יום שבת, 9 באפריל 2016

מוזה בהר

מדי פעם הבלוג חוטא ביציאה למסעדות בעוטף ירושלים. את המקרה של מוזה בהר קל להצדיק. אפילו את גשר המיתרים רואים מפה. לטובת המשימה הפעם נבחרה מיכל שמעון, ציירת בחסד ועד לא מזמן העוזרת הפרלמנטרית של חברת הכנסת לשעבר אורית סטרוק.

כל העניין של ביקורת מסעדות די חדש לי, עד היום פשוט הגעתי ואכלתי – היה לי טעים או לא טעים ושם נגמר הסיפור. אבל האכילה מתוך מחשבה על – מה אני מכניסה עכשיו לפה, מה אני מרגישה, האם הביס הזה טעים לי ומה איתו בהשוואה לביס הקודם, הכניסה אותי לחוויה חדשה לגמרי. וכשמדובר במסעדה כמו "מוזה בהר" בשורש שבהרי ירושלים, החוויה הפכה לנעימה ומרגשת אפילו יותר.

מיכל שמעון, דיוקן עצמי, מנקודות בלבד.
בניגוד לשאר המסעדות הירושלמיות, שאתה מגיע אליהן כי בדיוק עברת באזור, למסעדה בשורש, מגיעים במיוחד. ההגעה לשם היא בנסיעה לא ארוכה על כביש אחד, יציאה מההמולה של העיר וכניסה לאווירה חדשה, מרגיעה ומרעננת.

המסעדה ממוקמת ממש על צלע ההר בקצה המושב, והנוף שנגלה לעיניך בהגעה למסעדה הוא עוצר נשימה. הרי ירושלים נפרשים במלוא תפארתם מבעד לקיר הזכוכית של המסעדה. ישנה אפשרות לשבת בחלק הפנימי יותר או ממש בצמוד לחלון, כפי שאכן בחרתי. מביס לביס יכולתי להעיף מבט ולהיזכר במקום היפה בו אני יושבת.

מסעדה. נוף. השתקפות.
המסעדה נעימה וריחנית, עם רצפת פרקט, האקוסטיקה מאפשרת לבצע שיחה בצורה נעימה והמלצרים אדיבים. באופן כללי האווירה במקום היא של מסעדת יוקרה, וזאת למרות שגם סטודנטית תפרנית שכמותי יכולה למצוא שם כמה מנות שיהיו נוחות לכל כיס.

לפני שבכלל התחלנו, קיבלנו שתיה קלה עם קרח וקש, סלסילת לחמים קטנה עם שלושה מטבלים – מטבל עגבניות, שמן זית וסלט זיתים – כיף לפתוח ככה ארוחה.

למנה ראשונה החלטתי לבדוק מנה סטנדרטית ומנה שאין לי מושג למה לצפות. המנות הגיעו יחסית במהירות. הגיע לשולחננו סלט שוק צבעוני שהיה מורכב מירקות מגוונים כמו קולורבי, גזר ושאר ירקות. הסלט כלל גם קרוטונים עם זעתר ובצל מטוגן, והאמת שיחסית למנה הסטנדרטית – זו הייתה מנה מפתיעה לטובה.

המנה המיוחדת הייתה באמת מיוחדת. סלמון כבוש בהדרים וערק. תודו שמפתיע. כשהמנה הגיעה לשולחן הרגשתי כמו תל אביבית שמאלנית נהנתנית ואנינת טעם. אבל אז טעמתי ואמרתי לעצמי – למה שהתל אביבים יתפסו בעלות על הנאות החיים? גם לי מגיע! הצלחת הייתה מעוצבת עם מספר רצועות סלמון מעושן נא, מעט קרם סלק, שום שחור וצלפים מפוזרים. מנת שף דליקטס.

הכיבוש משחית. תשאלו את הסלמון.
בינתיים הגיעו לשולחננו המנות העיקריות. תבשיל הבקר שהזמנו הגיע בפורט ושזיפים, רוטב מתקתק עם ירקות שורש כדוגמת תפוח אדמה וגזר. כדי לעשות בשר שיהיה רך יש צורך בבישול ארוך – הבקר הזה בלי ספק בושל זמן ממושך. הבקר היה רך ונימוח, וספג את כל הטעמים של הרוטב והירקות שאיתם התבשל. הזכיר לי את שולחן שבת – ואמא שלי עכשיו יכולה להיות מוחמאת.

בנוסף לבשר המתוק, הזמנו גם ספגטי רצועות בקר. כאן לא מדובר על מנה מתוקה אלא ספגטי שעורבב עם נתחי בקר ברוטב יין אדום ופטריות. המנה נתנה בדיוק את הטעם הנוסף שהיה חסר לצורך השלמת הארוחה, הפטריות היו דומיננטיות והבקר קיבל ארומה מיוחדת מהיין האדום. גם הספגטי השתלב במנה שהוכתרה אצלי כמנה מוצלחת ביותר. הייתי מזמינה אותה שנית.

כדי לסיים את החוויה כמו שצריך, הזמנו נוגט גלאסה לקינוח, ולשולחננו הגיעה צלחת עם מנה מעוצבת שלא ממש יכולתי לזהות כל אחד מהמרכיבים בה. כן היו שם זלפי סירופ מעל, פירות יבשים וקפואים, עם קרם מתוק וטעים במיוחד עם גרגירי נוגט מפוזרים, כמה ענבים ודובדבן קפוא. אקורד סיום נהדר לסעודה משובחת.

אין לתאר. או לפחות מיכל התקשתה.
לצערי לא ניתן להזמין את כל התפריט – הן מטעמים כלכליים והן ממוגבלות טכנית של מערכת העיכול האנושית, אבל במסעדה "מוזה בהר" תפריט עשיר ומזמין, עם מנות דג שונות, מנות בשריות ואפילו ניתן למצוא מענה עבור אחינו הטבעונים. למגיעים עם ילדים, המסעדה מציעה מנות במיוחד עבורם. בעיניי המסעדה מושלמת עבור זוגות שמעוניינים באחר צהריים רומנטי, באווירה שונה מהיומיום. אך אולי אני סתם מדברת מהרהורי ליבי. בכל אופן, ממליצה בלב שלם עם מסעדת "מוזה בהר" – צאו לפעמים מגבולות ירושלים, זה לא רחוק מדי, ושווה את היציאה.


לאתר המסעדה
לדף הפייסבוק של המסעדה

2 comments:

  1. אם יורשה לי, מדובר בהערה מכוערת ולא מכבדת:
    "כשהמנה הגיעה לשולחן הרגשתי כמו תל אביבית שמאלנית נהנתנית ואנינת טעם"
    חבל....

    השבמחק
  2. מכיוון שאפשר גם להיות ימני וגם להיות שמאלני ועדיין להיפגע מההערה, אז לא נורא. :-)

    השבמחק