יום חמישי, 5 ביוני 2014

נויה

חלבי זה לחלשים, וכדי להתכונן בהתאם לחג השבועות, הלך הבלוג למסעדה בשרית ראויה. והאורח הפעם הוא שי שחף, אחראי תחום המעברים בזכויות אדם כחולבן ומבקר מסעדות בעתיד.

אחרי ההתאוששות מההזמנה הנדיבה של עדי, להגשים חלום קטן שלי ולכתוב כמה מילים תמורת ארוחה מפוארת, נכנסתי לאוטו ושמתי פעמיי לקראת מסעדת 'נויה' שבמרכז העיר.

למסעדה, שחלון הראווה שלה מציג במלוא הדר את רחוב שלומציון המלכה, הגעתי בג'ינס, נעלי עבודה אוסטרליות וחולצת פולו יומיומית. ובכן, הפער היה כשנכנסנו והבנתי שהיא, נויה, כנראה מצפה ממני לקצת יותר מאמץ וכבוד בתחום הלבוש.

חזית מנצחת
בכל אופן, ברגע שהתיישבנו המבוכה שככה והרעב, אשר נבנה בהדרגתיות, תפס את מקומו. מבט זריז בתפריט הביא להבנה כי לי ולעדי טעם דומה ולכן הזמנת המנות היתה פשוטה ומהירה.

לפתיחה הזמנו תערובת רביולי ופטה כבד, אבל לא לפני שקיבלנו את פוקצ'ת הבית. פוקצ'ה בגודל של מגרש כדורגל שלא היה מבייש את הסנטיאגו ברנבאו שבמדריד. עם פוקצ'ת הענק הגיעו כמה 'קמצנייטות' כפי שאני מכנה אותן, ובהן היה סלט פלפלים קלויים, סלט סלק, שעועית ירוקה חלוטה וזיתים טעימים במיוחד.

לאחר חיסול של חצי מהפוקצ'ה הגיעו המנות הראשונות. הרביולי היה מוצג בצורה יפיפייה ומעוררת תיאבון. חמישה כיסוני בצק שוחים בתוך בריכה כתומה מבטטה עם נגיעות ירוקות של פסטו. הרביולי עצמו ממולא בתרד וארטישוק, אך את המילוי לא הרגשתי כ"כ. סה"כ הטעם היה טוב והרוטב נתן למנה ייחודיות מעניינת. המנה השניה היתה כאמור, פטה כבד. בדר"כ בפטה כבד אין חדש תחת השמש, אך הפעם הטוויסט שעשה לי את המנה היה הריבה. ריבת בצל מתוקה עם מרקם מצוין למריחה וטעם שפשוט משלים את הכבד בצורה מדויקת.

כבד קל
לעיקריות הזמנו פרגית במילוי בטטה וריזוטו בקר. הריזוטו בקר היה פשוט מצוין, אמנם מבחינת היחסים היה יותר מידי בקר ביחס לריזוטו, אבל מי אני שאתלונן על כך שיש יותר מידי בשר. מנת הפרגית היתה יפה מאוד במראה שלה וכשחותכים את נתח הפרגית שעטוף בבצק עלים רואים את השכבות הצבעוניות שנוצרות בעקבות הבשר, הבטטה והבצק שבתחתיתו היה רוטב כהה.
 
אחרי שסיימנו את העיקריות, ואת יתרת הפוקצ'ה המפלצתית, הזמנו קינוח. באותו רגע הגיעה מלצרית עם שני כדורי אקמול גדולים וקערת מים חמים. באורך פלא, היא הכניסה את הכדורים למים ואלו התנפחו לכדי מטליות לחות ברמה של מחלקה ראשונה באל-על. מבחינתי זהו נס מדעי בו נתקלתי בפעם הראשונה. במילה אחת: מדהים!

הקינוח שהזמנו היה פאי אגוזים. או כפי שהתפריט קורא לזה: בצק פריך ממולא ב-3 סוגי אגוזים בליווי גלידת וניל. הפאי היה חביב והגלידה היתה טובה, יחסית להיותה פרווה.

כמה אגוזים יש בפאי?
בסופו של דבר התגלגלנו לשיחה על פוליטיקה, זכויות אדם ותקשורת ישראלית. עם בטן מלאה כמו של שנינו, אתם בטח מבינים כמה היה לכל אחד מאיתנו מה לומר...


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה