יום שבת, 14 במאי 2016

סטיישן 9

רן בריו הוא בחור מיוחד. מאד מיוחד. כזה שלא אוהב לצאת מהארץ, אבל עושה את זה מלא כדי לדבר על ישראל (הוא אפילו כתב על זה ספר). כזה שאוהב לאכול, והרבה, אבל נראה כמו דוגמן. כזה שאוהב לרוץ למרחקים ארוכים (אולי מסביר את הנקודה הקודמת), אבל בסוף חוזר לאותה נקודה. והבלוג הזה כפי שאתם יודעים, אוהב בחורים מיוחדים. קבלו אותו. 

כמה מפתיע, שזכיתי להיות בתפקיד של מבקר מסעדות (או לפחות – מסעדה). אני, שנהנה מאוכל צבאי, שאת השאריות של שבת יכול לאכול גם בשישי בבוקר, חובש כובע של בעל דעה בתחום הקולינרי. פייר? התרגשתי. אני מקווה שאצליח לגרום גם לכם להתרגש בהמלצה הקצרה הזו.

אז עדי ארבל הציע שנלך למסעדה שהוא ממש אוהב ופינק אותי בארוחה בסטיישן 9, מסעדה אסייתית שנפתחה בדיוק לפני שנתיים במתחם התחנה. המיקום של המסעדה מצוין - מספיק קרוב למרכז העניינים של המתחם אבל לא בתוך כל הרעש. המסעדה מעוצבת בצורה שונה ממה שאני רגיל. הצלחות עשויות מתכת כהה, ובכלים דומים גם מוגשות כל המנות. מקלות צ'ופסטיקס (שזה ביטוי שמזכיר קצת את המלך קינג ג'ורג') מוגשות לכל סועד אך סכו"ם רגיל נגיש בכלי ייעודי על כל שולחן.

היושבים על הבר נהנים מהנוף הפעלתני של המטבח
המלצרית האדיבה שלנו ידעה לעזור לנו בבחירת המנות בדיוק על פי הטעם שלנו. מתוך השיחה איתנו היא ידעה לקלוע למידה הרצויה של החריפות, והצליחה לגרום לי לצאת מאזור הנוחות שלי ולנסות מאכלים שכנראה לא הייתי מנסה ללא עידוד.

פתנו בעוף פופקורן. אפשר לתאר את המנה הזו בתור שניצלים שחתכו אותם לקוביות או עיגולים קטנים ועטפו אותם בציפוי טעים עם רוטב. התיאור נכון. אבל האמת שהמנה הייתה מעולה. אפשר גם לתאר את המנה הזו בצורה אחרת – נתחי עוף מעולים עטופים בטמפורת (שזה טיגון) פנקו (שזה פירורי לחם יפניים) עם צ'ילי מתוק. הכמות מספיקה בהחלט ויכולה לשמש לסועד רגיל לא רק כמנת פתיחה אלא כמנה של ממש. רוטב הצ'ילי היה בדיוק בכמות המספקת בכדי שיהיה אפשר להרגיש אותו ושהמנה לא תהיה יבשה, אך לא בכמות שתגבר על טעמו של העוף.

המשכנו במנה מוקפצת (הרי בכל זאת הגענו למסעדה אסייתית) – פאד תאי. אטריות אורז מוקפצות עם ירקות, ביצה טרופה ובוטנים. וכמובן בקר.אפשר כמובן לבחור גם עוף או טופו אבל למה בעצם? כמו שציינתי, המלצרית הצליחה לקלוע בדיוק לרמת החריפות כדי שנרגיש את הטעם מצד אחד אבל לא נצטרך לגמוע מים כדי להרגיע את הלשון מן הצד השני. הכמות גם כאן משביעה מאוד ויש יחס הוגן וראוי של בשר לאטריות וירקות.

המנה המעניינת שלנו, הייתה פרייד סי פיש. מדובר בדג ים שלם מטוגן בשמן עמוק אותו אוכלים בהרכבה עצמית. מה הכוונה? על מגש הברזל עליו מגיע הדג, מצאנו חסה, בצל, נענע, פלפל חריף, אטריות, רטבים שונים (בתפריט אומרים שהם בסגנון וייטנאמי) ועוד כל מיני תוספות. את המנה הזו אוכלים באופן הבא: לוקחים עלה חסה, מוסיפים ירקות על פי הטעם האישי, ומניחים בו גם חתיכת דג (זהירות מהעצמות!). מגלגלים וסוגרים את כל התערבות עד שזה נראה כמו מיני-לאפה מעלי חסה, וטובלים ברטבים. לעדי זה הרגיש יותר כמו כורך למתקדמים. אבל אולי בגלל שלא עבר מספיק זמן מאז פסח. החיסרון היחידי במנה הזו היא שמתלכלכים בידיים. המלצרית הייתה ערוכה מראש וידעה להביא כמות מספקת של מפיות ומגבונים לחים.

יש לי יום יום דג
התפנקנו גם בקינוח. בתור אחד שלא נוהג לאכול קינוחים שמחתי שנמצא משהו שאני יכול להתחבר אליו. ביקשנו לראות תפריט קינוחים, והמלצרית המליצה לנו לסמוך עליה. לשולחן הגיעה צלחת עם קינוח המבוסס על פירות טרופיים (או אקזוטיים. מה ההבדל בעצם?). מכיוון שהייתי מלא מהאוכל, מה שלא קורה לי בקלות בדרך כלל, הקינוח הקליל התאים לי מאוד.

לסיכום, מסעדה מסוגננת, מיוחדת, עם מנות גדולות, משביעות וטעימות מאוד, ומלצרים מביני עניין. חשוב להבין שמדובר במסעדה ולא מקום של אוכל מהיר. כדאי להגיע עם הבנה שהולכים לשבת זמן מה ולא לבלוע ולצאת. מתאים במיוחד למפגש עם חברים שכיף לשוחח אתם בנחת ובאריכות, או לדייטים בשלבים יותר מתקדמים של הקשר (הערת / המלצת העורך: אם היא שווה את זה, סטיישן 9 היא מקום נהדר לפגישה ראשונה ואכמ"ל).


לאתר המסעדה
לדף הפייסבוק

2 comments:

  1. מופיעים בתפריט שנמצא באתר המסעדה:
    http://www.station9.co/index.php?p=menu

    השבמחק