

האמת שההצעה של עדי, גרגרן פוליטי ידוע, באה בזמן. בר חדש ועוד שמגיש מנות מהמטבח של 1868 נשמע לי בדיוק כמו הדרך הנכונה להעביר ערב מוצלח. בר הזוטא ממוקם בחצר הקדמית (או האחורית, עניין של פרספקטיבה) של מסעדת 1868. מדובר בחדר סגור עם בר ומספר שולחנות, מצוייד באווירה אינטימית ושקטה ותאורה עמומה, החלל הוא מעין אנטרפרטציה מודרנית לבר קצינים אנגלי.

את התפריט הציג לנו הברמן החביב, שגם ליווה אותנו במהלך הערב בהמלצות קולינריות ואלכוהוליות מוצלחות. הזוטא (והברמן החביב) מציע מנות בסגנון טאפס, מנות קטנות וטעימות. בעצה אחת עם הברמן החלטנו ללכת על מגוון ממנות הבית:

הזמנו מנה אחת מכל קטגוריה בתפריט - בקטגוריית ה"בצנצנת" ניצחו "הסיגרים במילוי בשר" עליהם גם קיבלנו טיפ מידידה של עדי שכבר סעדה במקום. בקטגוריית ה"בקערה" נבחר ה"ניוקי תפו"א ושפונדרה עגל". בהמלצה חמה של הברמן בחרנו ב"פלטת הנקניקים בייצור עצמי" שמככבת בקטגוריית ה"על הבוצ'ר", ההזמנה יצאה לדרכה ועדי ואני בחרנו לחמם מנועים וגרונות עם משקה אלכוהולי, בכ"ז אנחנו בבר קוקטיילים.

הוי פלטת הנקניקים
לאחר התייעצות עם הברמן בחרתי ב- Sazerac, קוקטייל קלאסי מקוניאק וויסקי, משקה יבש עם סיומת מתוקה. עדי בחר בקוקטייל פירותי והזמין את ה Holy plam.

פתחנו את הערב בשיחה על טסארטאפים, טיול במרוקו והמצב בירושלים, איך שהגענו למסקנה שהזוטא היא אחד המקומות בירושלים שאתה שמח לקבל בהם סכין, המנות הגיעו לשולחן. מילוי הבשר של הסיגרים אכן קיים את ההבטחה. השפונדרה והניוקי היו טעימים אם כי קצת מתובלים מדי לטעמי, אבל פלטת הנקניקים, הוי פלטת הנקניקים...

על קרש קצבים הוערמו 4 סוגי נקניק פרושטו, הודו, אווז ורוסטביף שהוגשו יחד עם מיטבל ופרוסות לחם טרי. זו מנה טעימה מאוד שכיף לאכול בשניים. הגענו לרגע הידוע הזה שבו אתה מתלבט אם להזמין עוד מנה או שכבר שבעת לגמרי, אנחנו לא היססנו, הזמנו. הזוטא בורגר הגיע בלחמניה פתוחה וסגר לנו את הפינה.

כשאמרנו לחמניה פתוחה, התכוונו לזה!
לקחנו את הקוקטיילים ויצאנו לחצר הפתוחה לעשן סיגר ולדבר פוליטיקה (עדי דיבר על משהו, ואני הירהרתי עדיין בנקניקים ממקודם), לקח לנו בערך 15 דקות למפות את כל בעיות המזרח התיכון. ומיד הבנו שצריך לחגוג את ההישג בקינוח שיהלום את האירוע, מנת ה"אנרכייה של ממתקים" אומנם תיארה יפה את המצב, אולם כמחווה לחיילת מג"ב בחרנו ללכת על ה"מגנום". בניגוד לחיילת, הקינוח פגע בול.

בחרנו לסיים את הערב הזה כמו שרק גברים רווקים יודעים, אז עדי התקשר להדס וביקש שתאסוף אותנו בחזרה הביתה. אומרים שכל דבר טוב מגיע לסופו, למזלכם הטוב, הכלל הזה לא חל על הזוטא בר והוא נפתח מחדש כל ערב, אנחנו כאמור ממליצים.


לאתר המסעדה